המיליארדרים של גלי תכלת לא רוצים מלון

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דחתה את התנגדויות השכנים, ואישרה בדצמבר תוכנית של חברת הכשרת הישוב להקמת מלון בן 14 קומות בחוף הים של הרצליה.

כעת פנו השכנים לבית המשפט בדרישה לבטל את אישור התוכנית ולשנות את ייעוד הקרקע לשטח ציבורי פתוח. הקרקע, שבבעלות הכשרת הישוב, בת 8 דונם ברחוב גלי תכלת, צפונית למלון השרון ומערבית לכיכר דה שליט. על הקרקע חלה תוכנית בנייה מ־1968 להקמת מלון פאת ים, שטרם מומשה עד היום.

שטח התוכנית. הבנייה אושרה במרחק של יותר מ־100 מטר מהים צילום: אוראל כהן

מאז אושרו תמ"א 13 וחוק החופים, שאמנם לא ביטלו את זכויות הבנייה הקיימות, אך חייבו להתאים את התוכנית להוראות החדשות ולקבל אישור מהוועדה לשמירה על הסביבה החופית. בהתאם לכך, ולהנחיית הוועדות, אושרה לבסוף תוכנית שמאפשרת להקים מלון רק בחלק המזרחי של הקרקע, במרחק של יותר מ־100 מטר מהים.

"הוועדה סבורה כי התכנון הקבוע בתוכנית ראוי ונכון, אשר משמר מחד את האינטרס הציבורי לשטח פתוח לציבור לאורך חוף הים, ומייצר שטחי מלונאות בבינוי תואם לסביבתו", ציינה הוועדה המחוזית בהחלטה לאשר את התוכנית.

עם זאת, היא קיבלה את טענת המתנגדים כי הגדרת חלק מהשטח כפרטי פתוח היא בעייתית, והיא הוסיפה תנאי האוסר קיום אירועים פרטיים בחלק הפתוח של הקרקע שבבעלות פרטית: "התוכנית תואמת את תמ"א 13 ומיישמת את החלטות הוולחו"ף להגדרת השטח הפתוח כייעוד שטח פתוח פרטי, ובתנאי שלא ייערכו בו אירועים פרטיים. צמצום השטח המאפשר בניית מלון, ויצירת שטח פרטי פתוח היא איזון תכנוני ראוי".

הוועדה אף התייחסה לטענת השכנים כי המלון יפגע בפרטיותם: "כדי לצמצם רעש או פגיעה בפרטיותם של המתנגדים, הקמת הבריכה תתאפשר על הגג בלבד. שטחי המסחר יוקמו לאורך החזית הדרומית היורדת לחוף הים ובקומת הכניסה בחלקו הדרום־מזרחי של המבנה בלבד".

התוכנית בוטלה ב-1983

11 משפחות המתגוררות ברחובות גלי תכלת, המעפילים וחבצלת השרון הגישו לאחרונה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הוועדה המקומית, הולנת"ע והולחו"ף וכן נגד חברת הכשרת הישוב. בעתירה דורשים השכנים לבטל את ההחלטה לאשר את הקמת המלון, ולשנות את ייעוד הקרקע לשטח ציבורי פתוח.

לטענתם, התוכנית שחלה על הקרקע בוטלה עם אישרה של תמ"א 13 בשנת 1983. עוד טענו כי בניית מלון על קרקע שמשמשת היום שטח פתוח בדרך לים והפיכתה לשטח פרטי היא בלתי סבירה: "לא ייתכן שמשאב הטבע כמעט היקר ביותר, חוף הים, ייוותר בידיים פרטיות ויהיה תלוי בחסדיהם של בעלים פרטיים. מדובר בחוף ים בשטח בעל ערכיות גבוהה בחלק ממצוק הכורכר. שמירה על השטח כמשאב ציבורי מוטלת על כתפי הרשות, וזו אינה רשאית להעביר את האחריות לכתפי חברה שמטרותיה עסקיות בלבד".

לטענת העותרים, השיקולים לאישור התוכנית היו כלכליים בלבד, מאחר שהעירייה ידעה כי אם תפקיע את השטח תיאלץ לשלם להכשרת הישוב פיצויים גבוהים: "מתן עדיפות לשיקול כלכלי באופן כמעט בלעדי נקבע כפסול. אכן שיקול כלכלי הוא אחד מהשיקולים שמותר למוסד תכנון לשקול בבואו לאשר או לדחות תוכנית, אולם העדפתו על פני כל שיקול אחר פסולה".

לטענת השכנים אם התוכנית תאושר הם ייפגעו קשות מאחר שהם מתגוררים בסמוך לקרקע, וחלקם אף גובלים בה ממש: "מדובר בשכונה שלווה של בתים צמודי קרקע, בעלי קומה אחת או שתיים לכל היותר. הרחובות בשכונה צרים וחד־סטריים. חלק גדול מהבתים בשכונה נהנה ממבט פתוח לים בכיוון מערב. המלון ייצור תעבורה משמעותית של אורחי מלון, משאיות אספקת וציוד המתנקזים גם לכיכר דה שליט, ותיווצר פגיעה תחבורתית משמעותית".

את העותרים ייצגו עורכי הדין תמר מגדל וניצן זימרן ממשרד מיתר, ואת הכשרת הישוב ייצג עו"ד חיים וינטרוב, ראש מחלקת תכנון ובנייה ושותף במשרד המבורגר עברון.