בלאקרוק מבטיחה לצאת מהשקעות בחברות פחם מזהמות
המנכ"ל לארי פינק הודיע שהענקית שמנהלת 7 טריליון דולר נמצאת בתהליך של יציאה מהשקעה בחברות ש-25% מהכנסותיהן מגיעים מייצור חשמל באמצעות פחם; פינק הוסיף כי חברת המדדים הגדולה בעולם שבבעלות בלאקרוק תפעל להשקעות בחברות הוגנות מבחינת איכות הסביבה, החברה והממשל
צעד דרמטי למען כדור הארץ: מנכ"ל ונשיא קרן בלאקרוק לארי פינק הטיל פצצה והודיע על צעדים שמבצעת ענקית ניהול הנכסים הגדולה בעולם לצמצום השקעות הפוגעות בסביבה.
- שאלה של אחריות: מדוע בארץ לא קפצו עדיין על התחום שמכה את השוק העולמי
- המחאה גוברת, אבל בלאקרוק לא מתביישת
- רמת החום באוקיינוסים הגיעה לשיא ב-2019 ; 10 השנים האחרונות - החמות בהיסטוריה
במכתבו השנתי ללקוחות הקרן ובמכתב שהפיץ למנכ"לים של זרועות בלאקרוק העולמית, הכריז פינק כי בלאקרוק נמצאת בתהליך של יציאה מהשקעה בתיקים המנוהלים שלה מחברות שיותר מ-25% מהכנסותיהן מגיע מייצור חשמל באמצעות שימוש בפחם, שהוא דלק מזהם.
פחם תרמי עשיר מאד בפחמן, ולפי פינק "הולך ונעשה פחות ופחות בר קיימא מהבחינה הכלכלית, וחשוף מאוד לרגולציה בשל ההשפעות הסביבתיות שלו". בשוק ההון הישראלי אין חברות שיותר מ-25% מהכנסותיהן מגיעים מייצור פחם תרמי.
פינק מדבר כבר שנים על הטמעת מדיניות של השקעות בנות קיימא, ממשל תאגידי ואיכות סביבה במסגרת ההשקעות של בלאקרוק שגם מחזיקה בחברת המדדים הגדולה בעולם, iShares. אך במכתבו הנוכחי הוא עובר לאמירות בוטות שמחברות את דבריו למעשים. זאת בין היתר על רקע לחצים שהופעלו על בלאקרוק מצד ארגונים הפעילים בתחום איכות הסביבה לעבור מדיבורים למעשים.
לדברי פינק, "עם האצת השינוי הגלובלי בגורמים המחוללים אנרגיה, אנו לא סבורים שההיגיון הכלכלי או ההשקעתי ארוך הטווח מצדיק המשך השקעה במגזר זה".
פינק הבהיר כי "תהליך היציאה יעשה מתיקי ההשקעות הפעילים שלנו, ומתיקי ניירות ערך (הן ניירות ערך של חוב והן הון בעלים). אנו שואפים להשיג מטרה זו עד אמצע שנת 2020. כחלק מתהליך ההערכה שאנו מבצעים אחר מגזרים בעלי סיכון גבוה בתחומי הקיימות, אנו נבדוק בקפידה גם עסקים אחרים הנסמכים בעיקר על פחם תרמי, על מנת להבין האם הם יוצאים מתלות זו בצורה יעילה".
פינק לא מגביל את המדיניות שלו אך ורק להשקעות אקטיביות וחושף כי יאמץ אותן גם בעולם הניהול הפסיבי. לדבריו "נפעל לייצר פשטות והרחבה של iShares בתחומי איכות הסביבה, החברה והממשל, לרבות תעודות סל עם סינון של דלק מאובנים, כגון פחם, נפט ודלק מאובנים".
מדובר באמירה דרמטית מצד ענקית ניהול נכסים פסיבית שתציע תעודות סל שמסננות חשיפה לחברות שפוגעות בסביבה, ורמז לאפשרות עתידית להרחיב את הסינון בהשקעות מבוססי מדד גם לחברות שמבצעות פעולות שנחשבות לא חברתיות או מוסריות דוגמת הימורים, טבק, הנדסה גנטית ומפעלים שמעסיקים עובדים ללא תנאי עבודה ראויים.
פינק לא מסתפק בתחום איכות הסביבה והשקעות סביבתיות ומתייחס במכתבו גם לאספקטים נוספים בהתנהלות החברות בהן משקיעה בלאקרוק בדגש על ממשל תאגידי נאות והשקעות חברתיות.
"אנו מאמינים שכאשר חברה אינה מטפלת ביעילות בסוגיה מהותית, הדירקטורים בה צריכים לשאת באחריות. בשנה שעברה הצביעה בלאקרוק נגד או נמנעה מלתת את תמיכתה ל-4,800 דירקטורים ב-2,700 חברות שונות. כאשר נרגיש כי חברות ודירקטוריונים אינם מבצעים דיווחים יעילים בתחום הקיימות, או מיישמים מסגרות להתמודדות עם סוגיות אלו, אנו נראה את החברים בדירקטוריון כנושאים באחריות לכך.
"לנוכח עבודת ההכנה שכבר ביצענו במסגרת העיסוק בדיווח, וסיכוני ההשקעה הגדלים המקיפים את הקיימות, נטייתנו תהיה יותר ויותר להצביע נגד הנהלות וחברים בדירקטוריון כאשר חברות אינן משיגות התקדמות מספקת לגבי דיווחים בתחום הקיימות ולגבי הפרקטיקות והתוכניות העסקיות שעליהן מבוססים אותם גילויים".
פינק אף קרא למשקיעים בעולם לאמץ גישה דומה "אם עשרה אחוזים מהמשקיעים ברחבי העולם - או אפילו חמישה אחוזים - יקצו מחדש את ההון שלהם לאסטרטגיות בנות קיימא, נחזה בשינויים מסיביים בהקצאות ההון".
לדברים של פינק, כמוביל גוף ענק שמנהל 7 טריליון דולר, עשויות להיות השלכות על שוקי ההון, בטח אם גופים נוספים יאמצו מדיניות דומה. אם בלאקרוק תאפשר, למשל, גישה נוחה להשקעה במדדים מובילים ללא סקטורים שנחשבים בעייתיים - כמו טבק, הימורים או אלכוהול - הגישה הפרו אקטיבית הזאת עשויה להשפיע על שרידות הסקטורים הללו. זאת כמובן לצד נכונות של הציבור, בדגש על הדור הצעיר שרואה בסקטורים האלה בעייתיים ברמה המוסרית.
ישראל היא מדינה קטנה ובכל הקשור להשקעות חברתיות השיח שלה מפגר הרחק מאחור. מנהלי הגופים המוסדיים המקומיים אמנם החלו בשנים האחרונות לגלות אקטיביות בכל הקשור לממשל התאגידי בחברות בהן הם משקיעים, אך נושאי הסביבה והשקעות בנות קיימא כמעט ולא נלקחים בחשבון בעת בחירת החלטות ההשקעה לכספי החוסכים.
גם החוסכים הישראלים, מצידם, מאוד פסיביים ולא באים בדרישות כאלה מצד מנהלי ההשקעות שלהם.
מובן שגם אם מנהלי השקעות המקומיים לא ממהרים לאמץ היום השקעות חברתיות, הם חייבים כבר עתה לקחת בחשבון את ההשלכות של אימוץ כזה מצד ענקית כמו בלאקרוק על פוטנציאל התשואה מהשקעה אפשרית במניות שנופלות לקטגוריות הבעייתיות שבלאקרוק סימנה.