אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

לאכול מתוך יצירת אמנות

כלי הפורצלן הצבעוניים של הקרמיקאי גור ענבר ימשכו את העין בכל חדר ועל כל שולחן. האסתטיקה הצבעונית והצורנית שלו ייחודית, מעידה על יד חופשית: אין שני כלים שהם זהים, וגם בכך טמון יופיים. ענבר בוגר המחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל, יוצר צורות באבניים, מפיח בהן חיים באמצעות ציוריו הססגוניים והכל בייצור ידני מוקפד. “אני נהנה ליצור חפצים שמעוררים משהו – הזמנה לשימוש, מגע, אסוציאציות”, הוא אומר. העבודות שלו הן על הגבול שבין עיצוב לאמנות, לרבות כלי האוכל השימושיים שהחל בייצורם רק לפני כשנה, כשהתבקש להכין את הכלים עבור מסעדה של אלאן דוקאס. עבודותיו יימכרו בסוף השבוע במכירת סוף השנה שתתקיים בסטודיו שלו ברחוב שביל המרץ 1 תל אביב. 

פרטים בטל’: 050-9900129. מחירים: החל ב־160 שקל

כלים של גור ענבר. אסתטיקה ייחודית צילום: איה וינד

עילית מינמר

לצפות בתיעוד נדיר של תחילת ההתיישבות

זמן קצר אחרי שערכו את הקרנת הקולנוע הראשונה בהיסטוריה בדצמבר 1895, שלחו האחים לומייר את צלם לאתרים הקדושים בארץ ישראל כדי לצלם אותם לסרט קולנוע. במקביל, התקיים הקונגרס הציוני הראשון, וכך הקולנוע והציונות למעשה כמעט נולדו יחד. חומרי הגלם שצולמו יוצגו בשישי הבא בסינמטק תל אביב כחלק מהתוכנית “דברים שרואים משם: ישראל בעיני במאים זרים”, (31.1-6.1), שאצר ד”ר אריאל שווייצר. מאז האחים לומייר, עוד ועוד במאים בעלי שם הגיעו לכאן כדי לצלם בה סרטים עלילתיים ותיעודיים. הוליווד הגיעה עם הפקות הענק “הטל צל ענק” ו”אקסודוס”, ואליה הצטרפו מאוחר יותר כריס מארקר, שנטל אקרמן וקלוד לנצמן, שיצרו סרטי תעודה על ישראל.

"אקסודוס". ישראל דרך עיניים זרות צילום: The Kobal Collection

יאיר רוה

להתחמם עם קוקטייל על המרפסת

בקיץ האחרון היתה המרפסת של “פונטנה” שצופה על שדרות רוטשילד אחד המקומות הכיפיים בעיר. עכשיו אותה מרפסת, של מלון הבוטיק 65, התחדשה בווריאציה החורפית – “פונטנה קוצ’ינה”, גם היא מבית קבוצת אימפריאל (הבר אימפריאל, לה אוטרה, בושוויק) ורשת מלונות אטלס. החלל המקורה החדש הוא קודם כל חמים ונעים, וזה, תסכימו איתי, חשוב בימים שכאלה. ואחרי שהתיישבתם מתחת לתנורים, תוכלו להתחמם גם באמצעות תפריט הקוקטיילים הרחב וגם מהתפריט חדש שרקח השף דורון לוי (דיינינגז) עם מנות בר לא גדולות אבל נעימות, מדויקות ומחממות לב ובטן כמו מולים טריים בציר דגים ועגבניות.

פונטנה קוצ'ינה. מנות נעימות ומדויקות צילום: בן יוסטר

רעות ברנע

להתפעל מגירסה מוזיקלית לחנוך לוין

סיפורו המבריק של חנוך לוין “איש’ל ורומנצ’קה”, על רווק בלוי ודלוח, ובחורה שנשמעת מגרה ונעימה בטלפון אך במציאות קצת פחות, עולה בימים אלה בצוותא כיצירה לתזמורת, שחקן וזמרת סופרן. את המוזיקה הנפלאה כתב יוסי בן נון, קול הפעמונים הוא של גוני כנעני, ומי שמפיח חיים במילים ובדמויות של לוין ובורא עולם שלם על הבמה הוא דרור קרן הנהדר. הבליינד דייט הכושל שהופך למסע ארוך ומסויט אל תוך הלילה, כולל פלאפל בשוק בצלאל וסוף מפתיע, הופך בזכות יוצריו לערב תיאטרוני־מוזיקלי מופלא ואיכותי, מכמיר לב, אנושי, משעשע ועצוב. 

“איש'ל ורומנצ'קה" מופלא ומכמיר לב צילום: אילן בשור

מאיה נחום שחל

ללמוד משהו מכל האקשן המעולה של פאודה

אחד הרגעים המפתיעים בפרק הראשון של העונה החדשה של “פאודה”, הסדרה הישראלית שנהפכה ללהיט בינלאומי ועלתה ב־yes בעונה שלישית, היא כשאחת הדמויות הפלסטיניות נוסעת לביתה בגדה וחולפת על פני התנחלות ישראלית. וואוו, אזכור לכיבוש בסדרה ישראלית. ועוד לעיני צופים ישראלים רבים כל כך - הפרק הזה קבע שיא של מיליון צפיות ב־48 שעות הראשונות לעלייתו. אז נכון שהמשיכה ל”פאודה” היא בגלל האקשן המטורף, המתח, והמלחמה היעילה בטרור, אבל סדרת הפעולה המותחת הזאת שיצר ליאור רז עם אבי יששכרוף, מתנהלת בעיקר בערבית, ובשטחים, ולכן גם משמשת תזכורת למציאות קרובה שרבים כאן מרחקים מהתודעה.

"פאודה". תזכורת למציאות מודחקת צילום: אליה ספינופולוס, באדיבות yes

רותה קופפר