פסטיבל נעמה יששכר - כמו סדרה בנטפליקס
יששכר היא כנראה "אסירת ציון" מודרנית, מעשה ידיה של התקשורת הישראלית, בפרשה בה ראש הממשלה ושאר הפוליטיקאים, הם חלק מהניצבים בהצגה הכי טובה בעיר שהתקשורת ביימה
בלי טיפת ציניות, חזרתה של נעמה יששכר, אזרחית ישראלית, אחרי עשרה חודשים בכלא הרוסי, היא עניין מרגש גם עבור מי שלא מכיר אותה באופן אישי.
אבל מעבר להתרגשות הטבעית, כדאי רגע לעצור ולהסתכל על עשרת החודשים האחרונים ולנסות לנתח מה קרה שגרם לנו, הציבור הכללי שלא מכיר את נעמה, להתרגש ככה.
בימים האחרונים, מרגע ששמענו שייתכן ונעמה תשוחרר על אף גזר הדין הקשה שנגזר עליה, קולות רבים בתקשורת התחילו לציין שהמהלך הוא מהלך תקשורתי-יחצ"ני של נתניהו, כחלק מקמפיין מערכת הבחירות.
נעמה יששכר עם ראש הממשלה ורעייתו אחרי ששוחררה מהכלא צילום: אם סי טי
אותם קולות בדיוק, שרק כמה חודשים לפני, גרמו לילדה שעשתה טעות טיפשית, להפוך לילדה של כולנו.
התקשורת ברצותה מרחיבה וברצותה מקצרת...
הנרטיב בפרשת נעמה יששכר נקבע על ידי התקשורת. גופי התקשורת המובילים בישראל החליטו להאדיר את סיפורה של נעמה ולאמץ את הנרטיב של משפחתה ואמה יפה שדחפה מצידה, ויצירת תדמית של "קדושה מעונה" שנפלה קורבן לסכסוך בין המעצמות ארה"ב-רוסיה כאשר ישראל, ארץ מוצאה, עומדת בלב סכסוך זה.
יש שיגידו שסיקור מתגלגל של הפרשה מיטיב עם הרייטינג ומדביק קהל למסכים ויש שיגידו שהעיסוק בפרשה נובע מחוסר עניין בבחירות הבלתי נגמרות וחיפוש אחר דרמה מעניינת שסופה אינו ידוע, ממש כמו סדרה חדשה בנטפליקס. מה שברור הוא שהתקשורת השתמשה בכל הכלים שלה כדי להפוך את פרשת נעמה יששכר לסיפור תקשורתי מוביל שפותח מהדורות.
לאחר אין ספור כתבות, ראיונות, אייטמים ואזכורים תקשורתיים, הקמפיין התקשורתי המאסיבי חלחל ונגע גם במקבלי ההחלטות שמצידם החליטו לאמץ את הנרטיב כדי לקבל את נקודות הזכות מהציבור שמושפע מהתקשורת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שנמצא, כמו כל כנסת ישראל בקמפיין בלתי נגמר לאור הפלונטר הפוליטי, ידע לזהות עם חושיו התקשורתיים המחודדים, את ההזדמנות, ולנצל אותה לטובתו. גם המתחרה שמולו, בני גנץ, אימץ את הנרטיב וקידם מצידו את סיפור שחרורה של נעמה והמאמצים שהוא ומפלגתו נוקטים לטובת הדבר.
כעת, עם שחרורה של נעמה והפסטיבל התקשורתי סביבו, מלווה פתאום בקולות צורמים מצד התקשורת. אותם גופים שחיבקו את המשפחה ואת הילדה של כולנו, מלינים על כך שנתניהו מנצל באופן ציני את המצב ומגייס את נעמה לקמפיין הליכוד.
ובכן, נתניהו מאכיל את התקשורת בדייסה שהיא בישלה. אין ספק שמצידו זה מהלך נכון וחכם. אך מצידה של התקשורת, לפחות זו שלא מעוניינת לפרגן לו, זו סיטואציה בעייתית שאין לה איך לברוח ממנה. מצד שני, אזרחים ישראלים רבים תוהים לעצמם האם נתניהו באמת היה צריך להפעיל את כל הלחץ המדיני שיש כדי לשחרר בחורה צעירה שהעבירה סמים בתיקה בדרך הביתה ואינה מייצגת את מדינת ישראל בשום צורה או דרך, ואת זה התקשורת כעת מנסה לפמפם תוך כדי שמירת הנרטיב לטובת פסטיבל החזרה של נעמה לחיק משפחתה.
השורה התחתונה של פרשה זו היא שהיא סיפור תקשורתי נטו. פסטיבל "אסירת ציון" המודרנית הוא מעשה ידה של התקשורת הישראלית באופן מוחלט והציבור, כמו גם ראש הממשלה ושאר הפוליטיקאים, הם חלק מהניצבים בהצגה הכי טובה בעיר שהתקשורת ביימה. או במילים אחרות, הפרשה הזו מחדדת מאוד את העובדה שהתקשורת מנהלת את כולנו, ולכן אפילו ילדה שהשאירה 9 גרם חשיש בתיק בדרך הביתה מהודו לישראל יכולה להפוך לגיבורה לאומית, אם רק התקשורת חפצה ביקרה.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ותקשורת
