חיסול סולימאני מאיים על תעשיית הנפט העולמית

בלילה בין יום חמישי לשישי ספגה איראן מהלומה קשה, מפתיעה ובלתי צפויה עם חיסולו של קאסם סולימאני (בן 64), מפקד כוח אלקודס של משמרות המהפכה. סולימאני חוסל בתקיפה אמריקאית בבגדד זמן קצר לאחר שהגיע עם עוד ארבעה קצינים איראנים לשדה התעופה הבינלאומי שבעיר.  

מעבר להיותו בכיר מבצעי בהנחיית הטרור הבינלאומי מתוצרת איראן והכוח המניע ליצירת השפעה איראנית באזור, סולימאני הפך בשנים האחרונות לסמל המהפכה האסלאמית הן בתוך איראן והן מחוצה לה. הוא גם נחשב למקורב ביותר למנהיג הרוחני עלי ח'מינאי שעד חיסולו נהג לכנותו "השהיד החי", וזאת לאור סיפורי הגבורה וההישרדות שנקשרו בשמו של סולימאני והפכו אותו למיתוס בעיני האיראנים.  

הפגנות בטהרן בעקבות חיסולו של סולימאני בהפצצה אמריקאית. באיראן אין שליפות מהמותן והתגובה נבחנת בדקדקנות צילום: אי.פי

זו הסיבה שראשי המשטר באיראן יתקשו לעבור לסדר היום על אירוע שכזה ויחפשו תגובה. עם זאת, באיראן כמו באיראן אין שליפות מהמותן או תגובות מהבטן, ודרכי הפעולה כדי לנקום את חיסולו של סולימאני נבחנות בשעות אלה בצורה מדוקדקת על ידי הצמרת האיראנית.

תקיפת מתקני הנפט

ההצהרות המתלהמות מטהרן בעקבות החיסול יוצרות חששות כבדים כי למהלך האמריקאי יהיו השלכות גלובליות, בדגש על השווקים, וכי הסכסוך במזרח התיכון יוצא משליטה. סימן ראשון לכך ניתן היה למצוא שעות ספורות לאחר היוודע דבר החיסול, כשמחירי הנפט זינקו בכ־4% ומחיר חבית מסוג ברנט התקרב ל־70 דולר. זוהי רמת מחירים שלא נרשמה מאז ספטמבר, אז הותקפו מתקני הנפט של סעודיה במזרח המדינה. באירוע ההוא חוסר התגובה הסעודית הוביל בסופו של דבר לרגיעה, אולם במקרה הנוכחי נראה כי פני האזור להסלמה וכי חיסולו של סולימאני היה יריית פתיחה לעימות אמריקאי־איראני אלים יותר.

החשש העולמי בנושא הנפט הוא כפול. מצד אחד, אין להוציא מכלל אפשרות תגובה איראנית באמצעות תקיפת מתקני נפט של המדינות השכנות, בדגש על סעודיה, דבר שיכול להוביל לשיבוש התפוקה. כמו כן, לאיראנים תוכניות מגירה כיצד לשבש את אספקת הנפט לשווקים העולמיים באמצעות סגירת מצרי הורמוז, שם עוברים בכל יום כ־20% מתצרוכת הנפט העולמית, ומצרי באב אלמנדב (באמצעות החות'ים) או באמצעות פגיעות במכליות הנפט כפי שכבר אירע במהלך השנה שעברה.

בנוסף לשיבושי אספקת הנפט כתוצאה מתגובה האיראנית, לתעשיית הנפט נשקף איום נוסף בדמות המצב בעיראק. אין לשלול אפשרות כי החיסול יוביל להידרדרות חמורה נוספת בעיראק. במצב זה התסריט של שיבוש תפוקת הנפט במדינה אינו דמיוני.

