"יש חשש אמיתי שהסייבר יפול בידיים שליליות"

"אני פרשתי לפני שלוש וחצי שנים ולא אחשוף כמובן סודות מדינה. אבל יש כאן אי הבנה, יש מלחמה חשאית, אדירה ועצומה. יש ציר שמחבר בין ארגונים מהחזקים בעולם וכל עוד הנושא נמצא בידיים של מדינות אז הוא נשלט". כך לדברי בועז גורודיסקי, לשעבר ראש אגף טכנולוגי במשרד ראש הממשלה וכיום מנכ”ל ומייסד XM סייבר במהלך כנס סייבר 2020 של כלכליסט. הדברים נאמרו במסגרת פאנל בהנחיית מאיר אורבך, עורך הייטק בכלכליסט. "לנתקפים יש כמובן בעיה. אי אפשר לדעת מי התוקף ולכן יש בנושא השקעות אדירות. כל עוד זה נמצא בידיים של מדינות, יודעים כיצד לשים חסמים. וכן, מדובר בנשקים בעלי פוטנציאל הרס אדיר. אלה נשקים שיכולים להגיע לידי ארגוני טרור ופושעי סייבר והתוצאות יהיו איומות”.

מימין מאיר אורבך, בועז גורודסקי ואריק קלינשטיין צילום: אוראל כהן

לדברי אריק קלינשטיין, שותף ומנהל גלילות קפיטל, "התעשיה של הסייבר ההתקפי בישראל מתפתחת. בבסיסה היא תעשיה טובה כי הכלים האלה כמובן משמשים גורמי אכיפת חוק כדי לתפוס פושעים. זו תעשיית יצוא של מדינת ישראל בדיוק כמו כל תעשיה בטחונית וכמובן שכל עוד זה מגיע לידיים אמינות הכל בסדר. אבל קיימת כמובן סכנה של הגעה של הטכנולוגיה לידי שלטון אפל, לידי גורמים לא אחראים. כלים כאלה יכולים גם להגיע לידי אויבינו, ארגוני טרור או מדינות עוינות וחסרות גבולות. זה לא תרחיש דימיוני ואנחנו שומעים על פריצות לטלפונים של בכירים. בניגוד לכלי לחימה קונבנציונאלים כמו טילים שדורשים לוגיסטיקה, סייבר הוא נוח לשימוש ולכן עלינו להיות ערניים. קראנו על ישראלים שעושים זאת מחוץ למדינה בהקשר השלילי”.

לדברי גורודיסקי, "קודם כל יש חשש אמיתי שהסייבר יפול בידיים שליליות, של משטרים לא טובים. היו אירועים וברגע שהשד יוצא מהבקבוק הוא נופל בידיים הלא נכונות. היו אירועים שבסופו של דבר היו קטלניים. אציין גם שאני פחות מתחבר לישראלים שעוסקים בסייבר התקפי כי הגבול הוא בעייתי, אנשים עלולים לפתח זירו דייס קטלני ולמכור אותו. זה חוקי אבל אני לא אוהב את זה".

עוד ציין גורודיסקי: “מדעני אלתא יכולים לפתח כיפת ברזל רק באלתא. אנחנו מדברים כאן על תרחישים אפוקליפטיים שעלולים לקרות בעשור הבא ויש מקום לאנשים מוכשרים שיעסקו בהגנה. אם אתה טוב, יש צימאון ויש משכורות מדהימות בעולם הסטארט-אפים. ולכן אני לא סבור שאנשים צריכים לעשות סייבר התקפי במסגרת מסחרית”.

לדברי קלינשטיין: “כמדיניות איננו משקיעים בסייבר ההתקפי. הוא מוקף רגולציה חזקה שלא תמיד ניתן לחזות לאן היא תלך. אני סבור שאם כבר מוכרים כלים כאלה הם חייבים לבוא מגופים אחראיים ומפוקחים. לא בהכרח בבעלות המדינה אבל אחראיים. המציאות היא שיש בישראל חברות שמוכרות כלים וטכנולוגיות למשטרים ולכלי אכיפת חוק. כל עוד הדברים נעשים באופן אחראי וללא טריקים ישראליים של להוציא עבודה לצוותי פיתוח מחוץ לגבולות המדינה, זה בסדר”.

עוד ציין גורודיסקי בנושא יציאה לשוק הפרטי: “זה שונה כמובן לחלוטין אבל זה כל הכיף. זה לא מתאים לכולם. בכירים במערכת רגילים לתנאים מפנקים ותקציבי ענק, אבל לא כולם כאלה. יש מי שאוהבים להיות יזמים, להשיג כסף, להילחם על כל דולר ועל כל אדם איכותי. יש בישראל טאלנטים ללא ספק וזהו הכיף שבאתגר”.

לדברי קלינשטיין, "המדינה שלנו משקיעה את טובי בניה בתחום הזה, בתחום הסייבר. חלק מהאנשים נשארים לשנים רבות בתוך המערכת וכשהם משתחררים יש להם ידע וקשרים ונכונות להקים חברות. אחרים הולכים לתפקידים אחרים והיזמים שמקימים חברה לוקחים סיכון, חלקם יצליחו יותר וחלקם פחות. עצם העובדה שחלק בכלל מנסים, אנשים בכירים בעלי מודעות, זו כבר ברכה. כמו לכל יזם יש כאן הרבה יתרונות והגישה הכללית חיובית”.

עוד ציין גורודיסקי,"יש לי אנרגיות חדשות מתחום היזמות. הינו יזמים בעצמנו בתוך מערכת חוקים משלנו ויזמנו יציאה לשוק, לעולם עם סט כללים אחרים. יש לנו ניסיון ויש לנו יוזמה. אנחנו מתאימים עצמנו פשוט למערכת הכללים החדשים”.