הקאמבק של מדעי הרוח: בשביל עבודה בהייטק - לכו ללמוד פילוסופיה

היום, כשכל עסק, קטן כגדול הוא בדרך זו או אחרת טכנולוגי, וכשברור שהתוכנה כבר השתלטה על העולם - אין זה מפתיע שמומחים רבים (והורים מודאגים) טוענים שתואר טכנולוגי הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח רווחה כלכלית. במילים אחרות, אם אתם רוצים להצליח להתפרנס בכבוד - לכו להשיג תואר במקצועות הטכנולוגיים.

בישראל בשנים האחרונות יש ירידה מתמדת במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח לצד עלייה במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודי הנדסה ומדעי המחשב. לפי נתוני המל"ג שיעור הסטודנטים להנדסה בישראל הוא 18% כאשר בין השנים 2013-2017 נרשמה עלייה של 8% במספר הלומדים את התחום. הנדסה ומקצועות ההייטק הם התחומים עם מספר הסטודנטים הרב ביותר בישראל, כחלק ממאמץ לחיזוק מקצועות אלה. נכון להיום, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד הנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה או סטטיסטיקה, כך מתגאים במל"ג. לעומת זאת, מספר הסטודנטים למדעי הרוח ירד בשנים האחרונות בהתמדה מ-14,248 ב-2013 ל-10,698 ב-2019.

הקצב של השינויים הטכנולוגיים לא צפוי להאט בזמן הקרוב, אולי רק להתגבר, אך מתחילים בשנים האחרונות להישמע כמה קולות שטוענים שהקידמה הטכנולוגית לא בהכרח אומרת שכולם צריכים להפוך למהנדסים או מתכנתים. להיפך, יש מומחים שטוענים שהשנה שבפתחנו, שנת 2020, תהיה זו בה תעלה הדרישה ללימודי תואר במדעי הרוח. המקצועות האלה, כך הם טוענים, עושים קאמבק - ובענק.

סטודנטים באוניברסיטה העברית, ארכיון צילום: גיא אסיאג

הסופר ומוביל הדעה דן שוואבל, מפרסם בכל שנה בלינקדין, רשימה של טרנדים במקומות העבודה להם כדאי לצפות. השנה כלל שוואבל את התובנה הזאת לגבי תארים במקצועות כמו ספרות, פילוסופיה והיסטוריה: "בינה מלאכותית תהפוך את הקישורים הטכנולוגיים לאוטומטיים ותדחוף את הדרישה לכישורים כמו יצירתיות, תקשורת ואמפתיה. בשנים האחרונות התרכזו בגיוס אנשי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, מקצועות שימשיכו לאבד מהרלוונטיות שלהם, בזמן שתארים במדעי הרוח יהפכו לרווחיים יותר עבור החברות המעוניינות להתקדם קדימה".

שוואבל ממשיך ומצטט מחקר אשר מראה ש"בזמן שתארים במדעי הרוח מייצרים הכנסה ראשונית נמוכה יותר, המשכורות בתחומים אלה עולות מהר יותר במרוצת השנים מאשר אלה של בוגרי תארים בהנדסה, מתמטיקה וכיו"ב (דבר הנתמך על ידי מחקרים אחרים) כמו גם מחקר של McKinsey אשר הראה כי מיומנויות בתחום מדעי הרוח אינן צפויות להיות מושפעות מאוטומטיזציה. מחקר גדול שערכה גוגל במטרה למצוא את המיומנויות החשובות ביותר להצלחה הפתיע את כולם כאשר בין הממצאים התגלה שמיומנויות טכנולוגיות חשובות פחות ממיומנויות 'רכות'". כל זה בצירוף שיאים שליליים באבטלה וחוסר יציבות בנוף הפוליטי בו פועלות חברות טכנולוגיה מעיד על כך שהעסקת אנשים מתחום מדעי הרוח עתידה להתרחב ב-2020, טוען שוואבל.

שוואבל אינו היחיד שטוען כי האצת החדשנות והשפעותיה המורכבות על החברה יובילו לדרישה גדולה יותר למיומנויות בחשיבה ותקשורת הנלמדות במקצועות מדעי הרוח. רבים ממנכ"לי חברות הטכנולוגיה, המגיעים מרקע הומאני בעצמם, שמחים להעיד על השימושיות שבמקצועות המושמצים האלו.

לג'ורג אריסון, המייסד השותף ומנכ"ל שותף של פלטפורמת מכירת הרכבים Shift יש תואר במדעי המדינה. הוא סיפר ל Inc.com שרקע זה העניק לו מיומנות שנחוצה לחברות טכנולוגיה.

