ועידת הכלכלה והתעשייה
"עם רגולציה נכונה אפשר לקיים תעשייה עם סביבה"
כך אמרה עו"ד לי-היא גולדנברג מאדם טבע ודין בפאנל בוועידת הכלכלה והתעשייה של כלכליסט בשיתוף בזן. מנכ"ל נשר: "צריך להסתכל באופן שונה על המתח בין תעשייה לבין פרמטרים שקשורים באקלים - צריך להכניס את המילה איזון"
"נראה שהמדינה לא מקדמת הרבה פתרונות במסגרת השאיפה לתעשייה יותר נקיה. מפתחים תעשייה מזהמת במישור רותם של פצלי שמן ולא תעשייה שהיינו רוצים לראות". כך אמרה עו"ד לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע, אדם טבע ודין, פאנל בוועידת הכלכלה והתעשייה של כלכליסט בשיתוף בזן.
בפאנל שכותרתו "המאבק בין פיתוח תעשייה לבין השמירה על הטבע ואוצרותיו", השתתפו גם אלדד בן משה המנכ"ל הנכנס של נשר, עדיאל שמרון מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, דורית בנט מנכ"לית אילת-אילות. את הפאנל הינחה ליאור גוטמן, כתב כלכליסט.
גולדנברג נשאלה בפתח הדברים, האם ייתכן שהם מכוונים כארגון למשהו שלא קיים, בחיבור שבין התעשייה לסביבה והשיבה: "אני רוצה לשאוף שהוא קיים והדיבור במהלך היום מראה על שאיפה לזה. בסופו של דבר השאלה היא בין הדיבור למעשים. פרסמנו דו"ח על כימות הזיהום - כימתנו זיהום של מעל מיליארד שקל רק מזיהום אוויר".
הממשלה מתחלפת פה כל חצי שנה ואין יציבות. האם במציאות הזו, אנו מצפים מעצמנו ליותר מדי?
גולדנברג: "אני גם צינית וגם אופטימית. עם רגולציה נכונה אפשר. שומעים לא מעט מהתאחדות התעשיינים והתעשייה בכלל שהרגולציה מכבידה, אבל בסוף היא נועדה לשפר. אם הרגולציה נכונה ויש שאיפה ורצון של התעשייה, אפשר להגיע לזה".
בנט, נשאלה כיצד הצליחו לפצח את הנוסחה של קיימות, תעשייה וייצור חשמל - הכל מהשמש. בנט: "אנחנו בחבל אילות ואילת כמהים לתעשייה ופיתוח כבר הרבה שנים וכל ראשי הרשויות התקשו לפצח את הסוגיה של תעשייה. התמזל מזלי והייתי במקום הנכון ברגע הנכון כדי לזהות את הפוטנציאל ב-2004 של אנרגיה סולארית. הסתכלתי וראיתי את המרחבים שיש לנו, את היותנו בקצה הרשת, כמהים לפרנסה וכלכלה חדשה, ואמרתי 'בוא ננסה'. ניגשתי לראשי הרשויות ואנחנו כבר 14 שנה רצים עם הסיפור הזה. בנינו תוכנית אסטרטגית ב-2007, עדכנו אותה בהתאם למציאות הכלכלית המשתנה, ויצרנו פלטפורמה לפיתוח אזורי סביב אנרגיות מתחדשות. הדבר הראשון שעשינו זה לייצר אנרגיה - 100% מההספק השנתי של אילת עד צומת הערבה. את כל ההספק השנתי אנחנו מייצרים מאנרגיות מתחדשות, 160 מגוואט לשעה.
מימין: ליאור גוטמן (המנחה), אלדד בן משה, לי-היא גולדנברג, דורית בנט ועדיאל שמרון צילום: יריב כץ
"יש לנו גם חממה טכנולוגיות וטכנולוגיות מאוד מעניינות ואנחנו מטמיעים אותם כבר בימים אלה בקנה מידה קטן ונטמין בקנה גדול יותר. אנחנו נעשה גם בחינה כלכלית של הרשת. אני רוצה לתת לכם מונחים שהכלכלה לא מדברת בהם היום. יש סביבה ויש כלכלה. מעטים יודעים לחבר את שני הדברים האלה במונחים כמותיים".
עדיאל שמרון, עסקתם בפיתוח הסכמי גג והוצאת ענף הבנייה מהבוץ שהיה בו. יש המון טענות אליכם ששפכתם את התינוק עם המים.
"רשות מקרקעי ישראל מוזכרת בעיקר בהקשרים של דיור אבל התחומים שלנו נמתחים על הרבה דברים, כולל הקצאת קרקע לתעשייה. איזון זו המילה הנכונה והרגולציה בעצמה, בתור פקיד ציבור שמתעסק לפעמים בסוגיות של רגולציה, היא לא מילת גנאי. לפעמים היא נחוצה לאיזון הנדרש בין הפיתוח של אותן ערים במסגרת הסכמי הגג לבין שמירה על הטבע, הקיים והשטחים הפתוחים.
"המערכת בישראל עובדת בצורה מסודרת. יש מסדרות תכנון עם תוכניות מתאר ארציות, אחר כך מחוזיות ואחר כך מפורטות. כשאנחנו בונים שכונה חדשה בראש העין, היא עברה הליך תכנוני מתאים, כולל שיתוף ציבור והתנגדויות. אף אחד לא מקים מפעל, שכונת מגורים, תחנת דלק ולא שום פעילות אחרת - סתם כי בא לו. לרוב זה אחרי הליך ארוך טווח. בסוף היחס שאנחנו מקבלים הוא כמו כל יזם. נכון, אנחנו המדינה והיחס יותר נחמד אבל בסוף צריכים לשכנע את מוסדות התכנון ופעמים רבות מקבלים תשובות שלא מוצאים חן בעיננו. כשתוכנית עוברת היא צריכה להתקדם. לא יכול להיות מצב שתוקפים תוכניות שאנחנו אישרנו. זה יוצר בסוף זיג זג".
