אפליקציות הניווט משרטטות את המפה העולמית מחדש

תסבוכת סימון הגבולות בקרים אינה הפעם הראשונה שבה גוגל ואפל, ששולטות הלכה למעשה בתחום המפות המקוונות העולמי, מייצרות מציאות נפרדת עבור מדינות שונות. הן עושות זאת, בין היתר, בייצוג גבולות מדינת ישראל ברצועת עזה, יהודה ושומרון ורמת הגולן; בגבולות בין הודו ופקיסטן בחבל קשמיר; בסכסוך הגבולות בין ניקרגואה לקוסטה ריקה; במחלוקת בין סין ליפן על הריבונות סביב איי סנקאקו; ובריבונות הסינית בטיבט. הכוח הזה הגיע לגוגל ואפל כמעט במקרה, ענקיות הטכנולוגיה זיהו ואקום ועטו למלא אותו, ובדרך זנחו את היומרה להפוך את העולם למקום טוב יותר לטובת שיפור השורה התחתונה.

המלחמה על התודעה נקבעת בגוגל Maps איור: יונתן פופר

1. עולם מעוות ונטול מידע

מפות הן כלי להמשגת העולם והן לכאורה ניטרליות מוסרית, אך הקרטוגרפיה — מדע שרטוט המפות — מעולם לא התקיימה במנותק מכוחות פוליטיים. החל מהמאה ה־16 המערב ניהל וסידר את העולם באמצעות מפות המשתמשות בהיטל מרקטור, שמאפשר לייצג שטח פנים של כדור על פני מפה מלבנית. השיטה אמנם הפיקה מפות טובות לניווט, אך עיוותה את גודל וצורת היבשות, ויצרה תמונת עולם מעוותת שבה אירופה מוצבת במרכז העולם, שטחה גדול משל אמריקה הדרומית (הוא לא) ושטחה של אפריקה זהה לזה גרינלנד (היבשת גדולה מהאי פי 14). עיוותים אלו שירתו במשך שנים אינטרסים קולוניאליים והראו מי נמצא למעלה ומי למטה, מי גדול ומי קטן.

אחרי מלחמת העולם השנייה מדינות בכל העולם הפחיתו את המימון שהוקצה למיפוי הגלובוס, אף שהגבולות המדינתיים הפכו דינמיים מתמיד. הסטטיות בשרטוט מפות הפכה למשבר באיסוף נתונים, והמפות העולמיות הפכו למיושנות ולא רלבנטיות למציאות החדשה. נוצר ואקום של מידע ומימון, שהראשונה למלא אותו היתה גוגל, מלכת איסוף, סידור ושליפת הנתונים.

באמצעות רתימת עוצמה כלכלית וקצת חוכמת המונים הצליחה גוגל לבנות מפות מפורטות שמגיעות ישירות אל תוך כיסי המשתמשים. ענקית הטכנולוגיה נטלה שליטה על מה שבעבר היו פעולות מדינתיות מובהקות: הגדרת העולם, שטחיו וגבולותיו, ומיקומם של בני האדם על פני כדור הארץ. גוגל עשתה עבודה מדהימה וקידמה את הגלובוס מעידן שבו אנשים חיים באזורים מוגבלים עם ידע אפסי לגבי העולם מחוץ לגבולות האזור שלהם למציאות שבו העולם ממש מצוי בכף ידם. אך החלפת השליטה על תפיסת המרחב האנושית לא יכולה להתקיים ללא מחלוקת.

2. הניטרליות הוכחדה

באמצעות שימוש בלוויינים וצי של מכוניות Street View החלה גוגל במיפוי העולם במאמץ אנושי וטכנולוגי מרשים. בהמשך נכנסה גם אפל ליצירת מפות דיגיטליות ואפילו קם פרויקט קוד פתוח בשם OpenStreetMap, שמנסה למפות את העולם בכוח ההמונים. גוגל ואפל בחרו במשחק של מספרים ופרטי פרטים, הן יודעות עד כמה המשתמשים אוהבים פרטים מדוקדקים שמקנים למציאות אמינות שבתורה יוצרת נאמנות. מי שמצליחה לייצר תלות בין המשתמש לשירות שלה, במקרה זה מפות מקוונות, יכולה גם לאסוף מידע על משתמשים והרגלים, לתפור להם מוצרים מותאמים ובמקרה של גוגל גם למכור להם פרסומות אישיות.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעת תרגיל הצי הרוסי ליד חצי האי קרים צילום: איי אף פי

