שערי צדק חובר להדסה: "לבטל הסדרי ההתחשבנות עם הקופות"

שבוע לאחר שבית החולים הדסה הגיש עתירה לבית המשפט העליון ובה דרש לבטל את מנגנון ה"קאפ" להתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, בטענה שזה אינו חוקי, מצטרף גם השכן הירושלמי – בית החולים שערי צדק – למחאה. "הארכת הסדרי האשפוז הנוכחיים לשנה נוספת היא גזירה שמעמידה את שערי צדק על עבר פי פחת", כתב בית החולים המצוי במשבר פיננסי עמוק במכתב בהול אל שרי הבריאות והאוצר ואל היומע"ש. במכתב מבקש בית החולים לבטל את ההסדר לאלתר.

סעיף ימי האשפוז הוא הגדול ביותר בסל הבריאות (41.7%), ועומד על 22.1 מיליארד שקל – הסכום שקופות החולים משלמים לבתי חולים בגין שירותם. חוקי הקאפ תקפים לשלוש שנים, ובדרך כלל נכנסים תחת חוק ההסדרים. אך השנה, כפי שנחשף ב"כלכליסט", המצב הפוליטי המיוחד הביא לכך שאין ממשלה, תקציב או חוק הסדרים, לפיכך הוחלט לאמץ את חוק הקאפ האחרון מהשנים 2017־2019 ולהאריכו עד סוף 2020.

שיטת הקאפ (תקרה) הונהגה ב־1995 על רקע המשבר הכלכלי הגדול של קופת חולים כללית, זאת על מנת לקבוע תקרה בהיקף שירותי האשפוז שהקופה רוכשת מבתי החולים הממשלתיים, שמעבר לה בית החולים לא יקבל כל תמורה. השיטה עברה מספר גלגולים, כאשר במצב הנהוג כיום בית חולים שעובר את התקרה מקבל רק 81.5% מתעריף משרד הבריאות, אך ישנם חולים עבורן משלמות קופות החולים רק 33% מתעריף משרד הבריאות, מה שמסביר את תופעת "הזקנה במסדרון".

בית החולים שערי צדק, ירושלים צילום: פייסבוק / שערי צדק

על רקע תלונות בתי החולים, הוכנסה למנגנון גם "רצפה", אותה הקופות חייבות לשלם לכל בית חולים גם אם צריכתן בפועל הייתה נמוכה ממנה. אחת הטענות של בתי החולים היא כי הבסיס לחישוב ההנחות אינו עדכני ופוגע בהם. בבתי החולים סבורים זה שנים רבות כי שיטת הקאפ מנוונת וחסרת הגיון כלכלי וכל מהותה הוא לאפשר העברת משאבים לקופות חולים שנמצאות בתת תקצוב כרוני. העברה זו נעשית על חשבון בתי

החולים שמחויבים לספק שירותים במחיר שמתחת לעלות האמיתית. המצב רגיש במיוחד עבור אותם בתי חולים שאין להם "אבא ואמא" – בתי החולים הציבוריים־פרטיים שאינם בבעלות גופים חזקים כמו ממשלת ישראל או של הכללית. מדובר בעיקר בבתי החולים הירושלמים הדסה ושערי צדק, אך גם בתי החולים לניאדו, מעני הישועה ובית חולים האיטלקי, שצפוי להצטרף לעתירה.

עוד נודע לכלכליסט, כי משרד הבריאות מסכים עקרונית עם הטענה של בתי החולים ורואה בקאפ שיטה שמפלה אותם לרעה, שמגיעה בעיקר כדי לתת פתרון לבעיה עמוקה ואקוטית יותר: תת תקצוב המערכת. מי שתומך בקאפ הוא כמובן משרד האוצר.

מעגל מתנגדי שיטת הקאפ, שרק הולך ומתרחב, סבור כי שורש כל ניוון או עיוות במערכת הבריאות מצוי באותה שיטת "הנחות".

לדברי אותם גורמים, תוספת של 400 מיליון שקל לקופות החולים, היתה מאפשרת את ביטול ה"קאפ" ללא פגיעה בקופות.