"אנחנו רוצים עסקים שיכולים להיות רווחיים"

בראיון ראשון לעיתונות בישראל מספר דניאל פטרוזו, שותף בקרן Oak, על העניין שהם מגלים כאן: "ההשקעות בישראל הן כמו השקעות בחברות בחוף המזרחי בארה"ב. יש כאן אווירה דומה ותחושות דומות. בשני המקומות מיזמים לא צומחים לגובה רב כי ההון לא רב כמו בחוף המערבי, ויזמים מבינים שלא צריך לרדוף רק אחרי השווי".

אז למה חברות קטנות נכשלות?

"כי המוצר שלהן לא מתאים לשוק או כי נגמר להן הכסף. כשהכלכלה עובדת טוב והצמיחה רצה, אם תוציא הרבה כסף, תקבל השקעות טובות, אבל בתקופות של תיקון אתה רואה גיוסים בשווי נמוך מבעבר, וחברות שצריכות הון לא מצליחות לקבל מחיר סביר".

דניאל פטרוזו צילום: יח"צ

זה קרה לכם בישראל?

"אנחנו עוד לא השקענו בחברה ישראלית שהשווי שלה גבוה מדי. אנחנו מרגישים טוב עם השווי כיום. אנחנו רואים שהיזמים כאן הגיוניים, ואם אתה מציע שווי ראוי לחברה הם לא רק רודפים אחרי השווי הגבוה שהם יכולים לקבל. אנחנו לא מחפשים מציאות בישראל" .

אין נוסחה לאקזיטים

בשונה ממרבית המשקיעים שמדברים על יוניקורן וחברות ענק, פטרוזו מאמין שאמנם יש חברות שיגיעו לשווי של מיליארד דולר ויותר, אבל מבחינתו מצב שבו חברות יגיעו לאקזיט של מאות מיליוני דולרים ויציגו החזר השקעה ראוי הוא מצוין. "אין לנו נוסחה לאקזיטים. רוב העסקים שלנו נרכשים ויש לנו כמה חברות שיכולות להיות הנפקות ממש גדולות. אני חושב שהחברות שבהן השקענו בישראל הן בעלות פוטנציאל לשווקים עצומים ויש להן אפשרות להיות ציבוריות".

מהו אקזיט מוצלח לטעמך?

“אקזיטים של 200־800 מיליון דולר הם אלה המקובלים בתחום שלנו כיום. לרוב העסקים שלנו אקזיט של 500 מיליון דולר הוא טוב מאוד. בכל השקעה שלנו אנחנו עושים את התרחיש גם הקשה ביותר וגם הטוב ביותר. עדיין לא היו לנו הרבה אקזיטים, אבל אנחנו עומדים בציפיות שלנו שמה שחשבנו - יהיה".

Oak היא אחת מחברות ההשקעה הוותיקות בארה"ב, וב־2014 החלה להתמקד בתחומי בריאות ופינטק . הקרן הראשונה מ־2014 ניהלה 500 מיליון דולר, השנייה מ־2017 ניהלה 600 מיליון דולר והשלישית, שהשלימה את הגיוסים באוגוסט האחרון, מנהלת 800 מיליון דולר. "יש לנו כיום כמעט 2 מיליארד דולר תחת ניהול", אומר פטרוזו.

דניאל פטרוזו

החברות שבהן השקיעה Oak בישראל כוללות את פגאיה, המתמחה בניהול סיכוני אשראי וחיתום בתחום ההלוואות המקוונות; קריון, המתמחה בטכנולוגיות אוטומציה; נמוגו, שמונעת הונאת גולשים באתרי מסחר אונליין; אותנטיקס, שמעניקה שירותי אוטומציה בעת תהליכי אימות מסמכי זהות ורכישה; Rapyd, שפיתחה פלטפורמת תשלומים; ופנורייס, שמפתחת פלטפורמה לניהול אוטומטי של איומי סייבר. על פי ההערכה, השקיעה הקרן בכל החברות יחד כ־100 מיליון דולר.

בחרתם בישראל כיעד אסטרטגי?

