העסקת עובדי קבלן מנעה את הקפצת שכר בכירי הפועלים

עובדי בנק הפועלים והנהלת הבנק חתמו בשבוע שעבר הסכם קיבוצי, שבין היתר הגדיל את שכרם של עובדים בדרגות שונות בתוך הבנק. מי שלא נכללו בהעלאת השכר הזו הם חברי ההנהלה, בשל המגבלה הקיימת על שכרם.

החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית קובע כי עלות השכר הגבוה ביותר בגוף פיננסי תוגבל לפי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון, או ל־2.5 מיליון שקל - הגבוה מבין השניים.

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר צילום: גדי דגון

במסגרת ההסכם הקיבוצי בבנק, עובדים בדרגות שונות יזכו לתוספות שכר של מאות שקלים. כך למשל, עובדים בדרגות 2‑6 יזכו לתוספת של 550 שקל, עובדים בדרגות 7‑14 יזכו לתוספת של 600 שקל לדרגות, וכל קבוצת דרגות תקבל ותוספת של 50 שקל בכפוף לעמידה ביעד תשואה של 9% ו־9.5% לשנים 2020 ו־2021.

ניתן היה לחשוב שהעלאות השכר שקיבלו עובדי הפועלים יאפשרו גם לחברי ההנהלה להעלות את שכרם. אולם בחינת החוק מראה כי גם שכרם של עובדי קבלן מחושב לצורך הגבלת שכר הבכירים - ובבנק הפועלים מוסיפים להעסיק עובדי קבלן, המקבלים שכר מינימום: 5,300 שקל בחודש.

לכן, מנהלי בנק הפועלים מוגבלים עדיין לעלות שכר של 2.5 מיליון שקל. בבנקים המתחרים, השכר הנמוך ביותר בארגון גבוה יותר מהמינימום, ומנהלי הבנקים זוכים בהתאם לעלות שכר גבוהה יותר.

עלות שכרה של רקפת רוסק־עמינח, שפרשה לאחרונה מבנק לאומי, הגיעה ל־3.2 מיליון שקל ב־2018; סמדר ברבר־צדיק מהבנק הבינלאומי קיבלה שכר בעלות של 3.4 מיליון שקל באותה שנה; עלות שכרו של מנכ"ל בנק מזרחי־טפחות אלדד פרשר הגיעה ל־3.5 מיליון שקל ומנכ"לית דיסקונט לילך אשר־טופילסקי קיבלה שכר בעלות של 3.6 מיליון שקל.

לאחרונה פורסמה מדיניות התגמול של בכירי בנק לאומי החדשים - היו"ר סאמר חאג' יחיא והמנכ"ל חנן פרידמן, שיקבלו כל אחד שכר בעלות שנתית של 3.3 מיליון שקל.

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר מצידו הביא לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות לפני חודשיים הארכה של מדיניות התגמול הקודמת, שמקנה לו וליו"ר עודד ערן שכר בעלות שנתית של 2.56 מיליון שקל כל אחד. קוטלר ביקש להאריך את המדיניות באופן זמני שכן רצה לסיים קודם את ההסכם מול ועד העובדים. כעת, לאחר שההסכם הקיבוצי נחתן, קוטלר צפוי לנסח מדיניות תגמול קבועה שתובא לאישור הדירקטוריון.