המאמץ השתלם. המפות המקוונות נמצאות כיום בכמעט כל אחד מ־3 מיליארד סמארטפונים ברחבי העולם, וגוגל מפות לבדה אוחזת ב־2 מיליארד משתמשים חודשיים. אפליקציות המיפוי של גוגל ואפל משרתות את המשתמשים החל מניווט פשוט ברחוב ברגל, דרך נהיגה ועד לחיפוש בעלי מקצוע, נקודות מזון, ספירת צעדים ואפילו מציאת מקומות חניה וציד פוקימונים.

המשתמשים מקבלים את הדיוק ברווחה, סוף סוף מפה ניטרלית שלא משקרת. אך אט אט מתגלה כי כוח מונופוליסטי על ידע, גם כזה שנוצר ממצוינות, אינו בריא. המפות אינן שונות, העוצמה הבלתי נראית שלהן על המרחב משאירה את המשתמשים חשופים למניפולציות: החל מההחלטה מהיכן ללכת (ליד חנויות מקודמות) ומהיכן לא (שכונות "מסוכנות"), דרך מעקב סמוי אחר תנועתנו ודפוסי החיים שלנו, ועד הגילוי שהמפה פשוט משקרת לנו. במקום לבנות מפות קוהרנטיות ואחידות שאפשרות לתקשר מציאות אחת, גוגל ואפל מייצרות מציאויות נפרדות במעין צביעות תאגידית שנועדה להעשיר את השורה התחתונה.

3. גבולות לפי דרישה

מערכת היחסים בין מדינות וענקיות טכנולוגיה היא נושא רגיש. מצד אחד, הענקיות מבטאות את האמונה ביכולות הרוח האנושית: השאת עושר (חומרי או רעיוני) לחלקים רבים יותר של כדור הארץ, באופן שוויוני ובעלויות מינימליות; The Great Equalizer של הגישה לידע. מנגד, העולם נעדר הגבולות לכאורה שמקדמות ענקיות הטכנולוגיה כדי לנמק את התנהגותן הלא־פעם כוחנית הפך עם השנים לטיעון לא מספק. התעצמותן ופריסתן הגלובליות כה דומיננטיות, שפעילותן הביאה לפגיעה מהותית בריבונות המסורתית של מדינות. רק תנסו למסות אותן, למשל.

הסתלקותן של המדינות והממשלות מעיצוב תפיסת המרחב הגיאוגרפית השאירה מקום רב לחברות הפרטיות להתפתח, אך רצונן של חברות אלו לפעול בכל שוק אפשרי דחף אותן לנסות דברים שונים במדינות שונות. כך, במקום לשאוף לסטנדרטיזציה של מפות העולם ולצמצם את פערי הידע בין אזרחי מדינות שונות במסגרת החזון של עולם מאוחד, גוגל ואפל מייצרות גרסאות מקומיות שונות של מפות תוך יצירת מצג שווא של מציאות אובייקטיבית. והכל כדי להתאים את המציאות לתפיסת העולם המקובלת בכל שוק ושוק במסגרת שמכונה קרטוגרפיה אגנוסטית.

אפליקציות המפות של גוגל ואפל שנדחפו לכל כיס הודות למערכות ההפעלה הפופולריות שלהן למכשירים ניידים, הפכו את צמד החברות לשחקן גיאו־פוליטי בינלאומי. עד כדי כך שמדינות פונות אליהן כדי שישנו את המציאות שעולה מהמפות שלהן, יזיזו גבולות וישתמשו באיות זה ולא אחר לציון ערים ואזורים. אלא שהגישה האגנוסטית של גוגל ואפל, שוויתרו על היצמדות להכרה האו"ם במדינות וריבונות כדי להימנע מקונפליקטים לטובת גרסאות מותאמות אישית של מפות העולם, הפכה אותן לחלק בלתי נפרד מאותם סכסוכים.