עיראק היא יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק עם תפוקה יומית ממוצעת של 4.6 מיליון חביות ביום. פינוי העובדים האמריקאים בחברות הנפט העיראקיות הוא רמז ראשון לאן מועדות פניה של תעשיית הנפט במדינה, אם כי כרגע השלטונות מרגיעים כי מתקני הנפט פועלים ללא שיבושים.

חשיבותו של סולימאני

סיפור עלייתו של סולימאני לעמדת הכוח בצמרת האיראנית החל בכפר קטן במחוז קרמאן בדרום־מזרח איראן, שם נולד למשפחה חקלאית וענייה. עקב המצב הכלכלי הוא לא השלים את לימודי התיכון וכבר בתור נער החל לעבוד בבניין. בהמשך קיבל תפקיד פקידותי זוטר במועצה המקומית. נקודת המפנה בקריירה של סולימאני כמו של איראנים צעירים רבים אחרים מהפריפריה החלה לאחר המהפכה ב־1979. בעקבותיה הצטרף למשמרות המהפכה. במהלך מלחמת איראן־עיראק התבלט כקצין וכמפקד כוח שנלחם בחזית.  

לאחר המלחמה מונה לעמוד בראש יחידה צבאית על גבול איראן־אפגניסטן שאמורה היתה להילחם בכנופיות להברחות סמים, וגם במשימה זו הצטיין וביסס עוד יותר את שמו כקצין יסודי ומפקד מבריק. במהלך אמצע שנות התשעים עסק סולימאני בהכשרת לוחמים ערבים בבוסניה לקראת שליחתם למשימות בגבול עם אפגניסטן, בתקופה שבה גבר המתח בין איראן לבין ארגון טאליבן ששלט באפגניסטן.

קאסם סולימאני שחוסל בתקיפה האווירית בעיראק צילום: איי אף פי

בשנת 1998 מונה לתפקיד מפקד כוח אלקודס שבו שימש עד יום מותו. כבר בתחילת 2003 התבלט שמו של סולימאני לאחר שעזר לארגן את המיליציות השיעיות בעיראק לאחר הפלישה האמריקאית לשם. בשנת 2011 נשלח על ידי ח'מינאי לסוריה במטרה למנוע את נפילת משטר אסד, ולפי הדיווחים, ניהל את הקרב להצלת המשטר הסורי מחמ"ל בדמשק משם הכווין את המיליציות השיעיות ובראשן חיזבאללה למבצעים צבאיים אכזריים וחסרי פשרות במטרה להציל את עורו של אסד.

במקביל ללחימה בסוריה פיקד סולימאני החל מ־2013 על הכוחות השיעיים בעיראק במטרה לחסל את האיום הגובר של דאעש. בתקופה זו נטען כי סולימאני והפנטגון פעלו בתיאום עקיף במטרה למגר את ארגון הטרור הרצחני.

במהלך הקריירה הארוכה של סולימאני מקומה של ישראל לא נפקד מסדר יומו. הוא סיפר בראיון נדיר שבועות לפני מותו כי במהלך מלחמת לבנון השנייה נכנס פעמיים ללבנון והעביר מסרים מח'מינאי למנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. ללבנון הוא נכנס בסיועו של עימאד מורנייה, "רמטכ"ל" חיזבאללה. אין זה מפתיע לפיכך שעמד בראש צוות החקירה מטעם האיראנים שבדק את נסיבות חיסולו של מורנייה בשנת 2008 באחד מפרברי דמשק. הצוות של סולימאני הגיע למסקנה כי ישראל היא שחיסלה את מורנייה. אך למרות הצהרות מתלהמות כי ינקמו בישראל את מותו, הדבר לא בא לידי מימוש.

"

כוח אלקודס" שבראשו עמד קאסם סולימאני הוא גוף צבאי שהוקם בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, לאחר מלחמת איראן־עיראק. במקור משימתו של כוח זה הוגדרה כ"יצוא המהפכה האסלאמית". במילים אחרות, זוהי זרועו של המשטר האיראני להגברת השפעתו האזורית ולביצוע מבצעים צבאיים מחוץ לגבולות המדינה. אף שכוח אלקודס שייך רשמית למשמרות המהפכה, הוא מתנהל בפועל כיחידה נפרדת כשמרבית פעילותו מוסתרת אף ממפקדים בכירים במשמרות. זו הסיבה שבעבר התגלעה מתיחות בין סולימאני לבין בכירים במשמרות המהפכה על רקע סמכויותיו ותחומי פעילותו.

