מס אישי

השנה שעברה עלינו והשנה שתתחיל בעוד מספר שבועות, הן שנים אשר מאתגרות את המשק הישראלי ככלל, ואת תחום המיסוי בפרט. הקיפאון התכנוני במשק משפיע על עולם המיסוי, הנמצא בעמדה בעייתית. בהיעדר חקיקה מסודרת, ברשות המיסים נאלצים לא פעם לפעול באמצעים מגוונים כגון הצהרת 'עמדות חייבות בדיווח' ועוד כדי להתאים את מדיניות המס למצב הנוכחי במשק, לפי תפיסתה של הרשות. פעולות אלה ואחרות מובילות פעמים רבות לביקורת על התנהלות רשות המיסים המוגדרת על ידי חלק מאנשי מקצוע כאגרסיבית, וכל זאת עוד לפני כינונה של ממשלה עתידית כאשר עוד לא ברור מי ירכיב אותה, אך לכולם ברור שהדרך להתמודד עם הגירעון התופח של המדינה טמון לא רק בקיצוץ תקציבי רוחבי, אלא גם בהעלאת מיסים.

שינויי המס העתידיים יגרמו למיקוד רב לא רק במי שיטיל את המיסים על אזרחי ישראל, אלא גם במי שיגבה אותם ובמי שיעסוק בפתרונות המקצועיים לקונפליקטים הרבים שיתעוררו כתוצאה משינוי מדיניות גביית המיסים בישראל. במציאות בה יש מודעות ציבורית גבוהה בנוגע ליוקר המחיה ולעוני הגדל מחד, וישנו צורך לעודד סביבה עסקית רווחית מאידך, אלמנט ומדיניות המיסוי מהווים פקטורים משמעותיים למדי. נוסיף לכך גם את השינויים הגלובליים בעולם המיסים, בדגש על ארצות הברית, והנה עוד אלמנט שדורש התאמות רבות לא רק ברמת הממסד והחברות העסקיות, השינויים הללו נוגעים עד לאחרון האזרחים.

לקראת פורום DUN'S 100 לבכירי ענף המיסוי, בהשתתפות בכירי רואי החשבון ועורכי הדין העוסקים בתחום המיסוי בישראל, ביקשנו מכמה מהמומחים הבכירים בארץ בתחום המיסוי לנסות ולהסביר כמה מהמגמות הנוכחיות בעולם המיסוי, כמו גם לתת פרשנות על השנה הנוכחית ותחזית מסוימת לקראת השנה הבאה, בנוגע לכמה מהסוגיות המסקרנות בתחום המיסוי בישראל. הפורום יתקיים ביום רביעי ה 11.12 בשעה 09:00 במשרדי חברת 'דן אנד ברדסטריט' בגבעתיים.

רשימת הבכירים שהשיבו על השאלות כוללת את עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, שותף ומייסד ב'יוסי אלישע קלדרון ושות' עורכי דין' ויו"ר פורום המיסים בלשכת עו"ד בישראל. רו"ח יגאל רופא, ראש מחלקת מיסים במשרד 'פאהן קנה רו"ח', Grant Thornton Israel'. ואת רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, שותף במשרד 'שטיינמץ עמינח'.

כיצד עולם המיסוי מושפע מכך שאין ממשלה מתפקדת ושוב אין תקציב מסודר למדינה?

עו"ד ורו"ח יוסי אלישע: עולם המיסוי הוא מאוד דינמי ומשתנה כל העת ולכן בוודאי מושפע מעובדה זו, והדבר ניכר בהיבטים רבים. העובדה שאין יד מכוונת והמעבר לתקציב מדינה המשכי בשנת 2020, מובילים לכך שהטבות מיסוי שאושרו מכוח חוקי תקציב קודמים מוטלים עתה בספק. כמו כן, חקיקת מס אשר נועדה לתקן עיוותי מס או מדיניות מס אינה מקודמת. כך לדוגמא, החקיקה בתחום עידוד השכרה למגורים, תיקונים בתחום מיסוי חברות, עיוותים בחוק מע״מ ותיקונים בתחום המיסוי הבינלאומי. מנהל רשות המיסים הקים וועדות שידונו בשיפורים ובתיקוני העיוותים הדרושים, וועדות אלה עובדות במרץ אך בפועל אישור החקיקה הנדרשת לא יתקבל עד להקמתה של ממשלה חדשה.

רו"ח יגאל רופא: לאור העבודה כי הליכי החקיקה "נתקעו" בשנת 2019 וכמעט ולא הועברו תיקוני חקיקה בתחום הפיסקלי, הרי שרשות המיסים משתמשת בכלים העומדים לרשותה כדי לכסות על הפער בין המצוי לבין הרצוי מבחינתה, ובין כלים אלה:

1. דיוני שומה – מס הכנסה מקשיח את עמדתו בנושאים שונים במסגרת הליכי שומה וקשה יותר להגיע לפשרות ולהסכמי שומה שכן ישנו חשש מבחינת מס הכנסה שהסכמה בתיק כזה או אחר "ייקבע" את עמדתו.