"הנדסה וטכנולוגיה לבדם לא יספיקו לעזור לרווחיותן של חברות בעתיד", הוא אומר. "כשחברות טכנולוגיה עתידיות יצטרכו, באופן בלתי נמנע, לסמוך יותר על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, הן יתמודדו עם הרבה קשיים שאין להם פתרון ישיר או תשובות חד ערכיות. לצורך לעשות בהפעלת שיקול דעת ערכי בנושאים אלו תהיה חשיבות גדולה".

הוא מציין את השאלות המורכבות עמן מתמודדות רשתות המדיה החברתית סביב שמירה על חופש הדיבור ומלחמה בדיס-אינפורמציה כדוגמא. "הרבה מהביקורת המופנת כלפי פייסבוק לגבי טיפולה בהתערבות הרוסית בבחירות האמריקאיות ב-2016 ובחשבונות מזויפים זוהי עדות לכך", הוא אומר. "סביר להניח שאם בפייסבוק היו יותר מנהלים עם רקע יותר נרחב, אשר מתאימים יותר לכפות התחשבות בבעיות אתיות כמו זאת, החברה הייתה מתמודדת עם הנושאים האלו בצורה אחרת".

המנכ"ל השותף שלו, טובי ראסל, בעל תואר ביחסים בינלאומיים מאוקספורד, מסכים עם החשיבות המיוחדת של בוגרי מדעי הרוח להתמודדות עם היכולות של הטכנולוגיה מול מציאות אנושית (כמו חשבונות מזויפים או הבטחה כי כלי בינה מלאכותית לא ישכפלו דעות קודמות, ואפילו יחזקו את אלו הקיימות).

"הדור הבא של חברות טכנולוגיה גדולות יצטרך למצוא את הדרך בה תוכנות ישולבו באינטראקציה טובה יותר ובהרמוניה עם אנשים אמיתיים, בעולם האמיתי". הוא מאמין. "בכדי לעשות את זה נזדקק למנהלים בעלי מיומנויות 'רכות' שיכולים לשלב אנשים, תהליכים וטכנולוגיה - לתרגול מעשי של דיפלומטיה טכנולוגית".

התוכנית של המל"ג בישראל למשל, להתמודדות עם מגמת הירידה בלימודי מדעי הרוח והשינויים הטכנולוגיים היא ליצור מסלולי לימוד אינטרדיסציפלנריים. המטרה היא שסטודנטים להייטק, מדעים מדוייקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד. אבל הטענה של המומחים היא שהשינויים הטכנולוגיים יחייבו דווקא את ההיפך - שההתמחות תהיה במדעי הרוח ואילו ההעשרה או השילוב יהיה דווקא של התכנות או המדעים המדוייקים.

מייסדי Shift אינם המנהלים היחידים בהייטק שמחזיקים בתואר במדעי הרוח; למעשה, למייסד לינקדאין ריד הופמן יש תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד לו הוא מייחס חלק גדול מהצלחתו; מייסדי Flickr ו-Hunch קתרינה פייק לה תואר בספרות אנגלית ושותפה סטויארט בטרפילד אשר המשיך ופיתח גם את Slack מחזיק בתואר ראשון ושני בפילוסופיה; מנכ"לית יוטיוב, סוזן ווצ'סקי למדה היסטוריה וספרות. אפילו ג'ק מא, מייסד עליבאבא, השלים תואר באנגלית.

במאמרו במגזין Quartz טוען טים מרשל, המנהל האקדמי של "The New School" שאנחנו בעיצומה של מהפיכה חברתית-טכנולוגית שגורמת לכך שההבנה שלנו לגבי מה המשמעות של להיות אנושי נמצאת בבחינה מחודשת. לדבריו, הנושאים הקריטיים ביותר העומדים בפני האנושות אינם פריצות דרך בטכנולוגיה עצמה, אלא חשיבה על ההשלכות של פריצות דרך אלה. הגישה של לימודי מדעי הרוח לדבריו עוסקת בשאלות האנושיות הרחבות יותר הקשורות בטרנספורמציה הטכנולוגית.

בעוד שאנשים בתחומי המדעים המדוייקים לומדים כיצד לייצר את הטכנולוגיות החדשות, אנשים בתחומי מדעי הרוח לומדים כיצד לחיות איתן. "היכולת להבין את האילוצים וההזדמנויות המוצגים בתקופת המהפיכה היא המפתח. זה דורש תובנה, פרספקטיבה, שיקוף עצמי ורגישות יזמית - כל התכונות הנלמדות בחינוך למדעי הרוח. היכולת להכיר בהשלכות הפוליטיות, החברתיות, ההיסטוריות והפילוסופיות של החוויה העכשווית אינה רק סימן ההיכר של חינוך למדעי הרוח, אלא גם הטריק של למידה לכל החיים", הוא כותב. לכן, חינוך למדעי הרוח הוא הידע המתאים ביותר לאתגר של ללמוד על המשמעות של להיות אנושי כיום.

השנה הבאה יכולה להיות השנה בה הקולות האלה יתגברו והדרישה לתארים במדעי הרוח תגבר.