שחקן אוהב דגים? איך הגיעו עמי סמולרצ'ק ואורי הוכמן למסעדנות?

כשתחשבו על מסעדנים ישראלים, עמי סמולרצ'יק ואורי הוכמן כנראה לא יהיו האסוציאציה הראשונה. אבל השניים, שחקני תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, הם חלק מקבוצת השותפים שמאחורי המסעדה החדשה "שאראק" (שיטת דיג מסוימת, בערבית) שנפתחה עתה ברחוב בן יהודה בתל אביב.

את סמולרצי'ק (49) רובנו מכירים מסרטים כמו "מבצע סבתא" האיקוני או "פיגומים" ומסדרות טלוויזיה כמו "פלורנטין", "אהבה זה כואב" ו"סברי מרנן". הוא גם שחקן תיאטרון עסוק, ודרך התיאטרון גם הכיר את הוכמן (49), שמוכר בעיקר כשחקן ובמאי תיאטרון, אבל השתתף גם בלא מעט סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. אז מה לשני אנשי שואוביז מובהקים ולמסעדת דגים? 

סמולרצ'ק והוכמן צילום: אוראל כהן

"אני לגמרי מעולם אחר, אבל כששואלים אותי מה הקשר, אני מספר על אבא שלי", אומר סמולרצ'יק. "הוא היה ימאי, מאצ'ו פולני, ניצול שואה אבל רציני מאוד. גדלתי בחיפה, ובגיל 19 שיחקנו יחד אורי ואני כסטודנטים בהצגה בפסטיבל עכו. שם אבא שלי ראה את אורי לראשונה. אחר כך נפגשנו אצלי בבית והלכנו שלושתנו יחד לאכול דגים בעיר התחתית. אבא שלי היה מסוג האנשים שאוכל את כל הדג, אפילו את העצמות הוא לא היה משאיר לחתולים. וזה עוד היה 11 בבוקר! הוא כמובן שתה וודקה, ואני זוכר שהוא הזדעזע מזה שאורי הזמין מיץ תפוזים". "אבא של עמי הוא זה שלקח אותי פעם ראשונה בחיים לאכול דגים", מספר הוכמן את מה שהוא זוכר מהאירוע. "הוא אכל את הדג כמו פופאי. בחיים לא ראיתי מישהו אוכל ככה".

מנות של "שאראק" צילום: שני בריל

להרפתקה החדשה הגיעו השניים דרך איתן טרבלוס, הבעלים של רשת "אגאדיר" ששותף גם במסעדה החדשה. את טרבלוס מכיר הוכמן כבר לא מעט שנים, ובזכותו גם נכנס לפני כמה שנים כשותף ברשת המסעדות התאילנדיות "נאם". על המטבח ב”שאראק” אמון דן שמולוביץ’, שבמשך שנים היה השף של מסעדת "סבידה" המוערכת בעכו שנסגרה לפני כשנה.

על התפריט במסעדה החדשה הוא עובד כבר מפברואר והוא יוגדר כ"מטבח ים עונתי", עם מנות כמו דגים מעושנים, נאים, מטוגנים ומבושלים בווריאציות שונות, לצד חומרי גלם עונתיים שאת חלקם מגדל שמולוביץ’ בעצמו. "דן הוא הכוכב", אומר סמולרצ'יק. "זה האוכל שלו. אנחנו אמנם לא באים מעולם המסעדנות, אבל כשחשבנו על זה, הבנו שאין בעיר מסעדת דגים שהיא מסעדת שף. חוצמזה, דן הוא גם השף היחיד היום בלי קעקועים".

לא מלחיץ אתכם להיכנס לעסק כזה, כשעולם המסעדנות בארץ ראה כבר ימים טובים יותר?

"אני אומר לעצמי דבר כזה", מסביר הוכמן, "הכי גרוע שיכול להיות זה כאילו קניתי אוטו חדש וגנבו לי אותו. זה אמנם אוטו יחסית יקר, אבל זה יכול לקרות. אבל ברצינות: לנו יש העיסוקים שלנו, ויש לנו אמון מלא בשותפים שלנו שהם בעיקר זהירים וצנועים ויש להם ניסיון של שנים”.

המעורבות שלכם תהפוך את המסעדה למקום של תעשיית השואוביז?

הוכמן: "ברור שנביא את החברים שלנו ומקווים שגם את שאר החבר'ה בתעשייה. אבל שימו לב, חברים, אין חינמים!”.