"השקרן הטוב": נוכלים בלי סגנון

הטריילר רמז לכך שזה מעין “נוכלים עם סגנון” לבני גיל הזהב. מקלן מגלם ג’נטלמן בריטי שעושה קריירה מרמאויות: מנער 100 אלף פאונד מאיש עסקים שנכנס לעסקה מפתה, בלתי חוקית ומפוברקת; ובמקביל עושק אלמנות אמידות ובודדות מכל כספן. מירן מגלמת את המטרה החדשה בחייו: זו שהוא יעמיד פנים שהוא מחזר אחריה כדי לגרום לה להעביר לחשבונו את כל כספה.

הלן מירן ואיאן מקלן ב“השקרן הטוב”. מעשה התרמית הוא כלפי הצופים צילום: איי פי

מעשיו ומניעיו של הגבר גלויים לפנינו, אבל רק כמה מבטים קטנים מצד האשה מסגירים את הברור מאליו: היא לא בדיוק הפתיה שהוא חושב שהיא. וכך, הבקיאות שלנו בז’אנר, והציפייה שמשהו יקרה כשמשחק הכוחות יתהפך — גורמת לפחות לחצי מהסרט להיות מובן מאליו. זה צפוי בזכות העובדה שאנחנו סומכים על מירן שלא תיקח על עצמה את תפקיד הפתיה, ובעיקר כי אנחנו מבינים שסרט כזה, עם שני שחקנים שקולים בנוכחותם, יעבוד רק אם הנוכל הוותיק יפגוש מישהי שוות כוח לשלו.

“השקרן הטוב”, המבוסס על רומן מאת ניקולס סירל, מוכיח דבר נוסף: ששמות גדולים, ועיבודים לספרים מדוברים, לא יכולים להבטיח סרט טוב. מילא מקלן ומירן, אבל השם המסקרן בסרט הוא זה של ביל קונדון, שזכה לפני 20 שנה באוסקר על התסריט הנהדר שכתב ל”אלים ומפלצות”, שעליו היה מקלן מועמד לאוסקר. קונדון נהפך בשני העשורים האחרונים למין מומחה בניו־מיוזיקלס, תחילה עם התסריט ל”שיקגו”, ואז כבמאי של “נערות החלומות” ובשנה שעברה של “היפה והחיה”. בכולם הוכיח עצמו כבמאי מיומן וכיוצר חכם שתמיד כדאי לצפות לסרטיו.

כמי שלא רק מציג את הסיפור אלא גם מתעניין באופן שבו הסיפורים מסופרים. “השקרן הטוב” הוא סרט שבאופן מפתיע כלום לא עובד בו.

בערך באמצע הסרט יוצאים מקלן ומירן לדייט. אנחנו כבר לא סומכים עליהם שסיפור האהבה ביניהם הוא אמיתי, כי הכל נראה כמו הכנה לעקיצה כפולה שהסרט מתקדם, בקצב אטי אליה (ובכל אופן בסרט שמתרחש בלונדון של 2009 השניים הולכים לראות את “ממזרים חסרי כבוד”, אולי כדי להזכיר לנו שהקולנוע הוא מעשה תרמית על פי עצם הגדרתו). בשלב הזה עדיין נדמה לנו שזו אולי יכולה להיות קומדיית עוקץ — למרות היעדר ההומור בסרט — אבל כשהסרט מקבל תפנית אפלה ולסיפור המעשה נכנסים בשלב מאוחר גם אונס, פדופיליה ונאצים אין ברירה אלא להבין שמעשה התרמית הגדול של הסרט הוא כלפי צופיו, שהולכו שולל אחר חיוכים בריטיים וקיבלו לבסוף סרט נקמה בוטה ומופרך למדי, שסופו מוכיח עד כמה תחילתו היתה לכל אורכה לחלוטין לא הגיונית.