בהתייחסו לפגיעה הנופית הנגרמת ממחצבות אמר שמרון: "יש מעט מחצבות פרטיות ולכן הרוב על קרקע מדינה והן פועלות מכוח הרשאות שרובן היסטוריות, מטעם רשות מקרקעי ישראל. בבדיקות שאנחנו עושים עם משרד האנרגיה, אין מחסור כרגע, ואנחנו רואים את זה בפעילות בשטח. צריך להבין שעולם המחצבות בעיקר עובד בתשתיות וסביבה, ופחות משפיע על מחירי הדיור הבעיה הקשה היא לפתוח מחצבות חדשות או להרחיב קיימות. אנחנו מעדיפים תמיד להרחיב".
צומת גולני עוד מעט יהיה מכתש גולני.
"נכון, אבל אף אחד לא מבצע חציבה במקומות שלא ראויים לכך. מחצבת רמלה ליד נשר - שני מטר מכביש 1 - תהווה בסוף פתרון לבעיות הניקוז של נחל אילון. אבל מחצבות זה לא דבר יפה וצריך להקימן בצורה חכמה והגיונית. אנחנו משקיעים גם בפעילות שיקום מחצבות, יש פה תמיד כוחות כלכליים עם כוחות סביבתיים. צריך לייצר תמונה מאוזנת.
גולדברג ציינה בהקשר זה, כי "השאלה לגבי מחצבים היא מי משלם על הזיהום. אני עוסקת בים המלח, שהפך למחצבה ענקית. מי שמגיע לים המלח רואה את המצב בשטח. מה שאנחנו מרגישים לגבי מחצבות באופן כללי, שלא משלמים על התוצרת הזו כי הרבה מיוצא לחו"ל. בפועל, כמה פוספטים לעומת הבריאות של תושבי ערד. אנחנו רואים כל הזמן עדכוני מדיניות של משרד האנרגיה ויש הרבה בעיות בתחום הזה. למרות שהרחבת מחצבות עדיפה על (מחצבה) חדשה,לא רואים קוהרנטיות במה שקורה במחצבות ומחצבים בכלל".
אלדד בן משה, רק נכנסת לתפקידך כמנכ"ל נשר. במבט מאקרו, השינויים, הרגולציה והזיגזגים, גם שיש מוכנות. זה בורח לצד השני.
"צריך להסתכל באופן שונה על המתח בין תעשייה לבין פרמטרים שקשורים באקלים, פליטות ואיכות סביבה. צריך להכניס את המילה איזון. בנוסף, לא צריך לדבר על מתח. בעולם מודרני צריך לדבר על קיום התעשייה ליד איכות הסביבה, לא רק כיצד פחות פוגעים בסביבה אלא כיצד, בפן רחב, גם תורמים, ולמפעלי התעשייה יש יכולת שמתגבשת ומתפתחת גם למנוע פגיעה.
"רגולציה היא חשובה. ככל שמתקדם הדור מדברים על פרמטרים של איכות ולא רק כמות, וטוב שכך. כשאני מסתכל על הפרמטר הסביבתי ועל גרף השקעות של חברות בענפי התעשייה ובכלל, נראה על ציר השנים התפתחות אדירה של השקעות חברות בעולם איכות הסביבה. זה גם משקף רצון פנימי של לעשות את הדבר הנכון וגם משקף רגולציה מפתחת. קשה מאוד לעבוד על פי סדר יומי, חודשי, ואפילו שנתי. כשנכנסים להשקעה אדירה של מאות מיליוני שקלים, כשבאים להפעיל את ההשקעה הזו אין יכולת לעצור. לא על כל דבר צריך לבחון אותנו. יש חברות שמקיימות תרבות נכונה ורמת מוסר אמתית וכנה. אי אפשר לבחון חברות על כל תו ותו, תרבות מעידה יותר מכל על מה שאנחנו עושים, עמלים וחפצים".
דורית בנט, האם נשב פה עוד שנה ונדבר על אותם דברים, או שיעתיקו את המודל שלכם לכל מיני אזורים אחרים במדינה?
"בעוד שנה נדבר על אותם דברים, ההתקדמות היא בצעדים קטנים מאוד. יש פרדיגמה שצריך לשנות. הגיע עידן הגז, כולם חשבו שניכנס לרווחים של 30 שנה, אנחנו טענו שזו עונת מעבר קצרה ממה שחשבו. המחירים של הגז ב-2025 יהיו יותר מסולר. אנחנו צריכים שינוי מחשבתי עמוק, יש תעשיית מחצבים ומעט תעשייה כבדה, אבל צריכים ללכת לחשיבה אחרת של תעשייה, תעשייה מקיימת של טכנולוגיות חדשות ודברים שהעולם צריך. אנחנו באקדמיה לא מספיק מלמדים את המהנדסים החדשים. צריך לעשות שינוי ברגולציה ובאכיפה. צריך לעשות שינוי מהותי במה שיהיה עתיד התעשייה העולמית ולשם להביא את עצמנו עם חדשנות אחרת לגמרי".
