שימוש מחקרי במידע בריאותי: לפרטיות לא תינתן תמיד עדיפות
משרד הבריאות מקדם תקנות להסדרת שימוש במידע רפואי למטרות מחקר. המתנגדים טוענים לפגיעה בפרטיות, התומכים אומרים שהמחיר כדאי לנוכח אפשרויות השימוש במידע לטובת המחקר הרפואי. ידו של מי תהיה על העליונה?
בהתאם לחוק זכויות החולה, די בחתימת שר הבריאות כדי להכניס את התקנות לתוקף, דבר המאפשר לאשר אותן גם עתה, בימי ממשלת המעבר, דבר המגביר את עוצמת הדיון בנושא.
התומכים בתקנות רואים יתרון רב בכך שגופי הרפואה הגדולים בישראל מרכזים מידע רפואי בהיקפים עצומים, בשל יכולות השימוש הגבוהות בו לטובת מחקר. המתנגדים טוענים לפגיעה בפרטיות החולים, בין היתר מאחר ולא ניתן להפוך את המידע לאנונימי באמת, כפי שהתקנות מבקשות.
עו"ד דן חי
מחקר המתבסס על מידע רב, אינו דבר חדש במקומותינו. גוגל, פייסבוק ואחרים כבר פועלים בתחום זמן רב. מהמידע הרפואי הנאסף עלינו בקופות החולים אפשר ללמוד על היסטוריית מחלות, היכן שהה החולה כאשר חלה, באיזה מצב היה, מה עשה לפני כן ועוד פרטים רבים שבאמצעות צירופם לפרטים רבים אחרים של עוד חולים באותה מחלה, יוכלו להפיק וללמוד על דרכים למניעת התפרצותה של אותה מחלה או דרכי הטיפול בה.
מצד שני, אין ספק ששימוש במידע שנאסף על חולים בבתי חולים לצורך מחקר, הוא שימוש במידע שלא למטרה לשמה נאסף, וזוהי פגיעה מובהקת בזכותם של אותם חולים לפרטיות. אך השאלה האם זו הדרך הנכונה? האם לא עדיף שתעשה הצפנה בלבד. כך יישאר מפתח שיוכל לזהות חולה, שהמחקר יוכל להועיל לו.
בסיכומו של דבר האיזון יהיה בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחיים, לבריאות טובה יותר ולהתקדמות המחקר הרפואי. דומה שבאיזון הזה, ידה של הפרטיות לא תהא הפעם על העליונה.
הכותב עומד בראש משרד דן חי ושות' העוסק בדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר
