השפעת משבר הקורונה על הרגלי הקנייה של הצרכן הישראלי

נגיף הקורונה, שפגע כבר ביותר מ־20 מדינות, מטלטל את הכלכלה הגלובלית ומאט את פעילותם של ענפים רבים הנסמכים על מוצרים ושירותים סיניים.

הממשל בסין מכין את עצמו לצניחה בפעילות הכלכלית של שנת 2020, ראש השנה הסיני מתארך, הרחובות נטושים ומפעלים רבים סגורים. פעילותם של ענפי הקמעונאות, התחבורה, התיירות, התעשייה והתעופה כמעט משותקת - דבר שגם מוריד את מחירי ההובלה הימית והנפט. הנזק הצפוי קשה לחיזוי, מכיוון שלא ידוע מה יהיו ממדי התפשטות המגפה.

בחינת ההשפעות הכלכליות של התפרצות נגיף הסארס ב־2003, מצביעה על ירידה מהירה בפעילות הכלכלית למשך של כחצי שנה, ולאחריה - התאוששות מהירה ברוב הענפים. אלא שהכלכלה העולמית של 2020 שונה בתכלית מזו של שנת 2003. אז היוותה כלכלת סין כ-4.3% מהכלכלה העולמית. לעומת 16.3% בשנת 2019 (כמעט פי 4). סין היא היום היצואנית הגדולה בעולם, ב־2018 היא ייצאה כ־2.5 טריליון דולר, יותר מ־12% מהיצוא העולמי כולו. ההאטה הסינית צפויה אפוא להשפיע מהותית על הכלכלה העולמית.

רוכשים בלי חשבון. ארכיון צילום: רויטרס

לפי נתוני הלמ"ס, הייבוא לישראל מסין מגיע להיקף של כ-6.7 מיליארד דולר בשנה, בעיקר אופנה, מוצרי צריכה, כימיקלים, חומרי גלם ורכיבים רבים שמשמשים ליצור של מוצרים. היבואנים המקומיים לא חוששים רק ממחסור במוצרים, אלא גם מעליית מחירים משמעותית.

אנחנו עדים היום לעצירה בפועל של הזמנות של ישראלים מאתרים סיניים, גם בגלל המצב ואי הוודאות לגבי האספקה, והאם אולי גם בגלל העובדה שמתחילים להבין שזה מיותר ואפשר גם בלי זה?

מחירי המציאה של המוצרים הסיניים הפכו אותנו לצרכנים אובססיביים שקונים בכמויות ללא הצדקה. האם התפשטות הקורונה היא זו שתחזיר אותנו למסלול של צריכה מושכלת?

כמובן שבכל משבר יהיו כאלו שיראו בכך הזדמנות עסקית ואנו נחשפים לאמירות של יבואנים ותעשיינים המזהירים מפני עליות מחירים שבדרך ומחסור צפוי במוצרים. השאלה הגדולה - אולי גם לנו הצרכנים, תהיה כאן הזדמנות? אולי עצירת הצונאמי של המוצרים הסיניים תחזיר אותנו לשפיות ולצריכה רציונלית?

כשאנחנו מדברים על משפחות שרוצות לאזן את תקציבן, מתבקשת חשיבה על מאפייני הצריכה שלהן. השאלה הבלתי נמנעת - האם הצריכה שלהן היא רציונלית, או שמא אמוציונלית. האם ארונות שמלאים במוצרי צריכה מסין נותנים לנו הרגשה של שפע ומעלים את מפלס האושר שלנו? מהי התוחלת של אושר מזויף זה? יום אחד? אולי, כי מחר מזמינים שוב.

אנחנו יודעים ממחקרים, שלמעלה משני שליש מהחלטות הקנייה הן רגשיות ובתור שאלו, אין להן ערך כלכלי אמיתי.

מהי המשמעות הכלכלית של רכישת מוצרים "מיותרים"?

לפי סקר שערכה חברת המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור רשות ההסתדרות לצרכנות, נמצא שמעל 60% מהצרכנים הישראלים השתתפו בימי הקניות בנובמבר, וסכום הקנייה הממוצע עמד על 711 שקל. מהסקר עולה כי צרכני האינטרנט הם מחושבים, ו-62% משהים קניות עד למבצעים - בעיקר ביגוד, הנעלה, מוצרי איפור וטיפוח וגדג'טים. הצרכן גם משקיע זמן בהשוואות מחירים. כל זה מייצר את התחושה של "חסכנות" ו"צריכה נבונה". אבל האמת היא שאנחנו עסוקים ברכישה בלתי פוסקת של מוצרים בני קיימא (ביגוד, הנעלה, מוצרי איפור וטיפוח וסתם גדג'טים בלי סוף).

אף אחד לא מתיימר שמשבר הקורונה ישנה את דפוסי הצריכה של ישראלים, מאידך, משבר זה צריך שיאפשר שיח פתוח על מאפייני הצריכה של משפחה ישראלית ממוצעת, על הפוטנציאל הכלכלי העצום הקיים עבורה בהימנעות מצריכה של מוצרים שאין בהם ערך כלכלי, ולמידה מושכלת כיצד ניתן להתמודד בהצלחה עם בעיות רגשיות לא דרך צריכה אובססיבית של מוצרים.

וצריך להבין - הימנעות מצריכה מיותרת תביא בהכרח לעלייה ברמת החיים של המשפחות.

ד"ר ישראל בוקסר הוא מרצה בכיר לכלכלה ומלווה משפחות בארגון פעמונים