משפט שדה

זו תקופה לא פשוטה עבור עולם המשפט בישראל. התקפות של פוליטיקאים נגד מערכת המשפט הפכו לדבר שבשגרה ומדי שבוע כותרות העיתונים מדווחים על מאבק כוחות אחר שבו מעורבת המערכת המשפטית, לפעמים מרצון, לפעמים מאונס. מהיועץ המשפטי ועד בית המשפט העליון, אף אחד אינו חסין מפני הביקורת הקשה המוטחת מכל עבר. העימותים בין ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה ובין שר המשפטים לבין הפרקליטות מוסיפים גם הם כותרות שליליות אשר פוגעות בתדמיתה של המערכת. במקביל ובהמשך ישיר להתקפות, אמון הציבור במערכת המשפטית ובבית המשפט הולך ונשחק. נוסיף לכך את הפרשיות שנקשרו בשנים האחרונות לשופטים שונים, כמו גם את הפרשיות אשר נקשרו לשמו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, ונראה שהשיח נגד המערכת המשפטית הגיע לשפל. האם מדובר בתופעה חולפת עם השלכות חיוביות שיגרמו לשיפור וייעול המערכת? או שמא מדובר בתהליך שמכרסם ביכולת של המערכת המשפטית למלא את תפקידה הקריטי במדינה היהודית הדמוקרטית?

על רקע הדברים הללו ולקראת המפגש השנתי של בכירי ענף המשפט בישראל המתקיים במסגרת פורום DUN'S 100 זו השנה ה–14 ברציפות (12.2), שוחחנו עם עו"ד עמית פינס, שותף וראש מחלקות הסדרי חוב, פירוקים וכינוסים, ודיני ספורט במשרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות', ושאלנו אותו מספר שאלות הנוגעות לנושאים אשר מקבלים פוקוס מיוחד בעולם המשפט בתקופה זאת.

לדעתו של עו"ד פינס ולדעת רבים עמיתיו, להתקפה על מערכת המשפט ישנן השלכות קשות, כאלה החורגות מתחום המשפט ומפגיעת אמון הציבור במערכת, כאלה שלא בטוח שכבר ניתן לגשר עליהן.

עו"ד פינס, על רקע התקיפות מצד פוליטיקאים ועל רקע פרשיות שונות אשר פגעו באמון הציבור כלפי מערכת המשפט, כיצד מחזירים את אמון הציבור במערכת? אילו צעדים פרקטיים צריך לעשות? והאם יש בכלל סיכוי להשיב את אמון הציבור?

ראש וראשון יש להפסיק את ההתקפות הפרועות של הפוליטיקאים על המערכת. השימוש במילה "מתקפה" במקומו. אין מדובר בביקורת המיועדת לשם תיקון או שיפור אלא לשם שלילת לגיטימציה ממערכת המשפט (למשל על ידי ביטויים כמו "הפיכה שלטונית" או שלטי חוצות בהם מוזכר בג"צ בנשימה אחת עם החמאס, כנושאים שיש לטפל בהם) כל זאת, על מנת לקדם מערכת מקבילה ואלטרנטיבית של "שיפוט על ידי הציבור". כשמתקפה זו מתחברת לאג'נדה של מבקרים הטוענים שיש "לאזן" את מערכת המשפט על ידי מינוי שופטים הזהים לשלטון בהשקפות עולמם כדי שלא יפריעו להם למשול – התופעה הופכת למסוכנת אפילו יותר.

עד כמה ההתקפות המגוונות על מערכת המשפט המגיעות מכל עבר מהוות סכנה לדמוקרטיה הישראלית? מה דעתך על הקמפיין נגד היועמ"ש?

הסכנה היא ברורה, מידית ועכשווית בשני מישורים: ראשית, כוונת הפוליטיקאים לשלוט בשופטים, בין היתר על דרך השליטה בהליך מינויים ובהפעלת מסננת פוליטית בהליך זה. כדי להתמנות יצטרכו שופטי העתיד להתיישר על פי השקפת עולמם של הממנים אותם ובכך תבוא לידי סיום מערכת המשפט העצמאית והבלתי תלויה, כפי שהכרנו אותה וכפי שחזו אותה מקימי המדינה. בנוסף, שלילת הלגיטימציה ממערכת המשפט היא מבוא להעברת השפיטה לכיכרות ולמניפולציה של בעלי עניין על הכרעות המשפט הישראלי. הקמפיין נגד היועץ המשפטי הוא חלק מאותה התגרות מכוונת במערכת המשפט על מנת לנסות ולגרום לה לאבד לגיטימציה. כשיש פנים ושמות למתקפה – היא הופכת ליותר יעילה.

עו"ד עמית פינס

מה דעתך על תפקודו של שר המשפטים? עד כמה מצופה ממנו להגן על בתי המשפט והשופטים בפרט, ועל מערכת המשפט ככלל? האם הטענות כאילו במעשיו הוא מגן על המערכת המשפטית מקובלות על ידך?

שר המשפטים התבטא שהוא אינו יו"ר ועד העובדים של הפרקליטות והשופטים ותפקידו אינו להגן עליהם אלא, להיפך, לבקר אותם ולהכתיב את שיקוליהם. אמירה כזו היא מסוכנת. שר המשפטים גם קבל על כך ששופטים אינם נותנים דין וחשבון בפני הציבור שכן אינם נבחרים על ידו. גם אמירה זו היא אמירה בעיתית. תפקיד השופטים הוא ליישם את הדין ללא פניות ולא לשאת חן בעיני בוחריהם, בכוח או בפועל.

האם בנסיבות המשפטיות הנוכחיות לדעתך ראש הממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו?

לא. הסיבות לכך ברורות ונוסחו בעבר בבהירות רבה על ידי ראש הממשלה עצמו.

מה דעתך על המצב שנוצר סביב מינוי מחדש של פרקליט המדינה? עד כמה מצב זה פוגע במערכת המשפט ובהתנהלות המערכת מול סוגיות משפטיות מורכבות?

יש רושם ששר המשפטים לא הונע מהשקפת עולם בהתנהלותו בעניין פרקליט המדינה. כל ההתנהלות בעניין מינוי מ"מ פרקליט המדינה נועדה לייצר עימות ובכך נרשמה הצלחה, שהיא למעשה הפסד של כולם. לצערי המתקפה נמשכת מדי יום, בהתמדה ובשיטתיות ורק בעתיד נוכל לומר מהו שיעור הנזק והאם הוא בר תיקון.