מנדלבליט הציע לאוחנה למנות את ליאת בן ארי למ"מ פרקליט המדינה
עם חידוש המגעים בין היועמ"ש לשר המשפטים לגבי מינוי ממלא מקום חדש לפרקליט המדינה, עלה גם שמה של התובעת בתיקי רה"מ. למברגר נותר המועמד המרכזי מבחינת מנדלבליט, שהציע גם שלושה בכירים נוספים
- כישלון לאוחנה: בן ארי מוותרת על המינוי למ"מ פרקליט המדינה
- הכישלון של השר אוחנה חושף את חוסר תום הלב שלו
- אוחנה על פרישת בן ארי: "הניחו לה אקדח על השולחן"
מנדלבליט נותר נאמן לעמדתו שפרסם לאחר ההודעה על מינוי אורלי בן-ארי גינזברג, ולפיה המינוי צריך להיעשות מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר, כך שממלא המקום יהיה בעל הניסיון והכישורים המתאימים ביותר. היועמ"ש הבהיר כי ההחלטה הסופית צריכה להתבצע בהתייעצות עימו בתור התובע הראשי של המדינה.
ליאת בן ארי צילום: עמית שעל "טרם הפעלת סמכות המינוי נדרש כי תקיים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי והעומד בראש מערכת אכיפת החוק, וכי לעמדה זו יהיה משקל רב ומשמעותי שניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד", כתב מנדלבליט. "כל זאת בשים לב למכלול הנסיבות למאפיינים הייחודיים של תפקיד זה בתחום אכיפת החוק, לעיתוי הקבלת ההחלטה ערב בחירות, לאופי התקופה בה אנו מצויים, ולסוגיות כבדות המשקל העומדות על הפרק".
מועמדו הראשון של מנדלבליט נותר שלמה למברגר, שאותו כינה "המתאים ביותר" לתפקיד. אך גם המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן-ארי, שעמדה בראש חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכללה ברשימה. את בן-ארי תיאר היועמ"ש כ"בקיאה במרבית התיקים כבדי המשקל אשר מונחים על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות", ו"בעלת ניסיון ניהולי רב וייצגה את המדינה בהליכים מורכבים שעסקו במרמה ושחיתות שלטונית".
עוד הציע מנדלבליט לאוחנה לשקול את מועמדותם של נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ולשעבר פרקליטת מחוז ירושלים, ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום (אזרחי) ואורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים.
מוקדם יותר היום נפגש מנדלבליט עם בחירתו הראשונה של אוחנה, בן-ארי גינזברג, וביקש לחזק את ידיה בעקבות החלטתה לוותר על המינוי - החלטה שאותה כינה "צעד מוערך ואמיץ". מלשכתו של מנדלבליט נמסר כי הוא "מעריך את תרומתה הרבה לאכיפת החוק ואת מקצועיותה, וברור שאינו מטיל ספק ביושרה האישית שלה".
עוד נמסר כי "מנדלבליט הדגיש כי עמדתו בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט המדינה אינה מושתתת על שיקולים אישיים כלשהם, אלא על עמדה משפטית עקרונית בנוגע לתהליך הנדרש לשם הבטחת עצמאותו ואי-תלותו של ממלא פרקליט המדינה ואמון הציבור בתהליך זה".
