ועכשיו מיקי זוהר עונה לאיל ינון: "טוב אם היית נמנע ממתן חוות הדעת"

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) דוחה את תשובתו של היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון אליו בעניין עיסוקו של ינון בכינוס ועדת כנסת שתדון בחסינות נתניהו. זוהר קורא לינון במכתב תשובה ששיגר אליו "עדיין לא מאוחר לתקן את המעוות. טוב אם היית נמנע ממתן חוות הדעת".

אתמול דחה ינון בתוקף את האשמותיו של ח"כ מיקי זוהר לניגוד עניינים מצד ינון לנוכח תפקידה של בת זוגו - עו"ד עמית מררי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהיתה מעורבת בעבר בחקירת תיקי נתניהו. ינון כתב לזוהר כי "עיתוי העלאת טענת 'ניגוד עניינים' מעלה תהיה".

במכתב ששיגר ינון לזוהר הוא כתב: "אני דוחה את הטענה הזו מכל וכל. הסוגיות שאליהן נדרשתי בחוות הדעת שעסקו בהקמתה של ועדת כנסת (שביחס אליה לא נטענה כל טענה של ניגוד עניינים), הן בעניינים פרוצדוראליים של הכנסת. סוגיות אלה אינן נוגעות לבקשות החסינות עצמן או לשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהגשת כתב אישום, ועל כן, לא מתעורר לגביהן כל ניגוד עניינים עם תפקידה או עיסוקה של בת זוגי. יתירה מכך, בסוגיות פרוצדוראליות פנימיות של הכנסת מעין אלה, ליועץ המשפטי לממשלה או לאנשי משרד המשפטים אין עמדה או מעמד, וכך גם מסר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו לבג"ץ במסגרת עתירות שהוגשו נגד חוות הדעת הקודמת שלי בעניין הקמתה של ועדת הכנסת.

איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת צילום: אוהד צויגנברג

"מנגד בכל הנוגע לסוגיות הקשורות בבקשת החסינות לגופה, אופן הדיון בה וכן בטענות המופנות כנגד שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, איני מתכוון לעסוק כלל, וזו היתה כוונתי מלכתחילה - כך גם בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ", כתב ינון לזוהר.

"לא אוכל שלא להתייחס לעיתוי שבו בחרת לטעון את טענת 'ניגוד העניינים'", הוסיף ינון. כזכור ביום ה-2 בינואר 2020 ימים ספורים לפני פרסום חוות הדעת, אתה בעצמך פנית אלי בכתב וביקשת להעלות בפני את טענותיך הענייניות והראויות בקשר לסוגיות העומדות על הפרק. העלאת טענה של 'ניגוד עניינים' רק לאחר פרסום מסקנת חוות הדעת, על אף שהעובדות הרלבנטיות לטענת 'ניגוד העניינים' ידועות לך מכבר, מעלה תהיה באשר לכנותה של טענה זו".

ח"כ מיקי זוהר צילום: אוהד צויגנברג

זוהר העלה את טענותיו, לאחר שביום ראשון האחרון פרסם ינון חוות דעתו שלפיה ניתן להקים ולכנס את ועדת הכנסת בפגרת הבחירות כדי לדון בבקשות החסינות שהגישו רה"מ בנימין נתניהו וח"כ חיים כץ (ליכוד), לשעבר שר הרווחה.

ינון גם שלח אתמול מכתב לשר המשפטים אמיר אוחנה שבו דחה תביעתו שלא יעסוק בסוגייה הפרוצדורלית הקשורה להקמת ועדת כנסת. ינון כתב, כי "איני עוסק בענייניו הפליליים של רה"מ ובבחינת שיקולי הדעת של גורמי האכיפה ביחס אליו".

אשר לטענה של אוחנה בדבר הפער כביכול בין הסדרי מניעת ניגודי עניינים, אמר ינון ש"גם בטענה זו אין ממש . איני עוסק בכל עניין שזוכתי עוסקת בו במשרד המשפטים, גם אם אינו חקיקה. מעבר לאמור מלכתחילה לא היה בכוונתי לקחת חלק בדיוני ועדת הכנסת בבקשת החסינות לא של ררה"מ ולא של חיים כץ".

