כנס שוק ההון
בועז נגר: "משקיעים מענישים חברות שהתגלתה בהן פשיעה כלכלית"
יו"ר קסם קרנות ו-etf אמר בכנס שוק ההון של כלכליסט כי "מחקרים שנערכו על נתונים מה-20 שנה האחרונות בארה"ב מראים כי חברות שפרסמו דיווחים על פתיחה של חקירת רשות ני"ע - מנייתן ירדה מיידית"
"בעולם אידאלי היינו מצפים לצדיק וטוב לו רשע ורע גם בבורסה", אמר בועז נגר, יו"ר קסם קרנות ו-etf בכנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף פעולה עם קסם קרנות ו-etf. "אנחנו מצפים שחברות עם אחריות תאגידית וסביבתית יתוגמלו על ידי המשקיעים ונראה אותן בתשואה עודפת לעומה התשואה הרגילה, ובמקביל אנחנו מצפים לראות שמשקיעים מענישים חברות שהתגלתה בהן פשיעה כלכלית".
"מחקרים שנערכו על נתונים מה-20 שנה האחרונות בארה"ב מראים כי חברות שפרסמו דוחות מידיים על פתיחה של חקירת רשות ני"ע - מנייתן ירדה באופן מיידי. אנחנו רואים שגם בקוריאה ובסין הפשע לא משתלם ולהודעה מיידית יש השפעה שלילית על מחיר המניה. אפילו בטורקיה של ארדואן פתיחה בחקירה מביאה לירידה חד-משמעית במחיר המניה".
"בסך הכל יש הסכמה בעניין הזה, אבל האם זה מסתדר עם המספרים? האם משקיעים יתנו פרמיה עודפת לחברות? אנחנו רואים שבישראל כן, אבל בארה"ב לא. כלומר ההשקעות יותר מורכבות מאידיאולוגיה ופחות מפרס או עונש".
מכיוון שאין מדד של "רשעים" נגר ביקש להוכיח את טענתו על ידי מספר דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות שבהן השוק העניש את החברות הסוררות. "דוגמה אחת היא פולקסווגן. ב-2015 הודיעה החברה על זיוף נתוני זיהום אוויר. בשבוע הראשון המניה ירדה ב-24%, כלומר הפשע לא השתלם. האירוע התגלגל והיקף התופעה התברר כגדול יותר. המניה המשיכה לרדת וגם לאחר שהאירוע נסגר המניה נשארה בירידה".
דוגמה נוספת היא בחקירת בזק על עסק בעלי עניין בעסקת yes. "ביום ההודעה ןבימים הסמוכים ראינו תגובה יחסית מתונה, ירידה של 7%. אחרי שהחקירה התפתחה והתגלגלה להיות מה שאנחנו קוראים לו היום תיק 4000, ראינו שהירידה ממשיכה ו-6 חודשים לאחר ההמלצה של המשטרה להעמדה לדין, אנחנו רואים ירידה של 53%. אנחנו לומדים מזה שהמשקיעים מענישים באופן מיידי, והעונש לא מתפוגג עם הזמן, אפילו שנה אחר כך עדיין יש ירידות. לא מדובר בעניין זמני".
"לעומת שתי אלו, בשיכון ובינוי קורה משהו מוזר. למרות שדווחה על חקיר,ה המניה בעליה וזאת כי בדרך היה אירוע של שינוי שליטה ומינוי מנכ"ל דומיננטי - אייל לפידות. מתברר שאפקט הגיוס היה משמעותי יותר מאפקט החקירות".
"שאלתי את עצמי איך זה קשור לפוליטיקה, האם התיאוריה הזו נכונה גם בפוליטיקה, למשל בתיקי נתניהו. האם המצביעים מענישים בטווח הקצר והארוך על החקירות וההחלטה להגיש כתב אישום. אולם גם לאחר פתיחת החקירה באופן גלוי, גם אחרי הודעת היועץ וגם אחרי הגשת כתב האישום - לא נראה שום שינוי בסקרים".