ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

כנס הסייבר

עו"ד דפנה לוטן מדוויר: "סיכוני סייבר יכולים למוטט חברות"

שותפה בתחום ביטוח וניהול סיכונים במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן אמרה בכנס סייבר 2020 של כלכליסט כי "אי אפשר להגן על הכל ולכן יש להגן על מה שיקר וחשוב. אחד האמצעים הפשוטים להגנה הוא ביטוח סייבר, מפני נזק כמובן והוצאות נוספות"

תומר הדר 12:4716.12.19

 


 

"סיכוני סייבר נמצאים גם באזורים הפיננסים - אנחנו הרי מוודאים שבסופו של יום גם אם יש לנו חלילה אירוע סייבר, לקוחות החברה ישמרו וגם המאזן שלה לא יפגע", אמרה עו"ד דפנה לוטן מדוויר, שותפה בתחום ביטוח וניהול סיכונים במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, בכנס סייבר 2020 של כלכליסט.

 

לדברי לוטן מדוויר: "סיכוני סייבר הם בין חמשת המשפיעים ביותר על ארגונים מבחינת סכנה. כולם כמובן מבינים את המהות של איומי סייבר אבל רוב החברות לא נמצאות שם מבחינת ההגנות הפיננסיות שהן מייצרות. מידע שבידינו מצביע כי סקרים עדכניים מדברים על השפעה פיננסית בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, ניתן למוטט כך חברה".

 

עוד הדגישה לוטן מדוויר, "כיום יש 5 גורמים לסיכון. הראשון, הגורם האנושי, כמו עובדי החברה או הספקים שלה. שנית, קיים נושא התגברות של הרגולציה, כי כולם רוצים שהמידע שלהם לא ידלוף והרגולטור כמובן בא להגן, להטיל חובות על חברות. שלישית, ישנה טכנולוגיה, אין כיום עסק שלא משתמש בטכנולוגיה לייצר הכנסה ולתפעל את העסק. רביעית יש לנו את התקדמות הטכנולוגיה - שימוש בענף, בבינה מלאכותית, מה שמגביר את יכולת לתקוף ארגון. והגורם החמישי - יש לנו חשיפה של תאגידים לצדדים שלישיים שאינם חלק מהארגון, למשל ספקים.

 

עו"ד דפנה לוטן מדוויר עו"ד דפנה לוטן מדוויר צילום: אוראל כהן

 

 

"אם אנו מסתכלים על הגורם האנושי, מעל שליש מההתקפות מתרחשות עקב הגורם האנושי. קל להקליק על לינק, לענות למייל פישינג, שימוש לרעה בהרשאות גישה, כל אלה יכולים להזיק. באשר להתגברות הרגולציה, כיום קיימות תקנות שמירת מידע, מאגר המוגדר כבינוני ומעלה חייב לדווח על כל פריצה לרשות להגנת הפרטיות.

 

"רגולטור נוסף שהוא מאוד אקטיבי הוא הרשות האירופית לשמירה על מידע. הם קובעים קנסות בלתי מבוטלים לגופי ענק שאבטחת המידע שלהם נפרצה. קנסות רגולטוריים ניתנים באירופה וברחבי העולם כדבר שבשגרה. כיום כל כך הרבה מכשירים מחוברים לרשת. עד שנת 2025  יתקשרו 75 מיליארד מכשירים זה עם זה וכמובן שזה יוצר מורכבות. ומעבר לכך, ההסתמכות על הספקים בעייתית. ברשת חנויות הכלבו האמריקאית טרגט (target) התרחשה בשנת 2013 פריצה, וזה היה דרך ספק של מערכות מיזוג אוויר".

 

לדברי לוטן מדוויר: "מי בעצם היעד לפריצה ומה המניע? 71% מהמקרים הללו נובעים ממניעים פיננסיים. כיום הרשת היא המוח החם לגנוב בו. 25% הם נסיונות ריגול. ומי הם המותקפים? כיום מדובר בכל אחד מאיתנו. וגם חברות ממשלתיות, מוסדות פיננסיים ומוסדות בריאות. יותר מ-40%  מהם הם חברות קטנות ובינוניות, עם אבטחה פחות טובה.

 

"הפורצים רוצים מוניטין, קניין רוחני, פרטי לקוחות. בפועל אי אפשר להגן על הכל, זו עובדה. יש להגן על מה שיקר, מה שחשוב. כיום יש מקרי פריצה של האקרים, אקטיביסטים וגם עובדי חברה שמייצרים אובדן הכנסה, פגיעה, משברים תקשורתיים. בפועל - אחד האמצעים הפשוטים להגנה הוא ביטוח סייבר, מפני נזק כמובן והוצאות נוספות".

x