דו"ח העוני: שיפור או דריכה במקום? תלוי את מי שואלים

הדו"ח למימדי העוני והפערים החברתיים, שפירסם היום (ג') כמדי שנה מינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי, לווה בהודעה לתקשורת הכוללת נתונים חלקיים ומטעים - וציטוט של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש החל מאוגוסט האחרון גם כשר העבודה והרווחה - שאינו תואם להלך הרוח המשתקף מהדו"ח.

על פי כותרת ההודעה לתקשורת, בשנת 2018 נרשמה ירידה במספר המשפחות העניות; על פי הדו"ח, מספר המשפחות העניות דווקא עלה: ב-2017 היו 466,400 משפחות עניות, ואילו ב-2018 היו 469,400 משפחות עניות - 3,000 יותר; ב-2018 היו 1,810,500 נפשות מתחת לקו העוני, מתוכן 841,700 ילדים. זאת בעוד שב-2017 היו 1,780,500 נפשות מתחת לקו העוני, מתוכן 814,800 ילדים.

שר הרווחה בנימין נתניהו. ציטוט שאינו תואם את הלך הרוח של הדו"ח צילום: איי פי

גוף ההודעה כבר מדויק יותר, ובו מציינים כי שיעור המשפחות העניות ירד - ולא מספר המשפחות. מדובר בירידה קלה, מ-18.4% ב-2017 ל-18% בשנת 2018. אבל בהודעה שכחו לציין כי במוסד לביטוח לאומי מסייגים את הנתון הזה ומסבירים כי "הירידה בתחולת העוני הכללית נובעת מהטיה טכנית, הקשורה לייצוג חסר ומוטה של אוכלוסיית מזרח ירושלים". ההסבר לכך נעוץ בכך שהשנה הלמ"ס הצליח לדגום קצת יותר ממחצית ממספר המשפחות ממזרח ירושלים, לעומת שנים קודמות. משום ששיעור העוני במזרח ירושלים גבוה יחסית, ההשפעה על הנתונים הכלליים גדולה.

במוסד לביטוח לאומי מציינים כי כאשר בוחנים את תחולת העוני ללא מזרח ירושלים המגמה פחות טובה, של יציבות עד הרעה קלה בשיעור העניים: בשיעור המשפחות העניות נרשמת עלייה מינורית, מ-17.4% ב-2017 ל-17.5% ב-2018; ותחולת העוני של נפשות וילדים עלתה בשיעורים גבוהים יותר, מ-19.4%- ל-20.4% לנפשות, ומ-27.1% ל-29.1% לילדים.

בביטוח הלאומי מסבירים כי היציבות במימדי העוני היא תוצאה של גידול משמעותי בשכר המינימום מאז 2015. עם זאת, שכר המינימום לא הספיק לרבים, וגם ב-2018, בדומה ל-2017, חולצו 35.4% מהמשפחות מעוני בעזרת קצבאות אשר הפחיתו גם את אי השוויון בשיעור של 23.4%.

עוד מציינים בביטוח הלאומי, כי על אף השיפורים במימדי העוני גם ב-2018, מוסיפה ישראל להיות בין המדינות ה"מובילות" בשיעור העוני של נפשות, ובין שתי המדינות הגבוהות בשיעור העוני של ילדים.

בהודעה לתקשורת נכתב כי בביטוח הלאומי מעריכים שמגמות העוני ישתפרו ב-2019, ובהמשך מופיע ציטוט של נתניהו שמברך "על ההישגים ועל מגמת השיפור המשתקפים בדו"ח, ומחויב להמשיך ולפעול לתיקון החולשות".

הדו"ח עצמו, לעומת זאת, נפתח בדברים שכתב פרופסור דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, ומהם עולה רוח שונה לחלוטין. לדבריו, "הדוח הנוכחי מצביע על מצב חברתי-כלכלי של דריכה במקום. על פי סקרי ההוצאות של הלמ"ס בשנים 2009 עד 2013 פחתו שיעורי העוני של ילדים, נפשות ומשפחות באופן ניכר ומאז הם מדשדשים עם רמת עוני גבוהה, הן בהסתכלות היסטורית והן בהשוואה בין-לאומית". עוד הוסיף גוטליב כי ממדי העוני של אזרחים ותיקים הוחמרו וכי "שיעור משפחות האזרחים הוותיקים החיות בעוני עלה. בעוד שעד 2017 חומרת העוני בזקנה הייתה נמוכה משמעותית משל יתר האוכלוסיה, ב-2018 זינקה לראשונה באופן חד והתקרבה לחומרת העוני הכללית".

