כך ניתן למנוע הצפות בערים

לנו, הישראלים, רחש הגשם בחלון מתחבר לרגש ולאתוס עמוק ושורשי של הפרחת השממה. אנו רואים בעיני רוחנו את רגבי האדמה החרוכים מתמלאים במים החודרים אל תת הקרקע, ממלאים את מי התהום בורות המים והמאגרים, את נחלי האכזב פורצים בעוצמה ומתמלאים מים חיים המעשירים את גדות הנחלים ומרחבי הטבע ואט אט מחליפים את צבע השממה הקיצית מחום וצהוב לירוק עז.

אבל, אירועי הגשם האחרונים מבהירים לנו שגשמי הברכה עלולים להפוך לקללה, אם לא נשכיל לנתב אותם נכון ולהשתמש בהם. ראינו כיצד כמויות אדירות של מים היורדים בבת אחת גורמים נזקים כבדים, משביתים ערים שלמות, גורמים לפקקי תנועה ואף עולים בחיי אדם.

"ערי ספוג"

אנו עדים לכמויות גדלות של מים הזורמים במרחב העירוני – מי נגר – כיוון שהקרקע אטומה ולא מאפשרת חלחול. במצב כזה, המים אינם מסוגלים לחלחל לתוך הקרקע ונישאים על פניה, בהתאם לשיפועים. בשנים האחרות תופעה זו הולכת ומתעצמת בשל האצת הליכי הפיתוח האינטנסיביים והקטנת שטחי החלחול בעקבות כיסוי הקרקע בבטון ובאספלט. כמו כן, שינויי אקלים, אשר מזמנים אירועי גשם נקודתיים, מרוכזים ועוצמתיים, גורמים לרוויה בקרקע ועומס על תשתיות הניקוז והצפתן.

בישראל ובעולם מכירים את בעיית מי הנגר, ואף מתחשבים בהם בתכנון העירוני. אחד הפתרונות המעניינים הוא "ערי ספוג". הרעיון פשוט ומבוסס על 3 שלבים: האטה, השהיה והחדרה. העיקרון הוא שככל שנאט את משטר הזרימה הוא ייצר פחות נזק ואם נשהה אותו מספיק זמן, הוא יהווה אזור רטוב לתקופה ארוכה יותר ויאפשר חילחול איטי ואפקטיבי של המים. ישראל עוד רחוקה משם שנות אור, אבל יש דוגמאות לאזורים בתוך ערים, המסייעות לספיגה מוגברת של מי נגר ויכולים להוות מודל ליישום בערים רבות.

עמק הצבאים

עמק הצבאים מונע הצפות

כזה הוא עמק הצבאים בירושלים ששייך לעירייה ומנוהל ע"י החברה להגנת הטבע. הפארק תורם רבות לטיפול בבעיות ניהול מי הנגר בעיר. זורמים אליו שני יובלים משמעותיים של נחל רפאים - נחל רקפות ונחל רחביה, שאוספים את מי הנגר משכונות רבות בירושלים. אל העמק מתנקזים יותר מ-25% ממי הנגר של העיר כולה. בעבר צומת פת הסמוכה היתה מוצפת כמעט מדי שנה, אולם מאז פתיחת הפארק לפני כ-5 שנים, זה פשוט לא קורה עוד.

איך זה עובד? לאורך יובל הנחל נחפרו 4 בריכות שתפקידם להאט את מהירות הזרימה ולהשהות את המים בפארק לאורך זמן. כשאלה מתמלאות, שאריות המים זורמים אל עבר ה"אגם הגדול", אשר מסוגל להכיל כמויות גדולות של מים בנפחים הולכים וגדלים, בהתאם לכמות הזרימה בנחל. מדרונות העמק דורגו בטרסות חקלאיות שתפקידן גם כן להאט ולהשהות את המים לזמן ממושך ולהפחית את ההתחתרויות והנזק במורדות התלולים של הפארק ובאזורי העמק המרכזיים נחפר לימַן (מערכת ללכידת מי שטפונות) רחב ידיים המייצר שלולית חורף קסומה בלב אחו מוריק. מקידוחי מקורות, נמדדה עלייה של 6 ס"מ במי התהום הנמצאים מתחת לפארק מאז הקמתו.

יתרון נוסף הוא שהתשתית הלחה מהווה את הבסיס להתפתחות מערכות צומח ובהתאם, מערכות חי וצומח, עשירות ומגוונות. הנהנים העיקריים הם תושבי העיר והמבקרים בה.

הכותבת היא אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים ומנהלת את פארק עמק הצבאים בירושלים מטעם החברה להגנת הטבע