אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

תערוכה

לראות יצירות אמנות מתעוררות לחיים

"אשה מצרית" של נחום אהרונסון. חדש לצד ישן צילום: אלעד שריג

אוספים של מוזיאונים, כמה עשירים שיהיו, הם בדרך כלל דבר די מת, מאובן, המאופסן במחסנים. זו הסיבה שבגללה “חי / Vividus” שאצר בר ירושלמי במוזיאון פתח תקווה היא הרבה יותר מעוד תערוכת אוסף. ירושלמי בוחן את עיקרון פעולת ההחייאה כטקטיקת הישרדות עבור יצירת אמנות - הוא מציג עבודות מתחילת המאה הקודמת כמו כאלה של ליאו רוט ואריה רזניק לצד כאלה מהשנים האחרונות כמו של תומר ספיר, ארז ישראלי או טליה קינן, ובמערך שהוא בונה באמצעות תאורה יוצאת דופן שמאירה כל חדר בצבע אחר (איזה כיף זה!) הוא באמת מעורר לתחייה את יצירות האמנות - בדרך שבה הן ראויות שזה יעשה.

רעות ברנע

לזלול המבורגר משובח בפלורנטין

המבורגר של "טקסס ברביקיו". המעשנת הגדולה בארץ צילום: בועז לביא

מעשנת הבשר הכי גדולה בארץ הוצבה לאחרונה, מכל המקומות, דווקא בפלורנטין. כתושבת השכונה זה משמח אותי במיוחד כי בואו נגיד שההיצע הקולינרי בה הוא אולי לא קטן, אבל גם לא מאוד מגוון. מסעדת “טקסס ברביקיו” שנפתחה בשבוע שעבר היא גרסא מחודשת ומשודרגת למסעדה שפעלה עד כה ברמת החייל, והיא מצד אחד אידיאלית לדרינק עם חברים ומצד שני סוגרת לגמרי את הפינה של ארוחת ערב עם הילדים בדרך חזרה מהחוג או הגינה. בתפריט, שמבוסס רובו ככולו על אותה מעשנה ענקית - נתחי בשר (אסאדו, בריסקט, נקניקיות) מעושנים ע”פ המסורת הטקסנית, ירקות מעושנים, סלמון (מעושן, נו מה), עוף קריספי, מק אנד צ’יז וגם ההמבורגר הכי טעים שאכלתי מזה זמן מה.

רעות ברנע

להתגעגע לים של עמוס עוז

עמוס עוז ז"ל. שיר הלל למוזיקה דרך המילים שלו צילום: גל חרמוני

במלאת שנה למותו תתקיים בשישי (12:00) בבית ליסין מחווה יוצאת דופן לעמוס עוז ברוח הרומן פורץ הדרך “אותו הים” (1999). אסף רוט, המנהל המוזיקלי של הערב מספר כי היה לו חיבור מיוחד עם עוז, שאף הופיע איתו עם קטעים מהספר: “אולי כי שנינו ערדניקים, או כי שנינו אוהבים מוזיקה. עמוס רצה בכלל להיות מוזיקאי, וזה מן שיר הלל שלו למוזיקה דרך המילים. זה גם הספר היחיד שלו שהוא חזר וקרא בו ותמיד לא האמין שהוא כתב את זה. יש בו קטע אוטוביוגרפי שהלחנתי שמתאר בצורה מאוד עמוס עוזית את אחורי הקלעים, את תהליך הכתיבה שלו. כל אחד על הבמה יביא את נקודת החיבור שלו לעולם הזה של הים”. בין המשתתפים: מוני מושונוב, אחינעם ניני וגיל דור, שלומי שבן, דניאל סלומון, יהלי סובול, וערן צור

מאיה נחום שחל

לצפות בסופרבול של הקולנוע

בראד פיט וגל גדות. יהיו הפתעות צילומים: Mario Anzuoni, Jeff Spicer

שבוע אחרי הסופרבול האמיתי, מגיע הסופרבול של חובבי הקולנוע והשמלות: טקס האוסקר ה־92. השידור החי יתחיל בערוץ yes1 בלילה שבין ראשון לשני בשעה 3:00, כשהשידור מהשטיח האדום יתחיל כבר ב־1:30. שלוש שעות וחצי אחר כך נדע האם כצפוי “1917” יהיה הזוכה הגדול, או ש”פרזיטים”, ”היו זמנים בהוליווד” או ”ג’וקר” יפתיעו עם זכייה בפרס הגדול. חואקין פיניקס יזכה בוודאות על תפקידו ב”ג’וקר”, בראד פיט אמור לזכות באוסקר הראשון שלו כשחקן, וסקרלט ג’והנסון, עשויה לספק את ההפתעה הגדולה של הערב. גם השנה הטקס יתקיים ללא מנחה. חפשו את גל גדות בין מגישי הפרסים, ואת בילי אייליש בין המופעים המוזיקליים בערב. כמדי שנה אלווה את הטקס עם דברי פרשנות, מידע וטריוויה בלייב בלוג שלי ב־cinemascope.co.il.

יאיר רוה

להתעדכן בדוקו המדובר של השבוע

"צ'יר". מפתיעה ונוגעת צילום: Netflix

מעודדות - אף שיש כאלה בישראל מזוהות בעיקר כאיקונות אמריקאיות, עם הפונפונים שלהן, זנב הסוס, והחצאיות הקצרות. הן נראות כשרידים של עולם סקסיסטי קדום שבו בנות עם יכולות פיזיות קיבלו את התפקיד המשני של לשמוח ולשמח כאשר הבנים הספורטאים זכו בגביע. “צ’יר”, סדרה דוקומנטרית מפתיעה ומשנה דעות קדומות על מעודדות (צ’ירלידרס), שנהפכה לשיחת פינת הקפה הווירטואלית, ושחקניה כבר מופיעים בתוכניות אירוח ליליות, מציגה את העידוד כספורט המצריך יכולת אתלטית אדירה. המופעים והחזרות מעוררי התפעלות והשראה. על הדרך “צ’יר”, של נטפליקס, נוגעת, דרך סיפורים אישיים המוגשים בטבעיות, בנושאים כמו מגדר, מין, יופי וגזע והכי - בכסף. גם מי שיודעים לעשות סלטה משולשת שמקפיצה אותם לראש פירמידה אנושית עדיין יכולים להרגיש מקורקעים.

רותה קופפר