פייק ניוז הורס את הדמוקרטיה, אבל פייסבוק, טוויטר וגוגל לא מתרגשות

זאת, בעקבות סרטון פייק ניוז שהופץ בסוף השבוע בארה"ב, ושמביא לכאורה חלק מנאום מצב האומה שנשא דונלד טראמפ ביום שלישי. בתום הדברים, ברגע אייקוני שייכנס לפנתיאון של הפוליטיקה האמריקאית, קרעה יו"ר בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, דף של עותק הנואם שברשותה. זאת, כנראה, בתגובה לסירובו של טראמפ ללחוץ את ידה מוקדם יותר. עד כאן הכל אמת. האם המעשה שעשתה פלוסי ראוי או בזוי? אפשר למצוא טיעונים לכאן או לכאן, אך זו לא הסוגיה כרגע.

ננסי פלוסי, יו''ר בית הנבחרים האמריקאי צילום: בלומברג

מה שמעניין הוא מה שקרה אחר כך. פלוסי קרעה את הנאום רק פעם אחת, בסיום הדברים, ואולם סרטון שהחל להסתובב בפייסבוק ובטוויטר נערך כך שקליפ הקריעה הקצר הוכנס לחלקים שונים בנאום, וכך שינה משמעותית את ההקשר של הדברים. ספציפית, בסרטון שהופץ פלוסי נראית כשהיא קורעת את הנאום שוב ושוב בעת שטראמפ כיבד במהלך נאומו אורחים שהוזמנו לאולם לצורך כך.

השנה כללו האורחים את טייסי טסקיגי (הטייסים האפרו-אמריקאיים הראשונים בחיל האוויר האמריקאי ששירתו בגבורה במהלך מלחמת העולם השנייה), בני משפחה של איש צבא ארה"ב שחזר במפתיע משירות מעבר לים, משפחות שכולות וזוכה מדליית החופש הנשיאותית. בקיצור, גיבורים אמריקאיים מסוגים שונים, והסרטון נערך כך שנראה כאילו פלוסי בזה להם: קליפים שלה קורעת את הנאום נערכו לתוך הסרטון בכמה חלקים כאשר הקהל מריע ומכבד את האורחים, ועל מנת להפוך את העריכה למשכנעת יותר הזום בכל קליפ קריעה אחר כדי להקשות על הצופים לזהות שמדובר באותו שוט.

כן נערך הסרטון על מנת להראות כאילו פלוסי קורעת את הנאום בעת שטראמפ מציין הישגים של משטרו כמו שפל כל הזמנים באבטלה של מיעוטים, שפל של 70 שנה באבטלת נשים, או שיעור העוני הנמוך בהיסטוריה של אפרו-אמריקאים. ואם היה ספק, למישהו במה מדובר, באה כותרת הסרטון ומכריזה: "סיפורם העוצמתי של אמריקאיים נקרע לגזרים על ידי ננסי פלוסי". פייק ניוז קלאסי (אם כי, לא דיפ פייק, כיוון שלא נעשה כאן שימוש בבינה מלאכותית – אלא בשיטות עריכה ידניות על מנת לשנות את ההקשר ואת המשמעות של מה שהתרחש).

הסרטון זכה לתפוצה רבה אחרי ששותף, כמובן, על ידי טראמפ עצמו בחשבון הרשמי שלו. וזאת, כשצריך להיות מעט מאוד ספק שהוא יודע שמדובר בשקר בוטה ומסית. פייסבוק, טוויטר ויוטיוב התבקשו בתגובה להסירו, כולן סירבו.

יוטיוב בטענה שהסרטון לא מפר את כללי הקהילה שלה (ומבלי להתייחס למדיניות חדשה שלפיה יוסר תוכן מטעה שקשור לבחירות); טוויטר בתירוץ קלוש שהמדיניות העדכנית שלה בנוגע לסרטוני דיפ פייק לא נכנסת לתוקף עד מרץ (תוך שהיא מסרבת לומר האם הסרטון היה מוסר במסגרתה); ופייסבוק בקביעה שהסרטון לא מפר את מדיניות הדיפ פייק שלה. אף אחת, כמה נוח, לא התייחסה לכך שמדובר בתוכן שהוא פייק ניוז לכל דבר, ושצריך לפיכך לכפוף תחת מדיניות הפלטפורמות בנושא.

מכל אלו מטרידה במיוחד היחס של פייסבוק. בגלל הכוח יוצא הדופן שיש לה בהפצת מידע, בגלל היקף המשתמשים בה, בגלל המדיניות הבעייתית שלה מלכתחילה, ובגלל מה שקרה אחרי שקיבלה הרשת החברתית את החלטתה. מיואש מהחלטת הפלטפורמות, בא ראש הסגל של פלוסי, דרו האמיל, לפרוק את תסכולו. "העם האמריקאי יודע שלנשיא אין שום בעיה לשקר להם – אבל זה חבל לראות את פייסבוק וטוויטר, מקור חדשות בעבור מיליונים, עושות את אותו הדבר", הוא כתב. "הסרטון האחרון של היו"ר פלוסי נערך במכוון כדי להטעות ולשקר לעם האמריקאי, וכל יום שהפלטפורמות האלו מסרבות להסיר אותו הוא תזכורת נוספת שאכפת להן יותר מבעלי המניות מאשר מהציבור".

