"בעשור הקרוב נגיע שוב לירח - שישמש מקפצה למאדים"

"בעשור הקרוב נגיע לירח, שישמש מקפצה למאדים - וזה ירתום את כל השוק הפרטי. המטרה היא לא לגעת בו ולחזור אחרי שלושה ימים, אלא לשהות בו. לכן יפותחו מוצרים שיאפשרו שהות ממשוכת בירח, ממש שהות קבע"; את הדברים הללו אמרה היום (ד') ד"ר דגנית פייקובסקי, סגנית נשיא הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה, בוועידת הכלכלה והתעשייה של כלכליסט בשיתוף בזן.

דגנית פייקובסקי צילום: יריב כץ

לדבריה, "פעילות החלל העולמית מסתכמת ב-350 מיליארד דולר בשנה, וב-2019 ההשקעות בסטארט-אפים בתחום הסתכמו ב-5.8 מיליארד דולר. בעשורים הקרובים נראה איך מעמיקים את השימוש בתעשיית החלל ואיך בהדרגה האנושות מתרחבת ופעילה בחלל". ד"ר פייקובסקי הסבירה כי החלל הוא "לאו דווקא מקום להיות בו פיזית, אלא חלק משרשרת הערך, בעיקר בעיבוד המידע שעובר בו - מידע שנוצר בחלל ועובר לכדור הארץ או מועבר ממקום למקום דרך החלל. התחום הזה השתנה דרמטית בעשור האחרון.

"מקור השינויים נולד לפי 20 שנה, כך שמגמות שמתפתחות היום ישפיעו מאוד על הכלכלה בעשורים הבאים. טכנולוגית החלל נמצאת בכל דבר שבו אנו משתמשים: תקשורת, ניווט, חישה מרחוק, מוצרים אזרחיים וביטחוניים. תעשיות שידעו להציע שירותים אלה בצורה מונגשת הן אלה שיוכלו להוביל בעתיד"

בהמשך דבריה סקרה פייקובסקי את ההזדמנויות הגלומות בתחום. "אוכלוסיות שבעבר לא לקחו חלק בכלכלת החלל הם השווקים המרגשים שנפתחים היום. לא סתם מנכל פייסבוק מנסה להרים לוויין מעל אפריקה. לפני 20-10 שנה היו הרבה פחות חברות, והסיפור הזה הולך וגדל. רואים הרבה יותר השקעה פרטית. החלל יהיה חלק משינוי דיגיטלי שיעבור בעשור הקרוב- בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים, כח מחשוב. יש כבר לוויינים של תקשורת קוונטית, רובוטיקה ואוטומציה.

"תחום החלל הוא גם אסטרטגי, ולכן מושפע מאוד מהתנודות במערכת העולמית. זה לא רק מאבק בין ארה"ב לסין: הרבה מדינות פעילות מעורבות בו, כמו למשל הודו, יפן וצרפת, ועושות בו דברים משמעותיים. בעשור האחרון השתנה שיווי המשקל בין השוק הפרטי למדינה. היום השוק הפרטי מוביל את החדשנות בחלל, והמדינה רק שותפה. השאלה המעניינת היא איך המדינות רותמות את החברות הפרטיות למאמץ הלאומי שלהן. החברות האלה הן חלק מהמאמץ להעמיק את הידע בחלל".

עוד הסבירה פייקובסקי כי "התפתחות נוספת בחלל תהיה מגה-קישורים בין מאות לווינים שייתנו מגוון של שירותי תקשורות. הם ייצרו פסולת וצפיפות ויעצימו שאלות של אחריות ורגולציה. בעתיד יפתחו טיסות מסחריות, בתחילה לבעלי הון, אבל ככל שהתחום יעמיק זה יהפוך למשהו נגיש.

"בתוך המגוון הזה למדינה יש תפקיד: לספק תשתיות ורגולציה מקדמת, וליזום פרויקטים של שותפות בין הממשלות לשוק הפרטי. ברגע שממשלה מצטרפת זה מוריד את סף אי-הוודאות, ומאפשר לעלות למסלול המהיר".