ליאו ליידרמן: "נוצר חלון הזדמנויות להשקיע הרבה יותר בישראל של העשורים הבאים"

"אנו נמצאים בשחר של עשור חדש", אמר היום (ג') פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בוועידת תחזיות 2020 של כלכליסט, בנק הפועלים ופסגות.

"הוועידה היום חשובה ותזמונה מושלם, כי הפעם היא מציינת לא רק את תחילתה של שנה חדשה אלא גם את תחילתו של עשור חדש. ברמה המאקרו כלכלית", אמר ליידרמן. "אין ספק שהעשור האחרון היה מוצלח מאד מבחינת הכלכלה הישראלית. התוצר ורמת החיים צמחו בשיעורים נאים, חל גידול מרשים בתעסוקה, נרשם שיפור בחלק מהאינדיקטורים החברתיים, והשווקים הפיננסיים נותרו יציבים למרות הטלטלות בעולם, כולל משבר קשה באירופה שעברה משבר במדינות כגון יוון ואחרות.

"המשק הישראלי כיום הוא דינמי וצומח, עם מגזר עסקי איתן", אמר ליידרמן. "מבין הבנקים בישראל, בנק הפועלים הוא המוביל במימון פרויקטים של תשתיות בכל התחומים. בהקשר הזה, חשוב לשתף אתכם בהיערכות הרבה שאנחנו רואים בקרב יזמים ומשקיעים שאנו רואים במגזר העסקי לקראת גל חדש, או pipeline (צינור עיבוד נתונים) של השקעות, במכרזים מכרזים להשקעות בתחומי האנרגיה, הכבישים, התחבורה הציבורית, והעברת חלק מהפעילות של צה"ל  ומשרד הביטחון ממרכז הארץ לצפון ולדרום. אלה מכרזים שממתינים לממשלה חדשה".

"השיפור בתעסוקה התמקד דווקא באוכלוסיות מוחלשות"

היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים אמר כי "ההישגים בשוק העבודה הם הבולטים ביותר בעשור האחרון. מי היה מאמין ששיעור התעסוקה בקרב קבוצת גיל העבודה העיקרית (גילאי 25-64) יעלה ב- 10 נקודות אחוז, מ- 68% בתחילת העשור לשיא של כל הזמנים - 78.3% בחודש האחרון. שיפור מרשים זה משקף את ההשפעה של שתי התפתחויות עיקריות: ירידה בשיעור האבטלה, אל מתחת ל 4%, ועלייה בשיעור ההשתתפות ליותר מ-80% מהאוכלוסייה בקבוצה זאת.

"העלייה בשיעור התעסוקה כללה נשים וגברים בקרב האוכלוסייה החרדית וכמובן גם נשים וגברים במגזר הערבי, קבוצות שבדרך כלל מאופיינות בשיעורי תעסוקה נמוכים מהממוצע. בהיבט החברתי, חשוב לציין שהעלייה בשיעורי התעסוקה התמקדה דווקא באוכלוסיות מוחלשות שבעבר לא השתתפו בשוק העבודה ולכן נוצרו מפרנסים חדשים רבים במשק", אמר ליידרמן.

פרופ' ליאו ליידרמן. "המשק הישראלי כיום הוא דינמי וצומח, עם מגזר העסקי איתן" צילום: יריב כץ

לדבריו, "המדיניות המקרו כלכלית פעלה כגורם מייצב בעשור האחרון. בנק ישראל תרם להתבססות של סביבת אינפלציה נמוכה וליציבות בשווקים הפיננסיים למרות טלטלות גלובאליות. בתחום הפיסקלי, השמירה על משמעת תקציבית ביחד עם הצמיחה המהירה של המשק הובילו לירידה של יחס החוב הציבורי ברוטו ב- 10 נקודות אחוזי תוצר, מ- 71% מהתוצר ל- 61% מהתוצר. על רקע ההתפתחויות לעיל, חברות דרוג האשראי שיפרו את הדרוג שניתן לישראל. חברת S&P לדוגמה העלתה את הדרוג ל AA- , הדרוג הגבוה ביותר יחסית לעבר".

"השמירה על הישגים אלו מאתגרת", אמר ליידרמן, "ותחייב את הממשלה שתקום אחרי הבחירות לנקוט בצעדים רבים ומגוונים לצמצום החריגה שנוצרה השנה בין הגירעון התקציבי בפועל לבין היעד שנקבע. סביר להניח שצעדי התיקון יינקטו במסגרת תקציב המדינה ל- 2020/1, ואלה יתייחסו הן לצד ההוצאות והן לצד ההכנסות.