ינון השיב לשאלות אוחנה כי לא שקל לפסול את עצמו לעסוק בעניינים אלה אך בשל לחץ של היועץ המשפטי לממשלה חזר בו. עוד השיב ינון בשלילה לשאלה האם חלקה של בת זוגו בתיקי נתניהו השפיע על החלטתו (של ינון) וגם השיב בשלילה לשאלת אוחנה אם ינון וזוגתו שוחחו על הנושא. ינון הדגיש עוד כי "ארשה לעצמי להביע תקווה כי עובדי ציבור יזכו ליחס מככבד וענייני מהדרגים הפוליטיים הבכירים גם אם חוות דעתם המקצועית אינה לשביעות רצון".

זוהר: "אין להקים בימ"ש או בי"ד למקרה מיוחד"

זוהר כתב היום לינון כי בעצם העובדה שינון החליט שלא להשתתף בדיון בועדת הכנסת בחסינות נתניהו "גם הינך מנוע מלעסוק בכל סוגיה שיכולה להשפיע על ענייניו המשפטיים של רה"מ שנוצרו עקב הלטת היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד נתניהו".

לדברי זוהר בחוות דעתו ינון התעלם ינון מעיקרון יוסד חוקתי ראשון במעלה לחוק יסוד חופש השפיטה שלפיו "אין להקים בית משפט או בית דין למקרה מיוחד". הרציונל שמאחורי קביעה חקיקתית זו הוא ניסיון למנוע את קביעת התוצאה בעצם הקמת המוסד השיפוטי המיוחד. כידוע ועדת הכנסת מקיימת דיון מעין שיפוטי ועיקרון יסוד זה מחייב שהדיון "בהקדם האפשרי" יהיה לאחר הבחירות ולא כפי שקבעת".

זוהר הוסיף בפנייתו לינון כי "השיקולים ששקלת בחוות הדעת היו מספיקים כדי להבהיר שהסוגיה שלפניך אינה פרוצדוראלית, אלא, מהותית מהסיבות הברורות הבאות: ידעת היטב בזמן ניסוח חוות הדעת שכל מטרתם של חברי האופוזיציה להקמת ועדת הכנסת הינה לשם דחיית בקשת רה"מ לחסינות. ידעת היטב בזמן ניסוח חוות הדעת כי קיימות הכרזות פומביות של ראשי סיעות האופוזיציה שבכוונתן להקים את ועדת הכנסת אך ורק לצורך הסרת חסינותו של רה"מ, שכן, הן הכריזו מראש באופן סיעתי כי יתנגדו לבקשתו".

זוהר הוסיף כי "עובדות אלו מוכיחו כי אין שום סיכוי לקיום דיון "מעין שיפוטי" בלב פתוח ובנפש חפצה. חוות דעתך המאפשרת קיום דיון שכזה גוזרת בפעול כי בקשת החסינות של רה"מ לא תאושר גם אם היה סיכוי לדיון אמיתי. לא היה כל מקום לערוף דיון כזה בתקופת בחירות, כאשר בעוד זמן קצר נדרש דיון נוסף בעניין. חוות הדעת נגעה לעניינים מהותיים ביותר ולא היתה פרוצדוראלית כלל, מה גם שבמקרים של ניגוד עניינים, אין מקום לדון גם בעניינים פרוצדורלים".

זוהר קבל מדוע לא התעורר הצורך בהקמתה של ועדת הכנסת בבקשתו לחסינות של ח"כ חיים כץ (ליכוד).

עוד הוסיף זוהר כי "ברור ונהיר שהקמת ועדת כנסת תסכל את בקשת חסינותו של רה"מ, תואמת את רצון אנשי היועץ המשפטי לממשלה, בהם בת זוגך עמית מרר. מכל מקום העובדה שאין ליועץ המשפטי לממשלה כביכול עמדה בסוגייה זו, לא מרפאת את פגם ניגוד העניינים".