אם בוחשים, לפחות מבפנים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וח"כ גדעון סער מתחרים זה בזה לא רק בפריימריז על ראשות מפלגת הליכוד, שיערכו בעוד שמונה ימים, אלא גם בגיוס תורמים. החוק מתיר למתמודדים בפריימריז לגייס תרומות של כ־2 מיליון שקל, כשתקרת התרומה מבית אב עומדת על 46 אלף שקל. נתניהו גייס עד כה 291 אלף שקל ב־11 תרומות, וסער 734 אלף שקל ב־30 תרומות. השניים מסתערים במיוחד על תורמים מחו"ל: שבעה מהתורמים של נתניהו ושמונה מתורמיו של סער – זרים.

בנימין נתניהו וגדעון סער צילום: EPA, אבי מועלם

נתניהו דיווח אתמול שקיבל תרומה של 41.8 אלף שקל מספנסר פרטרידג', איש הנדל"ן האמריקאי שהלווה לראש הממשלה 300 אלף דולר לכיסוי הוצאות משפטיות. סכום זהה תרם לנתניהו זאק גרטלר, שערך לראש הממשלה לפני חודשיים מסיבת יום הולדת 70 מפוארת באחוזתו בתל אביב. בני משפחת גרטלר העבירו בסך הכל לנתניהו תרומות של 168 אלף שקל. את רשימת התורמים הזרים של נתניהו חותמת, לפי שעה, נילי פאליק מארה"ב, גם כן עם 41.8 אלף שקל. את רשימת התורמים הזרים של סער מעטרים אלברט דדון האוסטרלי עם 35 אלף שקל ואייזק אפלבאום האמריקאי עם 45.1 אלף שקל.

החוק מתיר למתמודדים לגייס תרומות מהארץ ומהניכר. ניתן לשער שהתורמים פותחים את הארנק על רקע תמיכה אידיאולוגית במועמד. ובכל זאת, מן הראוי לשנות את החוק כך שלא יאפשר לאזרחים זרים השפעה על המערכת הפוליטית באמצעות כספם. כאשר מדובר בתרומה של אזרח ישראלי, קל יותר לזהות ולאתר את האינטרס הכלכלי של התורם בארץ. כשמדובר בתורם זר, שמחזיק לעתים בעסקים חובקי־עולם – המשימה מורכבת בהרבה. כשתמונת האינטרסים לוטה בערפל, עדיף לאסור קבלת תרומות למתמודדים לפחות על תפקיד ראש מפלגה. מעשה התרומה עלול להתברר בדיעבד כ"שלח לחמך על פני המים" – קל יותר ונכון למנוע מצב כזה מלכתחילה.