"אמריקאים שבוחרים בטראמפ שולחים מסר ברור: לא אכפת לנו מהאקלים"

זיהום האוויר ופליטות גזי החממה בארה"ב נמצאים בעלייה תחת ממשלו של דונלד טראמפ ומאיימים לפגוע משמעותית ואף לבלום את המאמצים הבינלאומיים למאבק במשבר האקלים, במיוחד אם טראמפ ייבחר לכהונה שנייה – כך אומרים לגארדיאן מומחי סביבה ומדיניות משני צדי המפה הפוליטית.

שריפות בקליפורניה. "מי שבוחר בטראמפ שולח מסר שלא אכפת לו מהאקלים" צילום: רויטרס

היקף פליטות גזי החממה בארה"ב אמנם ירד ב-2.1% בשנה שעברה, אך ב-2018 הוא עלה ב-2.7% וגם אחרי הירידה העדכנית פלטה ארה"ב ב-2019 יותר גזי חממה מאשר ב-2017, השנה שבה החל ממשל טראמפ לבטל עשרות תקנות סביבתיות בתחומים שונים, כולל כאלו שקשורים למשבר האקלים (עד היום בוטלו 58 תקנות, ו-37 נוספות נמצאות בהליכי ביטול - ע.כ). רק החודש החל הממשל בהליך לביטול כלל שמחייב להתחשב בשינוי אקלים בעת הקמת תשתיות, ושביטולו צפוי להקל על קידום פרויקטים בתחום דלקי המאובנים כמו צינורות גז ונפט.

ממשל טראמפ לא רק שלא פועל מספיק למניעת הפחתת גזי חממה, אלא מקדם מדיניות שמסייעת לחברות דלקי מאובנים. לפי דו"ח של ארגון Environmental Integrity Project, בחמש השנים הקרובות צפויות להרחיב משמעותית את פעילותן ולהקים או להרחיב 157 מתקני נפט וגז – גידול שימחק 57% מההתקדמות שנרשמה בשוק האנרגיה מאז 2012.

"מדובר בגישה נטולת חשיבה", אמרה לגארדיאן כריסטין טוד וויטמן, שכיהנה כראשת הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) תחת הנשיא ג'ורג' וו. בוש. "נדמה שהתורמים הגדולים ביותר שלהם אומרים להם מה צריכה להיות המדיניות הסביבתית שלהם. הם יצרו בלבול בקהילה העסקית ובקרב ארגוני סביבה בעולם בנוגע למה הם התקנים. הדבר הטוב היחיד שאפשר להגיד הוא שכל מהלך לביטול תקנה נתקל בתביעה".

בהעדר מנהיגות בנושא משבר האקלים מצד הממשל הפדרלי, ערים, מדינות בארה"ב ועסקים מקדמים יוזמות ושיתופי פעולה לצמצום פליטות גזי חממה. ואולם, לדברי פרופ' אנדרו לייט, מומחה למדיניות ציבורית ומדעי האטמוספירה מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, ששימש כיועץ בכיר של ממשל אובמה בנושא שינוי אקלים, אם ייבחר טראמפ לכהונה שנייה "הרבה אנשים ידאגו לגבי היכולת של ארה"ב לפעול בתחום. אמריקאים שבוחרים בטראמפ שולחים מסר ברור שלא אכפת להם מהאקלים".

דונלד טראמפ צילום: Reuters

בשלב זה, לא ברור עד כמה משמעותי יהיה משבר האקלים במערכת הבחירות הקרובה לנשיאות, אם בכלל. ואף שעל פי סקר מדצמבר האחרון יש גידול משמעותי במספר הבוחרים שמציבים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהם בבחירות, אין ודאות שמדובר במספר גדול מספיק על מנת להטות את הכף לטובת מועמד שמבטיח לפעול בנחישות נגד משבר האקלים.

לפי הערכות, שחקנים לא פדרליים בארה"ב, בעיקר ערים גדולות ומדינות, יכולים עד 2030 לצמצם את היקף פליטות גזי החממה הכולל של המדינה ב-37% לעומת 2005. לדברי לייט, נשיא דמוקרטי יכול, בשינויי מדיניות קלים בלבד, להגדיל את היקף הצמצום ל-49% - וכך לאפשר לארה"ב לעמוד ביעד הביניים שהציבו מדענים כהכרחי על מנת לאפשר את הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות (עם יעד סופי של איזון מלא בהיקף הפליטות עד 2050).

"במקרה של כהונה שנייה של טראמפ, יהיה צורך להגביר את המאמצים לתקשר עד כמה חשובים מאמצי השחקנים הלא-פדרליים בארה"ב", אמר לייט. "ומה שבאמת צריך לוודא זה שאנשים במדינות אחרות שלא תומכים בחיזוק יעדי האקלים במדינותיהם לא יכולים להצביע על ארה"ב ולהגיד שהיא לא עושה את זה".

טרבור האוזר, שותף ברודיום גרופ, גוף מחקר עצמאי בתחומי הכלכלה והמדיניות, הוסיף: "ההשפעה הגדולה ביותר של כהונה שנייה של טראמפ תהיה איבוד זמן נוסף. זה זמן נוסף שבמהלכו פליטות לא מופחתות". ומדובר בזמן שהאנושות לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד. עם ריכוז גזי החממה באטמוספירה בשיא, העשור הנוכחי קריטי במיוחד להגבלת משבר האקלים, וכהונה שנייה של טראמפ תוריד לטמיון כמעט מחצית ממנו.