עד כאן, תגובה סטנדרטית. אבל אז הגיע אנדי סטון, מנהל מדיניות תקשורת בפייסבוק, בקצרה אדם שצריך לדעת איך להתנהל בצורה פומבית, והגיב להאמיל: "סליחה, אתה מציע שהנשיא לא אמר דברים אלו ושהיו"ר לא קרעה את הנאום?" האמיל לא האמין למה שהוא שומע. "על איזה כוכב אתה חי?" הוא שאל. "זה מטעה במכוון. תסירו את זה". סטון לא ויתר: "הסיבה שהעלתי את הנקודה על כך שהדברים שהוצגו בסרטון באמת התרחשו היא שמדובר באלמנט מרכזי במדיניות שלנו לגבי תוכן כזה". המדיניות, שאליה קישר סטון בציוץ, עוסקת ביחס של פייסבוק לתוכן שעבר מניפולציה. ואכן, נראה שהסרטון עומד בה, שכן בקישור נכתב שהיא לא חלה "וידאו שנערך רק כדי להשמיט או לשנות סדר של מילים" (ואף שלא מדובר כאן על מילים, נראה שהעיקרון תופס).

אבל זו הבעיה אם כל היחס של פייסבוק לנושא. החברה נתפסת כאן לסוגיות טכניות – כן דיפ פייק, לא דיפ פייק – ומתעלמת מההקשר הרחב של הדברים. נכון, מבחינה טכנית אין בסרטון הזה שום דבר שלא קרה במציאות. אפשר, בפרשנות מסוימת, לטעון שמדובר בביקורת וידאו שנועדה להציג את אקט הקריעה היחיד של פלוסי כמתייחס לכל הרגעים הנקודתיים בנאום, אבל כנראה שלא כך יבינו זאת מרבית הצופים. בעבור רוב הציבור, תוכן וידיאו מתקבל כשיקוף של המציאות, מה גם שהסרטון ערוך בברור על מנת ליצור רושם שקריעת הנאום נעשה שוב ושוב בתגובה מידית לדברים.

דיפ פייק קלאסי - אם זה לא זה - אז לדידה של פייסבוק זה בסדר צילום: Nvidia

אין זה גם מקרה, לפיכך, שעורך הסרטון בחר להשמיט את התגובה האמיתית של פלוסי לרגעים השונים ולהחליף אותה בקלפי הקריעה. הסרטון מעמיד את פייסבוק והפלטפורמות האחרות בפני מצב מורכב. לאור כפל המשמעות שאפשר לייחס לסרטון (אמירה פרשנית מחד לעומת פייק ניוז מאידך), ייתכן שהדרישה להסיר אותו לחלוטין אינה במקומה, שכן גם היא מתעלמת מהמורכבות של המצב.

אבל הבעיה כאן היא התגובה של הפלטפורמות ופייסבוק בראשון. כי גם התגובה הזו מנסה לרדד מצב מורכב לשיח טכני גרידא, לשאלות של עמידה במדיניות זו או חריגה ממנה, כשהסוגיה צריכה להיות: איך הסרטון הזה יכול להתפס בקרב חלקים נרחבים מהציבור, והאם צריך לעשות משהו בנוגע לכך. במקום לרחוץ את ידיה מהנושא, פייסבוק היתה צריכה להציע פתרון מורכב יותר, או לפחות אחר. התייחסות לסרטון כאל תוכן פייק ניוז, והוספת הסברים מאתרי בדיקת עובדות חיצוניים לצד צמצום החשיפה שלו והצגת אזהרה לפני צפייה ושיתופו, כמו שהיא עושה עם כל תוכן פייק ניוז אחר, היתה יכולה להיות תגובה ראויה במקום החלטות שלא לעשות כלום.

התגובה החלשה כאן, או היעדר התגובה ליתר דיוק, מנבאים מה צפוי לנו בחודשים הקרובים. פייסבוק הצהירה שלא תטיל סנקציות על שקרים ישירים של פוליטיקאים. אבל במקרה הזה, היא מסרבת להטיל כל סנקציה על תוכן שברור משרת פוליטיקאי מסוים, ושזכה לתפוצה אדירה אחרי ששותף על ידו. פייסבוק, וגם הפלטפורמות האחרות, חוששות מאוד מהלתערב בשיח הפוליטי, ומהססות במיוחד שכזה נוגע לתכנים שקשורים לטראמפ ומשרתים אותו. אם הסרטון הזה לא עומד ברף שלהן לפעולה, יש עוד תכנים שקריים רבים אחרים שצפויים לחסות תחת מטרייה זו. אם החברות לא ישנו מדיניות, הפייק ניוז בחודשים הקרובים עלול להפוך לשיטפון של ממש, וכל מה שנקבל מפייסבוק, טוויטר ויוטיוב אלו הן הצהרות רפות על מדיניות וכללי קהילה.

פעמוני רינג הם גן עדן להאקרים צילום: Ring