דעה
כך יכולות הרשויות המקומיות להוביל מהפכה בעולם התחבורה
אם אנחנו, כחברה, לא ניקח על עצמנו את האחריות לעבור שינוי התנהגותי-תרבותי ולאמץ את הניידות השיתופית, עולם עתידי של רכבים אוטונומיים המסיעים אותנו בלי לסבול מפקקים - לא יוכל להתממש. מכיוון שלאנשים קשה לשנות הרגלים, תפקידן של הרשויות המקומיות הוא לעודד את השינוי באמצעות מתן התנאים המתאימים
לפני כחמש שנים, נסיעה של שעתיים בכל בוקר לעבודה הייתה נשמעת כמו המצאה מופרכת. היום אנשים נוסעים אפילו שלוש שעות לכיוון. קצב בניית התשתיות לעולם לא ידביק את הפער שמכתיב קצב עליית מספר המכוניות הנוסעות על הכבישים, וכך נוצרת תחזית פקקים שלא עתידה להסתיים לעולם. כל זאת - עוד לפני שדיברנו על השטח המבוזבז בכל עיר עבור מכוניות, אותו ניתן להסב להזדמנויות נדל"ניות; על תאונות הדרכים; ועל זיהום האוויר.
העולם העתידני שאנחנו אוהבים לדמיין, עולם של רכב אוטונומי שאוסף אותנו מא' ל-ב', תלוי בארבעה תהליכים שונים שצריכים להתממש. ראשית, המעבר לתחבורה חשמלית הכרחי לצמצום זיהום האוויר והפגיעה בכדור הארץ; שנית, הרכבים האוטונומיים - האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר בדור שלנו - יוכלו להוביל למהפכה בטיחותית ולמגר את תאונות הדרכים.
- "בקרוב נשלם באוטובוס עם האשראי"
- סכנה בכבישים: כמחצית מכלי הרכב שבדק משרד התחבורה לא תקינים
- עיריית ירושלים אישרה השקעות של 1.85 מיליארד שקל בפרוייקטי תחבורה בעיר
בנוסף, שינוי תפיסת הבעלות על רכב, או בעצם אימוץ התפיסה שהמוצר שאנו צורכים הוא הדרך עצמה ולא הרכב בו אנו נוסעים, הוא קריטי להפחתת הפקקים וכמות המכוניות הנוסעות על הכביש; בנוסף - וזהו המרכיב האחרון והחשוב ביותר לשינוי עולם התחבורה - נדרש אימוץ של הניידות השיתופית. כל השלבים האחרים לא שווים מאומה, אם אנחנו כחברה לא ניקח על עצמנו לעבור את השינוי ההתנהגותי-תרבותי הזה.
ממוצע הנוסעים ברכב בישראל עומד כיום על 1.2, הנמוך ביותר ב-OECD. תארו לעצמכם כמה מכוניות נוכל להוריד מהכביש, כמה פקקים ייעלמו ומה תהיה מידת ההשפעה של העלאת הממוצע אפילו ל-1.5 נוסעים ברכב, שלא לדבר על שניים. כדי להוביל את המהפכה הכה מתבקשת, עלינו לעשות גם התאמות בעצמנו.
לאנשים קשה לשנות הרגלים. הקושי לעשות דברים ש"מאתגרים" את השגרה שלנו, שמוציאים אותנו מאזור הנוחות או שלא מחזירים לנו תגמול מיידי קיים אצל כולנו.
אני בטוח שהתגמול בנסיעה השיתופית הוא ברור - היא נוחה יותר, היא מאפשרת נסיעה בנתיב פלוס, היא הופכת את הנסיעה למוקד עניין חברתי, ובטווח הרחוק היא גם תקצר משמעותית את זמן ההגעה. לכולם.
ישנן ערים ברחבי העולם בהן כבר השכילו להבין את חשיבות אימוץ הקארפול, והחלו לעודד את התושבים להשתמש בו. בסן פרנסיסקו, למשל, החליטו לממן עבור כל תושב חמש נסיעות ראשונות בקארפול בחינם, על חשבון העירייה. בברזיל לקחו את עידוד הנסיעה השיתופית לשלב הבא, ובערים רבות הגדילו לעשות ולייצר תחנות פיזיות לאיסוף והורדה עבור משתמשי הקארפול, כדי להפוך את השירות לנוח ומוכר ככל הניתן.
לפעמים קל לשכוח שלרשות המקומית בה אנחנו חיים יש השפעה שאינה פחותה מזו הממשלתית. בכוחן של העיריות והרשויות המקומיות לשפר משמעותית את איכות החיים של התושבים בתחומי החינוך, סביבת המגורים והתשתיות, וכמובן בתכנון התחבורה בשטחן.
העומס הקשה בכבישים בכניסה לערים אמנם ימשיך לדחוף ישראלים לאימוץ ניידות שיתופית באופן טבעי, אך עשייה אקטיבית של הרשויות המקומיות, באמצעות נקיטת צעדים שיעודדו תושבים להשתמש בקארפול, עשויה להאיץ מאוד את התהליך ולהוביל לשינוי של ממש בתנועה.
רשויות שיעודדו את תושביהן להשתמש בקארפול יביאו לקיצור הפקקים, לחיסכון במקומות חניה, לצמצום זיהום אויר, ולא פחות חשוב - יעניקו להורים זמן איכות רב יותר עם ילדיהם.
יש פתרון לפקקים בכבישי ישראל - והוא אפילו לא דורש השקעה של מיליארדים בפרויקטים ארוכי שנים. בואו ניסע יחד, זה קטן עלינו.
הכותב הוא מנהל Waze Carpool ישראל.