באשר לצעדי המדיניות שנוקטת הממשלה, הכוללים העלאת שכר המינימום, מענק עבודה, חסכון לכל ילד, הגדלת השלמת הכנסה והגדלת קצבת נכות, מסביר גוטליב כי "המינון של רוב הכלים נמוך ומהוסס מדי".

עניים צילום: אי פי איי

עלייה במדד לאי שיוויון

מהדו"ח עולה כי מדד ג'יני לאי שיווין עלה ב-1.1% על פי הכנסה פנויה, ואילו על פי הכנסה כלכלית (כלומר כהכנסה משכר, פנסיה מעבודה והון ללא קצבאות) עלה ב-1.3%. כלומר, מצב אי השיוויון הורע ב-2018, לאחר שבשנים האחרונות נרשם שיפור. מתחילת שנות ה-2000 ועד 2017 המדד ירד בשיעור מצטבר של 10%, אך בעקבות העלייה במדד אי השוויון ב-2018, הפער בין ישראל לממוצע במדינות המפותחות עלה ל-10%, לעומת פער של 5% שנרשם ב-2017.

מי שמצבן הורע במיוחד הן משפחות שבראשן קשיש. מהדו"ח עולה כי ב-2018 שיעור העניים בקרב משפחות אלה עלה ל-23.4%, לעומת 21.8% ב-2017. גם תחולת העוני בקרב המוגדרים קשישים עלתה ל-18.8% ב-2018, לעומת 17.2% ב-2017. בנוסף לכך, הכנסתן של משפחות שבראשן קשיש התרחקה מתחת לקו העוני ב-4 נקודות האחוז: מדד עומק העוני עלה מ-27.7% ב-2017, ל-32% ב-2018.

מצבה של האוכלוסיה הענייה הוטב מעט, שכן המדד לעומק העוני ירד ב-4.9% והמדד לחומרת העוני ירד ב-4.1%. גם שיעור העוני בקרב משפות עובדת השתפר מעט: לאחר שב-2017 נרשמה ירידה בתחולת העוני בקרב משפחות עובדות, מגמה זו המשיכה גם ב-2018, בה שיעור העניים בקרב משפחות עובדות ירד מ-12.6% ב-2017 ל-12.3%.

לעומת זאת, כאשר בוחנים את המצב בקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר, מוצאים שבקבוצה זו עלה שיעור העניים מ-5% ל-5.6%. מקור התופעה בעיקר בכך שבמשפחות אלה אחד מבני הזוג מצטרף למעגל העבודה, אך עובד בשכר נמוך. יחד עם זאת, עומק העוני של משפחות עובדות ירד בשתי הקבוצות - בשיעור של כ-6% אצל משפחות עם מפרנס אחד, וב-5% אצל משפחות עם שני מפרנסים.

הפער המגדרי התרחב ב-2018 לעומת 2017 ב-1 נקודת האחוז: תחולת העוני בקרב נשים עלתה ב-0.2 נקודות האחוז, ובקרב גברים ירדה ב-0.8 נקודות האחוז.

קו העוני למשפחה בת 5 נפשות: 10,780 שקל בחודש

בבחינה של ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש, רמת החיים עלתה בשנת 2018 ב-4.6%. כשבוחנים את ההכנסה הכלכלית - כלומר הכנסה משכר, הון ופנסיה מעבודה, וללא קצבאות - רמת החיים עלתה ב-5.8%. בעקבות זאת, ההכנסה החציונית עלתה ב-4.1%, וכך גם קו העוני שנגזר ממנה.

ב-2018 יחיד שהכנסתו הפנויה הייתה נמוכה מ-3,593 שקל הוגדר עני; כך גם זוג שהכנסתם הפנויה הייתה נמוכה מ-5,750 שקל בחודש, ומשפחה עם 5 נפשות שהכנסתה הפנויה נמוכה מ-10,780 שקל בחודש.

למרות שיפור של 14% בשכר המינימום בשנים 2018-2015, מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי אם יחדנית לילד אחד שמרוויחה שכר מינימום ומקבלת קצבת ילדים, מוצאת את עצמה מתחת לקו העוני; אם היא תגדל שני ילדים היא תזדקק לתוספת הכנסה ממקורות אחרים בשיעור של 40% מהכנסתה כדי להיחלץ מקו העוני. ככל שהיא מגדלת יותר ילדים, כך המשאבים הנדרשים להיחלץ מהמצב גדולים יותר.