האמצאה הכי ישראלית: החייאת השפה העברית – תופעה עולמית ייחודית
ישראל אומת הסטארטאפ רושמת פטנטים בכל תחומי החדשנות, כובשת יעדים טכנולוגיים בכל העולם, וחולמת בעברית - השפה שעשתה זינוק בעלייה מספרי הקודש אל כל יעד אפשרי בעידן המודרני.
יום הלשון העברית
דן אלמגור כתב ש"...עברית קשה שפה, גם שפה מתבלבלת" כשתיאר את קשייהם של העולים החדשים לנכס לעצמם את השפה העתיקה-חדשה. ההיסטוריה מלמדת שהחייאת השפה העברית כשפה מדוברת החלה בסוף המאה ה-19, ולא רבים יודעים שהדבר מהווה תופעה ייחודית בעולם כולו.
ממשלת ישראל הכריזה על יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, המצויין בכ"א בטבת, כיום הלשון העברית, שחל השנה ב-16 בינואר. בן יהודה תרם לעברית כ-220 מילים (ביניהן: בובה, גלידה, הגירה, הצהרה, חביתה) אך לא רבים יודעים, שביאליק חידש כ-300 מילים (ביניהן: יבוא ויצוא, מטוס, מצלמה, תאונה, ערגה). עוד עובדות לא מוכרות על השפה העברית תמצאו באתר האקדמיה ללשון העברית.
עברית "מקצועית"
עם החייאת השפה נוספה ללשון הכתובה לשון הדיבור, והורחב אוצר המילים שלה תוך ייבוא מילים מלשונות זרות או יצירת מילים חדשות.
איך אומרים פטנט בעברית? | חיים נחמן ביאליק צילום: KLUGER ZOLTAN, לשכת העיתונות הממשלתית
בין מחדשי המילים התחוללו ויכוחים רבים שאחד מהם נסוב סביב שאילת מילים מן השפות האירופאיות. אחד התחומים הבעייתיים ביותר בהקשר זה היה השימוש בשפה העברית באקדמיה, לאור העובדה שהעברית הייתה עדיין דלה במילים ובמונחים מקצועיים. מאבק היסטורי בולט שהתחולל בהקשר זה היה "ריב השפות" שעניינו היה שפת ההוראה בטכניון. המאבק בין מצדדי העברית ומצדדי הגרמנית הסתיים בשנת 1914 בנצחון העברית.
אחת השפות המקצועיות שמקורה באקדמיה היא השפה המשפטית, ובתוכה גם שפת הפטנטים. כפי שהיה צורך להתאים מושגים מקצועיים בכל המקצועות הנלמדים, כך עברו המושגים המקצועיים בתחום זה "תהליך גיור". ומה אנו מוצאים בתהליך הגיור הזה? מה אפשר ללמוד על המחשבות והכוונות שנוצקו בתהליך ההתאמה של הביטויים המקצועיים לשפה העברית?
איך אומרים פטנט בעברית?
המילה בהא הידיעה עליה מושתת כל התחום מקורה במילה הלטינית patentum שמשמעותה: פתוח, גלוי, ושאת ההקשר המודרני שלה קיבלה מהמושג "litteræ patentes" -"מכתב גלוי" – שהיה למעשה מסמך פתוח שהתקבל מהרשויות ובסופו חתום בחותמת. זאת, בשונה מהמסמכים המקופלים והחתומים בחותמת חיצונית. במקרים מסויימים תפקידם של מסמכים כאלה היה מתן זכות בלעדית בתחום מסוים, ולמעשה - הגנת פטנט.
כנראה שלא רק מחדשי השפה העברית ראו חשיבות בשימור המילה Patent כפי שהיא בשפות אנגלית, צרפתית וגרמנית. בדיקה מדגמית של מספר שפות אחרות מוכיחה שמדובר כאן בנכס צאן ברזל של כל שפה: בקריאולית האיטית המילה המקבילה ל-Patent היא Patant, באזרביג'אנית Patent, בלאטווית Patentas, בבאסקית Patente ...ובאידיש? פאטענט!