"מחקרים רבים בתחום המקרו מצביעים על כך שהגורם שמשפיע על ביצועי המשק הוא לא רק גודל ההתאמה הפיסקלית, אלא גם הרכבה (למשל בין סעיפי הוצאה ציבורית שונים). בהנחה שנושא הגירעון התקציבי יטופל בצורה מתאימה לאחר הקמת הממשלה, במבט לעתיד יש 'גירעון' מסוג אחר שהוא זה שצריך להדאיג את כולנו. גירעון זה מתייחס לפער בין הפוטנציאל הגדול של המשק והחברה בישראל בעשורים הבאים, לבין התוואי הרב-שנתי שאנחנו נמצאים בו, שלצערנו אינו ממצה את היכולות שלנו. יכולות המשק גבוהות אבל אי-מימוש הפוטנציאל מקורו בהיעדר תכנון אסטרטגי לטווח הארוך, כזה שמחייב התייחסות לסוגיות מבניות (סטרוקטוראליות) שדורשות ביצוע רפורמות יסודיות. קיים סיכוי שלא נמצה את הפוטנציאל כשמקור הסיכון הוא היעדר תכנון אסטרטגי לטווח ארוך. בעשורים הבאים האפקט הזה יורגש", אמר ליידרמן.

לדבריו ישנן עובדות מטרידות שמורגשות כיום. על התופעה הזאת, או הפער הזה, מעידים מחקרים שונים בארץ ובחו"ל. ליידרמן ציין חלק מהממצאים הבולטים:

• פריון העבודה בישראל נמוך יחסית למדינות ההשוואה במערב, והפערים אינם מצטמצמים עם הזמן. נזכיר שעלייה של אחוז בפריון הכולל היא גם עלייה של אחוז בתוצר של המשק .זו לא אובססיה של כלכלנים לפיריון, זו עובדה.
  

• הפריון הנמוך נובע מפיגור בהשקעות בתשתיות וגם פיגור בהשקעות בהון הפיזי של המשק, מעודף רגולציה וביורוקרטיה, וממיומנויות יסוד נמוכות של העובדים במשק בהשוואה למדינות הייחוס (לפי מבחני PIAAC).
  

• נקודה נוספת, ישראל בולטת במדדי הצפיפות בכבישים ובשימוש הנמוך יחסית בתחבורה ציבורית, ואלה פוגעים בצמיחה וברמת החיים.
  

• על פי התוצאות של מבחני פיזה שפורסמו בחודשים האחרונים, 30% מתלמידי ישראל מקבלים חינוך והשכלה ברמה של מדינת עולם שלישי, ואנו אמורים להיות המובילים בתחומי הטכנולוגיה.
  

• אף שאנחנו מוכרים כאומת הסטארט-אפ, ענפים רבים במשק, ובעיקר בתחומי המסחר והשירותים, עדיין רחוקים מיישום של דיגיטציה וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. התהליכים קיימים בסקטורים שחשופים למסחר בינלאומי.
  

• בעיית יוקר הדיור עדיין רחוקה מפתרון. המגמות האחרונות מצביעות על קיומם של עודפי ביקוש בשוק הדיור, וכידוע מחירי הדיור שבו לעלות.
  

"טיפול יסודי בסוגיות המבניות האלה הוא תנאי הכרחי למיצוי טוב יותר של היכולות של המשק שלנו לאורך זמן, לשמירה על רמת תעסוקה גבוהה, וליצירת סביבה של צמיחה מכלילה - צמיחה שמגיעה לכולם, צמיחהבשיעור נאה, צמיחה שפירותיה יגיעו לחלקים גדולים של האוכלוסייה", אמר ליידרמן.

היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ציין: "תוכניות לרפורמות ושינויים מבניים לא חסרות, אך בסופו של דבר, ההכרעות שצריכות להתקבל ע"י קובעי המדיניות, ותלויות במנהיגות בחזון שלהם.

"עם תחילת העשור החדש, כאשר מצבו של המשק הישראלי הוא טוב מאד על פי האינדיקטורים השוטפים, נוצר חלון ההזדמנות להיפרד מ-short termism ולהשקיע הרבה יותר בישראל של העשורים הבאים. אני מניח שבנקודות אלה, הצורך בתכנון, בהיערכות, בתשובות לשאלות כיצד אנו רוצים להיראות עוד 20 שנים - לכך יש תשובות ישימות בתחומים רבים ובמיוחד במערכת הצבאית, אלה מערכות שצריכות לעבוד עם אופק תכנוני ארוך", סיכם ליידרמן.