הפיקוח על השירותים החוץ-בנקאיים: דרושה ועדת מומחים

מי ששמע אתמול לראשונה על ההצעה להעביר את הפיקוח על בנקאות פתוחה ושירותי תשלומים לרשות ניירות ערך הופתע. מדובר בפתרון תמוה לכל הפחות. לא כל כך ברור מדוע הקשר בין הסוגיות הללו מובהק יותר לרשות ני"ע מאשר לרשות שוק ההון או לבנק ישראל.

יתרה מזו, אין הרבה תקדימים בעולם שבהם הפיקוח על שירותים כאלו מנוהל על ידי רשות ניירות ערך. זו הסיבה שאנשי רשות שוק ההון ראו במסקנות מעין עונש או מתקפה מצד אנשי האוצר. זו גם הסיבה שבכירי בנק ישראל, שקשורים מאוד לשתי הסוגיות, סירבו להתייחס למסקנות, אף שמטבע הדברים יש להם לא מעט תובנות בעניין.

מימין: משה ברקת וענת גואטה צילום: אוראל כהן

בכל אופן, כל שינוי כזה מצריך החלטת ממשלה וכנסת, וכעת אין ממשלה, אין כנסת, אין שר אוצר מתפקד ולכן הזהות של המפקח על ה־API וה־PSD יכולה להשתנות עוד פעמים רבות. דבר אחד לא ישתנה: שתי הסוגיות האלו ישנו את פני שוק ההון העולמי בכלל, ושוק ההון הישראלי בפרט. לכן המסקנה החשובה שעולה מהדו"ח היא שיש לבחון את מערך הרגולציה הפיננסית הישראלית מן היסוד. המציאות השתנתה באופן קיצוני והפכה למורכבת כפליים. ה

חלוקה הפשוטה בין בנקים לגופים מוסדיים כבר לא רלוונטית. בעוד שנה, שנתיים או חמש, כמעט כל גוף יהיה מעורב בכמעט כל פעילות: בנקים יתנו ייעוץ פנסיוני ומוסדיים יהיו מעורבים בשירותי תשלומים. לכן חשוב שהממשלה הבאה תשים את הסוגיה בראש סדר העדיפויות שלה ולאמץ את המסקנה החשובה מכל: להקים ועדה ציבורית, רחבה, עם שורת מומחים, לתת לה זמן, כדי לגבש את ההתאמות במערך הפיקוחי הנדרש.