הממשלה שולחת 11 אלף משפחות לחרפת רעב

11 אלף משפחות במצוקה קשה מאוד הפסיקו לקבל סיוע במזון מאז תחילת השנה, בגלל שאין תקציב למדינה. משמעות הדבר היא עשרות אלפי ילדים רעבים או רעבים יותר. בשלב זה פתרון כספי אינו מסתמן ובאוצר מציעים לחכות עד אישור התקציב הבא, שיקרה לכל המוקדם בעוד כמה חודשים אם תוקם ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות.

הסיוע במזון הוא פרויקט ניסיוני שפעל מאז 2016 באמצעות עמותות אש"ל ירושלים ולקט ישראל. במסגרת הפרויקט חילקו העמותות סיוע בשווי 500 שקל בחודש ל־11 אלף משפחות מ־48 ישובים. הסיוע הורכב מכרטיס לרכישת מזון בשווי 250 שקל ומארגזי פירות, ירקות ומזונות ארוזים יבשים, גם הם בשווי 250 שקל.

המדינה מימנה את הפרויקט ב־20 מיליון שקל, הרשויות המקומיות ב־5 מיליון שקל ועוד כ־35 מיליון שקל נאספו כתרומות. המשמעות היא שהמדינה נדרשה לשים רק 160 שקל על כל סיוע, שעלותו 425 שקל ושוויו בשוק 500 שקל. התורמים העבירו את הכסף על סמך התחייבות לשותפות המדינה, ולכן הפסקת התקציב עוצרת בשלב זה את כל החלוקה.

ממחקר על הפרויקט שערך הביטוח הלאומי עולה ש"למרות רמת הסיוע הנמוכה יחסית, רמת הביטחון התזונתי השתפרה באופן מובהק". עם זאת, לנוכח נקודת ההתחלה הנמוכה מאוד של המשפחות, רבות מהן נותרו באי־ביטחון תזונתי.

בני משפחה שנותרו ללא קורת גג אחרי שנזרקו לרחוב בגלל שלא עמדו בתשלום שכר הדירה צילום: אלכס קולומויסקי

כיוון שהמיזם הוגדר כניסיוני, הוא לא שולב מעולם בבסיס התקציב המדינה. באוגוסט אמור היה להיערך מכרז חדש לבחירת העמותה שתמשיך בביצוע הפרויקט לעוד כשנתיים, אך בשל הכאוס הפוליטי הוא נדחה והמיזם לא תוקצב ל־2020.

"המשפחות שחזרו למעגל הבטן הריקה מתדפקות על הדלתות", אמר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פרופ' דב צ'רניחובסקי, "אבל אלה משפחות חלשות. הן לא יעשו מחאות והפגנות". לדבריו, "מדובר במעגל הרסני שפוגע בעיקר בבריאותם של ילדים, נשים וקשישים".

מנהל אשל ירושלים מנדי בלוי אומר ש"זה פרויקט כל כך מצליח. הייתי בהלם שלא מצאו סכום כל כך קטן. 500 שקל לחודש לא נשמע הרבה, אבל למשפחות שמקבלות זה רבע מההכנסה החודשית אחרי הוצאות קבועות".

לדברי בלוי, אם לא יימצא פתרון תקציבי הוא ישקול לפנות לתורמים ולבקש אישור לבצע בינתיים חלוקה של כספי התרומות והרשויות המקומית בלבד.

פרופ' דב צ'רניחובסקי צילום: תומי הרפז

מייסד המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית נקודת מפנה רן מלמד שלח לחברי הכנסת מכתב תקיף בנושא, שבו כתב כי "11 אלף משפחות רעבות בגללכם". מלמד אמר כי "המחקרים כבר מזמן הוכיחו שילדים שאוכלים טוב מצליחים יותר בלימודים, שאימהות ואבות שהתזונה שלהם טובה מצליחים יותר בעבודה ויכולים להגדיל את ההכנסות שלהם... יותר מ־15 שנים שאני נלחם על זכותם של תושבי מדינת ישראל לביטחון תזונתי. היו לי הרבה הצלחות וגם כישלונות. אבל ביזיון כזה אני לא זוכר".

היועץ למנכ"ל משרד העבודה והרווחה בנימין צדוק כתב למלמד כי ב"חודש האחרון קיימנו אולי 20 פגישות בעניין והצלחנו לגייס 4 מיליון שקל נוספים כדי לתת לתוכנית זמן נוסף, עד שתוקם ממשלה ויהיה תקציב מסודר. אנחנו לקראת פתרון". בפועל, הארגונים הרלבנטיים לא קיבלו את הכסף ולא יודעים האם ומתי יקבלו. הסכום שבו נקב, 4 מיליון שקל, מעט מוזר משום שהוא יספיק לחודשיים וחצי, בעוד ברור שיש צורך בתקציב לארבעה חודשים לפחות.

בכל מקרה, אם אכן יש כוונה להעביר את הכסף בזמן הקרוב, הדבר לא עולה מתגובות משרדי הממשלה. ממשרד העבודה והרווחה

נמסר ש"התוכנית לביטחון תזונתי היא תוכנית חשובה שתוקצבה כפיילוט שהסתיים ב־31.12. היא תחודש ככל שיימצא לכך תקציב".

ממשרד האוצר נמסר ש"לאחר הבחירות וכינון הממשלה החדשה ועם אישור תקציב מדינה תהיה רשאית הממשלה החדשה להכליל נושאים חדשים שלא ניתן היה לממן במסגרת הוראות חוק היסוד".

על פי סקר הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי ל־2016, האחרון שפורסם, 18% מהמשפחות בישראל חיות באי־ביטחון תזונתי. בסך הכל מדובר ב־513 אלף משפחות בישראל שחיות בחוסר ביטחון תזונתי.

המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מעריכה שמספר המשפחות הזקוקות לסיוע הוא כ־130 אלף, כלומר פי 12 ממספר המשפחות ששולבו בניסוי. מדובר במשפחות שלאחר תשלומים קשיחים, כמו שכר דירה וחשבונות, לא נותר להן די כסף לרכישת מזון. המועצה סבורה שעל הממשלה להקצות לסיוע למשפחות אלו חצי מיליארד שקל לשנה. בשלב זה ניתן מימון של 20 מיליון שקל בלבד, וגם הוא הופסק.