בלעדי לכלכליסט
"המדינה מפקירה 50 אלף תלמידים במוסדות לא חוקיים"
עשרות אלפי תלמידים חרדים וערבים לומדים במוסדות לא חוקיים שלמדינה אין כל פיקוח עליהם. בעתירה לבג"ץ הדורשת לשלבם במוסדות חוקיים מתוארים מקרי אלימות והתעללות מינית. משרד החינוך: "המוסדות אינם מתוקצבים על ידי המדינה"
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון וחברת מועצת עיריית ירושלים ממרצ ד"ר לורה ורטון יעתרו היום לבג"ץ בדרישה להחיל את חוק לימוד חובה על עשרות אלפי תלמידים חרדים וערבים, רובם בירושלים.
- רק בישראל: מימון חינוך חרדי פרטי ללא לימודי ליבה
- תקציב תמורת ליבה: עתיד המשק בידי החרדים
- כספים קואליציוניים: ועדת הכספים אישרה 800 מיליון שקל לישיבות ולחינוך דתי וחרדי
מדובר בילדים שלומדים בעשרות מוסדות בלתי חוקיים שאינם בפיקוח המדינה כאשר למדינה אין כל מעקב אחריהם — חינוכי, בטיחותי או בריאותי.
תצהירים של בוגרי המוסדות שצורפו לעתירה מעידים על מקרי אלימות, התעללויות מיניות והעדר כל לימודים כלליים, במוסדות בהם למדו.
"מצב מסכן חיים"
חוק לימוד חובה מחייב את המדינה לוודא שכל הילדים לומדים במוסדות מוכרים ומפוקחים. בפועל כ־50 אלף תלמידים בישראל לומדים במוסדות שאין עליהם כל פיקוח. באזור החרדי בירושלים מדובר בעשרים אלף תלמידים של מוסדות המקורבים לפלג העדה החרדית האנטי ציוני שאינו לוקח תקציבים מהמדינה. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה מדובר ב־23 אלף תלמידים ערבים במזרח ירושלים בלבד. בסך הכל מדובר ב־14% מכלל התלמידים בירושלים — אחד מכל שבעה.
לטענת העותרות, המיוצגות על ידי מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב וסגנו עו"ד שגיא אגמון, "מדובר בעשרות אלפי תלמידים אשר אינם רוכשים מיומנויות בסיסיות; אין כל פיקוח בטיחותי, רפואי או תברואתי, לעיתים עד כדי סכנת חיים. אין כל פיקוח על שיטות ההוראה, הכרוכות לא פעם באלימות. כל זאת תוך עצימת עיניים מוחלטת ומכוונת של משרד החינוך והעירייה".
העותרות מאשימות את משרד החינוך בהפקרת עשרות אלפי התלמידים: "איש אינו בוחן אם אין המבנים מהווים סכנה לילדים. איש אינו בודק את הכישורים הפדגוגיים של המורים או אם אינם בעלי עבר פלילי בתחומי אלימות או מין". לטענת רגב מדובר למעשה ב"מדינה בתוך מדינה שיוצרים קנאים דתיים".
בישיבה של ועדת החינוך של העירייה ב־2016 אמר מ"מ מנהל האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים גרשון בינט לורטון: "אנחנו יודעים איפה המוסדות האלה. כל אחד יודע". גם הנתונים שמפרטת העתירה לקוחים ממצגות של עיריית ירושלים. את הגישה הדוגלת בהעלמת העין ביטא בעיקר ניר ברקת — אז ראש העירייה וכיום ח"כ מהליכוד — שטען שהעירייה אינה צריכה לפעול כל זמן שאין בעיות.
לעתירה מצורפים תצהירים של בוגרי המוסדות המעידים על אלימות שיטתית. באחד התצהירים מספר הבוגר כי המורה שלו בכיתה ה' "ללא שום סיבה היה שולף מקל דק, שנלקח כנראה מלול של תינוק שנשבר, מזמין ילד לשולחן שלו ומצליף בו. לפעמים כל הכיתה ספגה מכות".
לסיים לימודים ביידיש בלבד
מתצהיר אחר שצורף לעתירה עולה כי הלימודים במוסדות אינם כוללים חשבון בסיסי שלא לדבר על אנגלית או מדעים. בוגרת של אחד מהמוסדות החרדיים העידה כי למדה רק ביידיש, וכשסיימה את לימודיה לא ידעה לדבר עברית. לטענת העותרות "הנזקים הנגרמים כתוצאה לתלמידים ילוו אותם לשנות בגרותם, ואפשר כל חייהם".
תופעה נוספת שעולה מהעתירה היא שימוש בשמות התלמידים הלומדים במוסדות במטרה לקבל במרמה תקציבים מהמדינה המיועדים לתלמידים הלומדים במוסדות מוכרים.
העותרות מציינות כי הקמה והפעלה של בית ספר ללא רישיון היא עבירה פלילית שדינה מאסר וכי משרד החינוך סוגר לעיתים קרובות בתי ספר ללא רישיון במגזרים אחרים. לטענתן, "מדובר באפליה חמורה". אי לכך מבקשות העותרות מבג"ץ יחייב את משרד החינוך ועיריית ירושלים להכין רשימה של כל ילדי העיר שאינם לומדים במוסדות חוקיים, לפעול לכך שישולבו במוסד כזה, וכן לסגור כל מוסד חינוך בלתי חוקי בעיר.
מעיריית ירושלים נמסר כי היא הורידה את הנשירה במגזר הערבי, שעמד על 43% לפי מבקר המדינה. עוד נמסר כי: "בתי ספר פרטיים במזרח העיר באופן מכוון אינם מדווחים על לימודיהם למשרד החינוך". ממשרד החינוך נמסר כי "מדובר במוסדות שאינם מתוקצבים על ידי המדינה".