כניסה סוערת לשוק התשלומים: אפל פיי דורשת עמלה גבוהה בישראל

אפל מחממת מנועים לקראת כניסה לשוק התשלומים בישראל. ל"כלכליסט" נודע כי באחרונה החלו נציגים של אפל בסבב פגישות עם גורמים במערכת הפיננסית (בנקים וחברות כרטיסי אשראי) כדי לגבש הסכמים לתחילת הפעילות של אפל פיי בישראל.

אפל דורשת בתמורה לשיתוף הפעולה תשלום גבוה שעשוי להניב לה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה אם לא למעלה מכך.

אמיר ירון, דב קוטלר, טים קוק צילומים: אלכס קולומויסקי, אי.אף.פי, אוראל כהן

"זה לא פרופורציונלי"

החל מנובמבר הקרוב, בהתאם להחלטת בנק ישראל, חלק גדול מבתי העסק בישראל ישתמשו בתקן EMV, שיאפשר ביצוע תשלום באמצעות המכשיר הנייד, מה שאמור לשפר ולייעל את חוויית התשלום, תוך שמירה על אבטחה ברמה גבוהה. בכל סמארטפון קיים שבב שנקרא NFC, שמאפשר למכשיר הנייד "לדבר" עם הקופה בבית העסק, וכך לבצע תשלום עבור העסקה בהנפת המכשיר הנייד מול הקופה.

בניגוד למכשירי אנדרואיד, המכשירים של אפל אינם מאפשרים העברת תשלום דרך ה־NFC באופן מלא לאפליקציות אחרות, אלא דרך אפליקציית אפל פיי. גוף פיננסי שרוצה לאפשר ללקוחותיו תשלום דרך הטלפון הנייד של אפל, חייב לעבור דרך אפל פיי. לכן על הגוף הפיננסי לחתום עם אפל פיי על הסכם שמאפשר את רישום כרטיס האשראי באפליקציה, זאת בניגוד למכשירי אנדרואיד שם השבב אינו מקודד וחסום, וניתן לשלם עם כל אפליקציה במכשיר.

בתקופה האחרונה נפגשו נציגים מהמערכת הפיננסית בישראל עם נציגי אפל כדי להגיע להסכמים לשיתוף פעולה, אלא שחלק מהשחקנים הופתעו לגלות כי אפל דורשת תשלום גבוה למדי המוערך בכ־0.15%–0.25% מכל עסקה שתתבצע באמצעות אפל פיי. מדובר בין רבע לשליש מההכנסות של מנפיק כרטיס האשראי מהעסקה (בנק או חברת כרטיסי אשראי), שאמורים להיות משולמים רק עבור הזכות לעבור דרך אפל פיי.

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן צילום: רון קדמי

המשמעות היא שעבור כל רכישה של 100 שקל בבית עסק שתתבצע דרך אפל פיי, אפל תקבל לכיסה 20 אגורות מהעסקה. היקף הפעילות בענף כרטיסי האשראי כבר מגיע לקרוב ל־350 מיליארד שקל, והוא רק הולך וצומח. נתח השוק של אייפון בישראל מוערך בכ־15%, כך שפוטנציאל ההכנסות השנתי של אפל רק מלאפשר לבנקים וחברות כרטיסי האשראי גישה לאפל פיי יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים. בקצב הצמיחה הנוכחי של ענף כרטיסי האשראי הוא אף עשוי לחצות את רף 100 מיליון השקלים.

אפל פיי בדרך לישראל

במערכת הפיננסית הופתעו מגובה העמלה שאפל דורשת. "זה לא פרופורציונלי, ומהווה ניצול של מעמדה וכוחה", אומר גורם המקורב לשיחות בין הצדדים. לפי ההערכות, אפל דורשת מבנקים גדולים בארה"ב עמלה סביב ה־0.1%. בבנק ישראל, שבו פועלים לקידום החדשנות בעולם התשלומים בישראל, מודעים לנושא ויבחנו אותו במידת הצורך, אם כי כרגע ככל הידוע אין תוכנית קונקרטית להתערבות.

גרמניה כבר הגבילה

אפל פיי שהחלה לפעול ב־2014 פעילה כבר ב־60 מדינות, ופעילות התשלומים שלה נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה החשובים של החברה. סוגיית מערכת היחסים המורכבת בין ענף הפיננסים לאפל אינה ייחודית רק לישראל. במדינות שונות הלינו הגופים הפיננסיים שאפל מנצלת את כוחה, מונעת מהם גישה מלאה לצ'יפ ה־NFC באפליקציות שלהם, ודורשת עמלות גבוהות לשימוש באפל פיי.

ככל הידוע, גרמניה היא המדינה היחידה שגם נקטה פעולה בנושא. בנובמבר האחרון עבר בגרמניה חוק המחייב את אפל לאפשר גישה מלאה לצ'יפ ה־NFC באייפון, כדי שיוכלו להתחרות באפל פיי, וזאת בתמורה לתשלום סביר.

החוק אמנם אינו נוקב בשמה של אפל, אך ברור כי הוא מתייחס בעיקר אליה, שכן מערכת האנדרואיד, למשל, פתוחה לכלל השחקנים. באפל לא אהבו את החקיקה וטענו באותו הזמן כי היא עלולה לפגוע בחוויית המשתמש, בהגנה על המידע ובאבטחה.

באוקטובר פורסם כי גורמים בתחום ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי החלו לבדוק האם אפל פיי פועלת בדרך שפוגעת בתחרות הוגנת. במשרד האוצר בארץ מונח מעל לשנה תזכיר חוק שמחייב גופים כמו אפל לקבל רישיון לפעילות מרשות שוק ההון, אך החקיקה מתעכבת בשל הפלונטר הפוליטי.