הפטנט בן ימינו הוא מסמך משפטי שמעניק לבעליו הגנה וזכות בלעדית על אמצאתו למשך תקופה בת 20 שנה במדינה בה ניתן. משמעות ההגנה היא מניעה מאחרים לעשות שימוש באמצאה ללא רשות מבעל הפטנט. ואם מדברים על אמצאה, איך נכון לומר?
"אמצאה" או "המצאה"?
בתחום הפטנטים ובחוק הפטנטים נעשית הבחנה בין המילה "אמצאה" למילה "המצאה": "אמצאה" היא תוצר הפעולה (שם עצם) ואילו ל "המצאה" יש משמעות של פעולה (שם פועל). המצאה היא תהליך של חשיבה שמוביל לאמצאה, כמו תהליך, התקן, שיטה, חומר או מוצר. לכן, כאשר מוגשת בקשה לפטנט, יש להשתמש במונח "אמצאה" שנוגע לתוצר הסופי בעניינו מוגשת בקשת הפטנט ואשר עליו ירשם הפטנט.
ומה זו אמצאה מועילה?
סעיף 3 בחוק הפטנטים קובע, כי על מנת לעמוד בדרישות הסף לכשירות לפטנט האמצאה צריכה להיות, בין היתר, "מועילה" (מילה שמשמעותה המילונית – מביאה "תועלת", עוזרת. "תועלת"- תכלית שימושית שאפשר להפיק מדבר). אלא, שמילה זו בהקשר של חוק הפטנטים אינה קשורה ל"תועלת" שבאמצאה, כי אם להיותה ברת ביצוע/מימוש כמתואר בבקשת הפטנט (כלומר, שניתן לבצע אותה, ושאינה מנוגדת לחוקי הטבע).
איך מתרגמים לעברית את המילה design? "מדגם" או "עיצוב"?
עד לאוגוסט 2018 נעשתה ההגנה על עיצובים תעשייתיים באמצעות פקודת הפטנטים והמדגמים 1924. הפקודה הייתה ארכאית ולא עדכנית והוחלפה בחוק העיצובים התשא"ז 2017, אשר נועד ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני. בין היתר, כפי שניתן ללמוד מכותרת החוק, המילה הלא שגרתית "מדגם" הוחלפה במילה "עיצוב" (Design) שהיא מודרנית וברורה יותר ומונעת את הבילבול עם המילה הנהוגה בתחום הסטטיסטיקה. שינוי המונחים לא שינה את מהות ההגנה אלא רק את הייצוג המילולי שלה.
מה זה אומר שאני רוצה את זה "על אתר"?
כאשר בקשה לפטנט נבחנת אצל רשם הפטנטים הישראלי בכדי לקבוע את כשירות האמצאה להגנת פטנט, ניתן לבקש שהבקשה תיבחן בבחינה מזורזת. לדבר יש יתרונות עבור מבקש הבקשה בחלק מהמקרים. בחינה כזאת נקראת בחינה "על אתר", ביטוי שלכל הפחות נשמע כמו טעות בעברית או כזה שלא ניתן להבין את פשרו בלי מילון צמוד. והמשמעות? "על המקום" = מייד. לְאַלְתַּר, באופן מזורז.
לאור כל האמור לעיל, אפשר לומר שעברית היא לא שפה קשה, אלא דווקא שפה שקשה לה. שפה שניערו מעליה אבק של אלפי שנים, לקחו את מילות הקודש וההגות שלה וכפו עליהן מסע בזמן עם הסתגלות מהירה לעולמות חדשים וגם את האחריות לגורלו של עם שלם המחפש לעצמו זהות וחיים חדשים. מעניין אם אפשר לרשום על זה פטנט.
קראו עוד בזירת הפטנטים והקניין רוחני>>
