איך קשור הקניין הרוחני להסכם הסחר בין ארה"ב לסין

את סיומה של מלחמת הסחר, שבאה לידי ביטוי באמצעות הטלת מכסים הדדית, ניתן לראות בהתחייבותה של סין לרכוש סחורות ושירותים אמריקאים בהיקף של 200 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, ובהסכמתה של ארה"ב לסגת מכוונתה להטיל מכסים חדשים בשווי 160 מיליארד דולר על סחורות סיניות ולקצץ במחצית, לשיעור של 7.5% מכסים קיימים על סחורות סיניות, בשווי 120 מיליארד דולר.

צעד נוסף במסגרת ההסכם הוא התחייבויות של סין לשיפור התנהלותה בתחום ההגנה על קניין הרוחני. התנהלות סין בנושא קניין רוחני הייתה למעשה סיבה מרכזית לפתיחת מלחמת הסחר על ידי ארה"ב. בהסכם, התחייבה סין להציג, תוך 30 ימים מכניסתו לתוקף של ההסכם, תוכנית פעולה אשר תפרט את הפעולות שבכוונתה לנקוט על מנת ליישם את התחייבותה על פי ההסכם, ואת מועד ביצוען (ארה"ב, לעומתה, פשוט אישרה כי היא כבר פועלת על פי ההתחייבויות המפורטות בהסכם).

נושא ההגנה על קניין רוחני נדון כבר בפרק הראשון של ההסכם, בו מצהירה סין, כי בהתפתחותה ממדינה שצורכת קניין רוחני למדינה שמייצרת קניין רוחני, היא מכירה בחשיבות ההגנה על קניין רוחני ואכיפתו, ומאמינה כי הגנה על קניין רוחני חשובה לבנייתה של מדינה חדשנית, לצמיחתן של יוזמות מבוססות חדשנות ולקידום צמיחה כלכלית איכותית.

על אף אופייה הפטריוטי של ההצהרה מהצד הסיני, התחייבותה להגן על קניין רוחני משמעותית במיוחד דווקא לחברות אמריקאיות שמעוניינות להיכנס לשוק הסיני.

אחד הנושאים המרכזיים מבחינה זו הוא סוגיית ההגנה על סודות מסחריים ומידע עסקי חסוי. חברות מערביות רבות התלוננו כי הממשל הסיני דורש מחברות המעוניינות לעשות עסקים בסין לחשוף סודות מסחריים טכנולוגיים ואז משתמש במידע על מנת לסייע לחברות מתחרות מקומיות;

ההסכם מחייב את הסינים לנקוט בהליכים פליליים וענישה במקרים של שימוש לא מורשה בסודות מסחריים (לרבות השגתו באמצעות חדירה למחשבי החברות), ואף אוסר על הממשל הסיני להפעיל לחץ רשמי או לא רשמי על חברות זרות לחשוף טכנולוגיות כתנאי לאישור פעילותן בשוק המקומי.

סין מכירה בחשיבות ההגנה על קניין רוחני ואכיפתו צילום: Pixabay

נושאים מרכזיים אחרים המופיעים בהסכם הינם:

• רישום פטנטים בתחום הפארמה - ההסכם קובע, כי סין תאפשר למגישי בקשות פטנט בתחום הפארמה לסמוך על מידע נוסף על מנת לעמוד בתנאי הכשירות לרישום פטנט, הן בשלב הבחינה והן בהליכים משפטיים. כמו כן, סין מתחייבת לקבוע מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים הקשורים לפטנטים בתחום זה. בנוסף, סין תאפשר את הארכת משך ההגנה על הפטנט במקרים שבהם חל שיהוי לא סביר בהליך רישום הפטנט ע"י הרשויות, ובפטנטים בתחום הפארמה, גם במקרים שבהם חל שיהוי לא סביר בשלב קבלת האישורים לשיווק התרופה.
  