"ברגע שעשינו כאן השקעה בפגאיה, המקום נהיה אסטרטגי ואז התחלנו להקדיש זמן לבניית קשרים בישראל ולעשות עוד עסקאות. אני צופה עוד עסקאות בישראל, אבל אין לנו מספר מוגדר. סביר מאוד שנעשה כאן יותר השקעות, זה תלוי בהזדמנויות שיש לנו".

באילו חברות אתם מעדיפים להשקיע?

"המנדט שלנו מאפשר לנו לעשות מספר מסוים של עסקאות בינלאומיות, ואנו חשים שהשוק הישראלי מאוד מתאים להשקעות שלנו. אנחנו עושים בעיקר השקעות בחברות בשלבי צמיחה. אנחנו רוצים חברות שמוכרות לפחות בין 10 ל־20 מיליון דולר בצמיחה מהירה, ומצאנו כאן חברות שמתאימות לפרופיל הזה. אין כאן הרבה קרנות שמשקיעות באותה עוצמה כמונו, ואין בכלל קרנות שמתמקדות בפינטק בשלבים האלה".

בועת ההשקעות תתפוצץ

פטרוזו לא חושב שהסוף לבועת ההשקעות הגיע, אבל להערכתו הוא קרוב: "יהיה סוף לצמיחה אבל זו רק שאלה איך ייראה הסוף, והאם יהיה שונה ממה שהיה בעבר: 1999 היתה שונה מ־2008 בסוף שלה. אם מסתכלים על הטכנולוגיה שמריצה את העסק, הרי שטכנולוגיות ה־IT היום היא בת פחות מ־50 שנה בהשוואה לעולם הפיננסי שהוא בן מאות שנים. יש היום הרבה יותר חברות פרטיות מציבוריות, ואת זה נמשיך לראות כי יש יותר כסף פרטי, ואנשים מאמינים ששם הם יעשו יותר כסף מאשר בשוק הציבורי. היצירתיות והחדשנות ימשיכו להתקיים לטווח מאוד ארוך. יכול להיות שיהיה הרבה הון, אבל אנשים יפסיקו להשקיע מתוך פחד".

אז כרגע מה חשוב לך יותר אצל חברה, רווחיות או צמיחה?

"אנחנו לא רוצים שחברות יהיו רווחיות כי אנחנו משקיעי צמיחה, אבל אנחנו מחפשים עסקים שיכולים להיות רווחיים בעתיד על פי מדדים כלכליים ברורים. אנשים מסתכלים על אמזון ורואים שהיא הצליחה ליצור את AWS (חברת שירותי הענן של אמזון - מ"א), שנהייתה רווחית, והיא הוציאה עליה הרבה כסף והיא החזר השקעה מצוין. אנשים מאמינים שחברות יכולות להיות כמו אמזון, אבל אין לזה כל הוכחה. אף אחד לא הצליח להמציא משהו כמו אמזון. אפילו גוגל לא הצליחה למצוא הכנסה אחרת. רוב ההכנסות שלה מגיעות מאותו מקור. לחברות קשה לעשות דבר אחר. אמזון נכנסה לשוק חדש לחלוטין שלא קשור לעולם הריטייל, ורק שם מצאה עסק רווחי משמעותי".

הבעייתיות של סופטבנק לא נעלמה מעיניו של פטרוזו, שמאמין שעיקר הבעיה שם היה אופן ההתנהלות שלהם. "אם אתה מסתכל על מה שהם עשו, הם קנו פורטפוליו גדול מאוד של חברות בשלבים מאוחרים בשווי מאוד גדול והם השקיעו בשלבים מוקדמים. הם כנראה לא עשו שם מספיק ניתוח עסקי קר של כל עסק שיכול לגרום להם לאבד הרבה עסקים. אתה רואה את זה במקרה של WeWork, אבל ייתכן שבמקרים אחרים הם יצליחו מאוד. לגבי WeWork, אני חושב שהיתה לה בעיקר פעילות עסקית גרועה ובעייתית, ואנשים לא ראו את זה, אבל עכשיו כל זה מתגלה. כך גם במקרה של אובר וליפט, כאשר אנשים מבינים שאין להן מודל כלכלי יציב".