מהפך בצמרת: כפר סבא מובילה בהכנסה הכספית נטו למשקי בית

שינויים בצמרת: כפר סבא היא העיר המובילה בהכנסות נטו למשקי הבית בישראל, עם הכנסה כספית ממוצעת של 21,132 שקל בחודש בשנת 2018.

ראשון לציון, שהיתה בשנים האחרונות במקום הראשון בהכנסות נטו למשקי הבית, ירדה למקום השלישי. עם זאת, היא עדיין מובילה בשיעור ההכנסה הפנויה הגדולה ביותר, עם פער של 6,682 שקל בין ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית.  

שלט הכניסה לכפר סבא. התברגה בצמרת צילום: עמית שעל

נתונים אלה עולים ממסקר הוצאות משקי הבית ב-16 הערים הגדולות בישראל שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הסקר כולל שמונה ערים שבהן מתגוררים יותר מ-200 אלף תושבים - ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, באר שבע ונתניה, וכן שמונה ערים נוספות עם 100-200 אלף תושבים - רמת גן, חולון, בת ים, בני ברק, אשקלון, בית שמש, רחובות וכפר סבא.  

המדגם הכולל לסקר כלל 8,792 משקי בית, שמייצגים 2.6 מיליון משקי בית, כאשר ב-16 הערים הגדולות נחקרו 5,274 משקי בית, המייצגים כ-1.3 מיליון משקי בית.

באדיבות Ynet

הנתונים מלמדים כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית מכל מקורות ההכנסה (עבודה, פנסיה, הון, תמיכות וקצבאות), עמדה אשתקד על 2018 על 21,063 שקל בחודש, זאת לעומת הכנסה ברוטו של 20,027 שקל בשנת 2017. חציון ההכנסה הכספית ברוטו היה 16,343 ש"ח לחודש.

ההכנסה הממוצעת נטו למשק בית, לאחר תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), טיפסה ל-17,276 שקל לחודש, לעומת 16,518 שקל בשנה שלפני . ההכנסה הכספית נטו הממוצעת לניפש עמדה על 5,266 שקל לחודש.

פילוח לפי ערים

מבין הערים הגדולות, העיר שבה משקי הבית חיים מהכנסה נטו הגבוהה ביותר, לאחר תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, היא כפר סבא, כאמור, שמשתתפת לראשונה בסקר משעברה את הרף של 100 אלף תושבים.

תל אביב. שמרה על המקום השני עם הכנסה של 19,613 בחודש צילום: shutterstock

תל אביב שמרה על המקום השני עם 19,613 בחודש, בעוד שראשון לציון, שניצבה אשתקד במקום הראשון, ירדה ב-2018 למקום השלישי עם 19,261 אלף שקל בחודש. העיר בת ים עדיין ניצבת בתחתית הרשימה, עם ההכנסה הכספית הנמוכה ביותר למשק בית - 12,481 שקל בחודש.

כפר סבא מובילה גם בהכנסות ברוטו מכל מקורות ההכנסה (עבודה, פנסיה, הון, תמיכות וקצבאות) עם הכנסה ממוצעת של 27,104 שקל בחודש והכנסה חציונית של 23,416 שקל בחודש.

באדיבות Ynet

נתוני ההכנסות ברוטו ממחישים את שיעורי התעסוקה הנמוכים בערים עם שיעורים גבוהים של אוכלוסייה חרדית, כאשר ההכנסה הממוצעת והחציונית הנמוכות ביותר נמצאו בבני ברק, עם 14,118 שקל ו-12,163 שקל בהתאמה. ואכן בפילוח מקורות ההכנסה עולה, כי שיעור ההכנסה שמקורה בקצבאות ותמיכות עמד בבני ברק על כרבע מההכנסות, לעומת 10.5% בקרב כלל משקי הבית. לעומת זאת שיעור ההכנסה מעבודה היה 80% בערים רמת גן, חולון, בת ים וכפר סבא לעומת ממוצע ארצי של 78.3%. בבני ברק עמד נתון זה על 64.1%.

בכל הערים הגדולות ההכנסה הכספית הממוצעת נטו גבוהה מההוצאה הכספית הממוצעת. ראשון לציון שומרת כאמור על המקום הראשון בפער הגבוה ביותר בין הכנסה להוצאה - עם 6,882 שקל בחודש, בעוד שבבאר שבע נמצא הפער הנמוך ביותר - 2,019 שקל.

בחישוב לנפש, ההכנסה הכספית וההוצאה הכספית הגבוהות ביותר נמצאו בתל אביב-יפו (9,009 שקל ו-7,200 שקל בהתאמה), שבה מספר הנפשות הממוצע למשק בית הוא הנמוך ביותר (2.2).

בית שמש, שבה מספר הנפשות הממוצע הוא הגבוה ביותר - 5.5, נמצאו ההכנסה וההוצאה הנמוכות ביותר לנפש - 2,533 שקל ו-2,037 שקל, בהתאמה.