כחלק מעצמאותו, תקציב כוח אלקודס אינו ידוע ואינו מפוקח על ידי הפרלמנט האיראני וכך גם המבנה הארגוני שלו. במהלך 2017 נמסר כי הפרלמנט אישר "תקציב מיוחד" לכוח אלקודס בשווי של 300 מיליון דולר וזאת כדי "להילחם באיומי הטרור", מינוח איראני לכוחות הסונים שבאזור. תקציב זה מהווה חלק קטן מכלל המשאבים שהועמדו לרשות סולימאני ואנשיו שכן לפי דו"חות מודיעין אמריקאיים נהנה ארגון זה מתקציב של כמה מיליארדי דולרים בכל שנה.

קרנו של כוח אלקודס באזור עלתה לאחר המלחמה האמריקאית בעיראק בשנת 2003 ולאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011. מעבר לפעילות הצבאית שכוח אלקודס מימש בשנים האחרונות מחוץ לגבולות איראן אחת ממשימותיו החשובות היתה לסייע למשטר להתחמק מהסנקציות האמריקאיות החונקות. לצורך משימה זו הוקמה בכוח אלקודס יחידה מיוחדת תחת השם "היחידה הכלכלית למאבק בסנקציות". בכדי לעקוף את הסנקציות גיבשו ראשי כוח אלקודס שלל ערוצים בין השאר באמצעות הפעלת חברות קש שעסקו בהברחות וכן בהעברת כספים לאיראן ומחוצה לה, למימון הטרור.

אפשרויות התגובה של איראן

הדילמה של איראן אינה פשוטה שכן תגובה ישירה כנגד מטרות אמריקאיות באזור או מחוצה לו עלולות מבחינת טהרן להוביל לעימות צבאי ישיר עם וושינגטון דבר שכרגע משטר האייתולות אינו שש אליו מחשש לאובדן נכסים באזור. מובן שגם פעולה סמלית לצרכים תקשורתיים דוגמת סגירת מצרי הורמוז או שיבוש תנועת השיט באזור המפרץ עלולה מבחינת האיראנים להוביל לעימות ישיר עם האמריקאים, אך גם לא להשיג מבחינתם את גביית המחיר הרצוי מבחינתה מממשל טראמפ.

דפוס הפעולה של האיראנים בחודשים האחרונים מלמד כי הם מעדיפים לפעול באמצעות הארגונים הנאמנים להם באזור, ולכן לא ניתן לשלול תגובה באמצעות שימוש ביכולות של חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, הארגונים השיעים בסוריה ובעיראק ואולי אף פעילות מצד ארגוני הטרור בעזה.

העובדה שסולימאני הגיע טרם חיסולו לבגדד מלמדת יותר מכל על מה שמטריד כיום את האיראנים. השבועות האחרונים הציגו תסיסה חסרת תקדים בעיראק כנגד ההשפעה הגוברת של האייתולות במדינה זו. חוסר היציבות בעיראק מהווה איום חמור מבחינת טהרן ולכן ראשי המשטר הפנו באחרונה את עיקר המשאבים הפוליטיים והצבאיים שלהם כדי לשמר את האינטרסים במדינה השכנה. גם ללא סולימאני, זהו כרגע אינטרס איראני מובהק. מלחמה כוללת עתה עם ארה"ב בתנאים הפוליטיים האזוריים והכלכליים בתוך איראן יכולה לשבש אינטרס זה ולכן זהו שיקול שיוכל לקבוע במידה רבה את אופי התגובה האיראנית לחיסול.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com