זכוכית בד בבד: נועם דובר ומיכל צדרבאום מעצבים זכוכית עם תבניות בד וגבס

"עבדתי עם הרבה סוגים של חומרים לאורך השנים, אבל המפגש עם הזכוכית היה הכי חזק", אומר נועם דובר, שיחד עם אשתו מיכל צדרבאום מפעיל סטודיו לעיצוב זכוכית, אחד משישה או שבעה כאלה בלבד שפועלים בארץ.

"זה מסע בלתי נגמר, עולם רחב ועשיר ובעל מגוון רחב של טכניקות ויש בו גם מימד של כישורים אמנותיים שצריך ללמוד ולפתח". וצדרבאום מוסיפה: "כדי להגיע לשליטה טובה בחומר צריך משהו כמו 10 שנים של עבודה".

עיצובי זכוכית מסטודיו “נועם דובר ומיכל צדרבאום". “הזכוכית סופגת את האישיות של הבד" צילום: שחר וזיו כץ

את הסטודיו שלהם הקימו השניים במושב עין איילה בחוף הכרמל (סמוך לזכרון יעקב). אלא שבעוד רוב אמני הזכוכית עובדים בחללים חשוכים וסגורים, הסטודיו שלהם נפתח אל מרחב פתוח של הרבה אור, מטעי בננות ותרנגולות שמסתובבות. "הטבע הוא חלק מהסטודיו", אומרת צדרבאום.

שניהם בוגרי בצלאל – דובר בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי וצדרבאום בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי. הם התחילו את הדרך בפרויקטים מגוונים של עיצוב, אך דובר הוביל את שניהם לזכוכית, אחרי שלמד בשני בתי ספר לזכוכית בארה"ב שנחשבים לטובים בעולם, אחד מהם של האמן דייל צ'יהולי.

בימים אלה מציגים בני הזוג בתערוכה משלהם בשטוקהולם (עד 12.1), שאצרה סנדרה וייל – אוצרת ישראלית שהיא במקור משבדיה, שפעילה בהידוק הקשרים בין המדינות דרך אמנות ואמנים. התערוכה שנקראת "A SORT OF HOMECOMING" מוצגת בגלריה GLAS שמארחת תערוכות של אמני הזכוכית המובילים בעולם.

"במשך הזמן ניסינו למצוא שפה חומרית שמעניינת אותנו”, אומר דובר. “התמקדנו בשימוש בתבניות מחומרים שונים, בהם של עץ שרוף, גבס ובד, ועוד”. בהתייחסו לתהליך עיצוב הזכוכית עם גבס ובד, מספר דובר: “תופרים את הבד, ממלאים אותו בחול, מעצבים, עוטפים בגבס ויוצרים תבנית. מוציאים את החול והבד ואת התבנית מחממים ב־500 מעלות. כשהיא חמה מנפחים בתוכה את הזכוכית ואחרי הקירור מקלפים את הגבס. זו שיטה מסובכת, אבל היא מאפשרת לזכוכית להכנס לכל סיב של בד, לספוג את האישיות שלו ואת כל הקפלים והטקסטורות".

בחודש מרץ הקרוב יציגו השניים חלק מהסדרה שמוצגת כעת בשבדיה, בביאנלה הראשונה לאומנויות ועיצוב שתתקיים במוזיאון ארץ ישראל.