מעמד ביניים במינוס כרוני
29% ממשקי הבית דיווחו כי יש להם הלוואה שאינה משכנתא, בגובה ממוצע של 96 אלף שקל. 92% לקחו אותן בבנק, 7.5% מחברות כרטיסי האשראי. זה אולי הנתון שהכי כדאי לשים לב אליו בסקר הבא של הלמ"ס
כשבוחנים את הנתונים לאורך השנים, המצב לא כזה גרוע. ב־2013 עמד שיעור משקי הבית הנמצאים בגירעון לפחות חודש בשנה על 54%. ב־2016 הוא הסתכם ב־46%. הנתונים מתיישבים עם נתונים אחרים שפורסמו השבוע, שלפיהם השכר החציוני במשק עולה בעקביות ועומד על כ־8,000 שקל.
22% ממשקי הבית באובדראפט כרוני צילום: שאטרסטוק
הנתון המעניין יותר - מי הם משקי הבית שנמצאים במינוס ומה קרה להם לאורך השנים - לא פורסם. בדיקת "כלכליסט" העלתה כי שיעור האוברדראפיסטים הגבוה נמדד דווקא במעמד הביניים בחמישונים השני, השלישי והרביעי, ומגיע לכ־46%. בחמישון התחתון והעליון הוא עמד על 36% ו־38%, בהתאמה.
נתון נוסף שכדאי להתייחס אליו הוא גובה ההלוואה הממוצעת. מנתוני הלמ"ס עולה כי 29% ממשקי הבית דיווחו כי יש להם הלוואה שאינה משכנתא והגובה הממוצע של הלוואות מסוג זה עמד על 96 אלף שקל. 92% מנוטלי הלוואות אלו לקחו אותן בבנק, 7.5% מחברות כרטיסי האשראי. זה אולי הנתון שהכי כדאי לשים לב אליו בסקר הבא, שיפורסם בעוד שנתיים. וכדאי להוסיף אליו נתון נוסף: שיעור הריבית הממוצעת שמשלמים משקי הבית על ההלוואות.
ועדת שטרום הציבה לעצמה כמטרה להגביר את התחרות על ההלוואות. הבנקים, בעידוד בנק ישראל, שמים ברקס על הלוואות שאינן משכנתא, בגלל רמת סיכון גוברת. לעומת זאת, חברות כרטיסי האשראי מסתערות על השוק הזה. השאלה הגדולה, שאף אחד לא יודע לתת עליה תשובה, היא אם מחיר ההסתערות הזאת יהיה דחיפת הלוואות יקרות למשקי בית שבכלל לא צריכים אותן.
