"היום מספיק טלפון כדי ליצור כאוס בשדות תעופה"

״היכולת של האקרים להסוות את הפריצה שלהם ניתנת לזיהוי מהצד השני רק באמצעות בינה מלאכותית. אפילו בכיפת ברזל שאנחנו מייצרים חשבו שכל המנעד - מקו הייצור עד הקצה - יהיה מוגן באמצעים האלה״, מסבירה בכנס הסייבר של כלכליסט, ד"ר אירית אידן, סמנכ"לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל. ״לפני שנתיים DARPA ארגון המחקר של הפנטגון שנחשב למתקדם בעולם עשה תחרות בין 7 מחשבים שהתחרו אחד נגד השני ביכולת לתקוף ולהגן, לקח דקות עד שמחשב אחד הצליח לזהות מתקפה של אחר״.

רועי לאופר, מנהל מערך הסייבר ברשות שדות התעופה, מספק דוגמאות להתקפות פשוטות לכאורה שיכולת להשבית שדה תעופה: ״בעבר פורסם למשל שדה תעופה שבה מערכת הכריזה נשלטת על ידי גוף מדינתי במטרה לפרסם פרופוגנדה בעקבות סכסוך, או למשל אפליקציה שהותקפה ואירועים אחרים במנעד רחב מאוד. באירועי סייבר לא מדובר לרוב בהאקר שיושב בחושך, הם פשוטים הרבה יותר. היום מספיק טלפון כדי ליצור כאוס בשדות תעופה, בדברים פשוטים - כמו לכבות תצוגה של המראות ונחיתות - זה ייצור כאוס יוצא דופן״.

רועי לאופר צילום: אוראל כהן

לאופר מסביר שהגנה של מרחב תעופה שונה ולא שונה ממגזרים אחרים: ״אנחנו מתייחסים לאיומים החל מתוקף בודד ועד לרמת המדינה. אבל מה שמיוחד לרשות שדות התעופה היא שאנחנו אמונים גם על מעברי הגבול ועל נתיבי תעופה אוויריים. זה אתגר וזה יתרון כי יש לנו הסתכלות הוליסטית וקל יותר להטמיע מערכות.

אירית אידן צילום: אוראל כהן

״יש גידול משמעותי בכמות הנוסעים, וזו מגמה גלובלית, עד שנת 2020 מחקרים חוזים שכמות הנוסעים תוכפל ובישראל הגידול הוא בין הגבוהים. אנחנו רואים היום עוד נדבכים טכנולוגיים גם בשלב הצ׳ק אין שבו יש זיהוי פנים וגם כשאתה על המטוס וצריך להפעיל אינטרנט אלחוטי״.

אידן מציינת שרפאל זכתה במכרז להגנה על מערכות מידע במדינת ישראל ומסבירה: ״תחשבו למשל מה יקרה כשתהיה מתקפה לא על מערך מכירת הכרטיסים אלא על מערך האיתות של הרכבות - מדובר לא בנזק כלכלי אלא על אסון ברמה לאומית. הדרך היחידה שבה אנחנו מסתכלים על יכולת ההגנה שלנו היא שימוש בטכנולוגיות החדשות שמאפשרות לנו לתת מענה״.