• מסחר אלקטרוני (e-commerce) - ההסכם קובע כי הרשויות בסין ידרשו מחברות המסחר הסיניות הסרה מהירה מהאתר של סחורות המפרות זכויות קניין רוחני, יבטלו את החבות של המתלונן על הפרת זכויות במקרים שבהם התלונה לא הייתה מוצדקת, כל עוד נעשתה בתום לב, ועוד. בנוסף, שני הצדדים להסכם התחייבו לפעול נגד אתרי סחר אלקטרוני אשר לא נוקטים בפעולות הנדרשות למניעת הפרת זכויות קניין רוחני. עם זאת, בעוד שסין התחייבה שאתרי מסחר אלקטרוני שיכשלו במניעת מכירת מוצרים מפרים עלולים לאבד את רישיונם, האמריקאים רק אישרו שהם "לומדים דרכים נוספות להילחם במכירה של מוצרים מפרים".
  

•  ייצור וייצוא של מוצרים מזויפים – שתי המעצמות הסכימו לנקוט באמצעים אפקטיביים על מנת להפסיק את הייצור ולחסום את ההפצה של מוצרים מזויפים, לרבות כאלה שעלולים לסכן את בריאות הציבור ובטיחותו, כגון תרופות, כימיקלים וחומרים ביולוגיים מזויפים. בין היתר, התחייבה סין לפרסם מדי פרק זמן קבוע נתונים בקשר לפעולות האכיפה שתנקוט בהקשר זה. ההסכם קובע גם דרך להשמדת הסחורה המזויפת שנתפסה, שיתוף פעולה בין רשויות המכס של המדינות, הגברת פעולות האכיפה בשווקים (נק' המכירה הפיזיות) ועוד.
  

• תוכנות לא חוקיות – הממשל הסיני מתחייב שכל הסוכנויות הממשלתיות, וכל הגופים שבבעלות או בשליטה ממשלתית, יתקינו וישתמשו בתוכנות מקוריות.
  

כמו כן, מופיעות בהסכם התחייבויות של שתי המעצמות לגבי הגנה על כינויי מקור (כינוי המצביע על המקור גיאוגרפי של מוצר (ארץ, אזור או מקום), הכלול בשמו של מוצר (כמו למשל שמפנייה, שהיא משקה אלכוהולי המיוצר במחוז שמפיין שבצרפת) ובתנאי שלמוצר תכונות ומאפיינים שקושרים אותו לאזור הגיאוגרפי). מאבק ברישום סימני מסחר שלא בתום לב (לדוגמה- רישום סימן מסחר כאשר ידוע למגיש הבקשה שהסימן שייך למישהו אחר), אכיפה של זכויות יוצרים וזכויות קשורות, ועוד.

כמו כן, פרק 2 להסכם דן בהעברת ידע טכנולוגי. שתי המעצמות מכירות בחשיבות העברת ידע טכנולוגי על בסיס רצון חופשי של בעל הידע, ומתחייבות לא לאפשר הפעלת לחצים להעברת ידע טכנולוגי, או להעדפת טכנולוגיה מסוימת בתמורה למתן רישיונות ואישורים וכד' מצד הרשויות. בנוסף, התחייבות הצדדים להליך הוגן ושקוף של אכיפת הזכויות, ולשיתוף פעולה בין המעצמות בתחום המדע והטכנולוגיה ככל שיתאפשר.

עו"ד סער אלון צילום: דיוויד גארב

לסיכום – בקרב שני הצדדים יש הסבורים כי ייתכן שההסכם לא יגיע לשלב השני, אך ההסכמות שהושגו בשלב הראשון שלו, מסדירות את הנושא שבגינו החלה מלחמת הסחר – הקשחת הטיפול מצד הרשויות הסיניות במקרים של הפרת קניין רוחני.

הסכמות אלה יועילו לחברות האמריקאיות, ובפרט לחברות הפארמה, שמעוניינות להיכנס לשוק הסיני, אך נמנעו לעשות זאת בשל היעדר אכיפה והתעלמות מזכויות קניין רוחני כגון פטנטים, סודות מסחריים וסימני מסחר. הן יועילו גם לכלכלה הסינית, אשר בנוסף להשקעות הזרות הצפויות של חברות אמריקאיות, מקבלת חיזוק נוסף בדרך הארוכה להפיכתה לכלכלה המבוססת על שוק חופשי שמבוסס על חדשנות מדעית וטכנולוגית.

עו"ד סער אלון שותף וראש מחלקת העיצובים בקבוצת ריינהולד כהן

 קראו עוד בזירת הפטנטים והקניין הרוחני >>

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.