מאחר ולא מועברים תיקוני חקיקה הרי שזו הדרך מבחינת מס הכנסה להציג את עמדותיו בנושאים שונים.

2. עמדות חייבות בדיווח – מס הכנסה פרסם טיוטה של 34 עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת 2019, וכך למעשה הוא מבצע "תיקוני חקיקה" באמצעות עמדות חייבות בדיווח ו"מפחיד" את ציבור הנישומים שלא בדרך חקיקה ראשית.

מעבר לעובדות שצוינו לעיל, הרי הצד השני של המטבע הנו כי תיקוני חקיקה שצריך לבצע והנם "לטובת" ציבור הנישומים לא מקודמים וכך הסטטוס הנוכחי של עיוותי מס לרעת הנישומים מקובע ולא מתוקן.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד: המצב הנוכחי גורם לכך שאין עודף רגולציה, זה אפילו חיובי בהיבט זה.

מה הם הדברים הראשונים שלדעתך תמסה הממשלה הבאה, ומה לדעתך הדברים שבאמת חשוב למסות כדי לשמור על כלכלה יציבה ומאוזנת, ובאופן ש'האזרח הקטן' לא יפגע?

 עו"ד ורו"ח יוסי אלישע: מטבעם של דברים, קביעת מדיניות המיסוי בממשלה הבאה תיגזר מהשקפת עולמה. הממשלה החדשה תקבל לידיה גירעון, ויהיה עליה להחליט כיצד לנהל את היעדים בקשר אליו. בדרך כלל הנטייה היא להגדיל את נטל המס המושת על כלל הציבור, כגון העלאת שיעור המע״מ או שיעור מס ההכנסה, אולם אני סבור שדווקא כאשר יוקר המחיה בישראל הופך להיות מהגבוהים בעולם, ישנה עדיפות לבחון ביטול הטבות ופטורים אשר ספק אם הענקתם שירתה את מטרתה. כך למשל אין כל סיבה שהשכרה למגורים, כאשר המדינה מצהירה לפחות שהיא מעוניינת לצמצם ככל הניתן את ההשקעות בו, זוכה דווקא לעידוד ולתמריץ חיובי בשיעור המס הנמוך ביותר להשקעות במשק העומד על 10%. ויש כמובן עוד תחומים רבים, כגון, מיסוי שירותים דיגיטליים, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד.

רו"ח יגאל רופא: כנראה שלא יהיה מנוס לאור הגדלת הגרעון להגדיל מיסים. כנראה שהמס שיגדל הנו מע"מ. אסור לפגוע במעמד הביניים שנוטל במרבית עול המיסים – ואפרופו זה מה שנעשה בעבר.

יש לנסות ולהרחיב את עוגת משלמי המיסים ולא להטיל מס נוסף על אלה שממילא נמצאים כבר במעגל.

לפיכך לדעתי הפתרון הנו לנסות ולהכניס למעגל את הציבור או את ההכנסות שהופטרו ממס בעבר – כדוגמת הליכי גילויי מרצון שבוצעו בעבר והכניסו "מס" חדש של נישומים והכנסות שלא דווחו.

לאור זאת לדעתי על רשות המיסים להכניס למעגל משלמים המיסים את כל אותן חברות בינלאומיות שלא משלמות מס כרגע בישראל כדוגמת גוגל, פייסבוק וכו' – וזאת באמצעות תיקוני חקיקה. אנחנו מדברים כאן על הכנסות של מאות מיליוני ש"ח אם לא מיליארדי ש"ח.

בנוסף, במידה ומדינת ישראל באמת רוצה להרחיב את מעגל משלמי המס היא חייבת ללכת למהלך של חובת דיווח כללית על כלל אזרחי המדינה. באופן זה אין ספק שמעגל המשלמים יורחב.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד: אין לדעתי תחום מסוים שסובל מעיוות מיסויי, ולכן במידה והגרעון לא יפטר באמצעות קיצוץ תקציבי יועלו המיסים האישיים, מס החברות וכן המע"מ. העלאה תעשה באופן מדוד, אך רוחבי.

אילו הקלות או החמרות בתחום המיסוי יכולות להפשיר את שוק הנדל"ן כך שהיצע הדירות יגדל, בעוד מצוקת ומחירי הדיור יופחתו?

 עו"ד ורו"ח יוסי אלישע: בהמשך לתשובתי לשאלה הקודמת, יש מקום לבטל את שיעורי המס המעודדים השקעה בדירות מגורים אולם איני חושב שנכון להגדיל את שיעור המס החל על הרוכשים. כגון הגדלת מס הרכישה כפי שנעשתה לפני מספר שנים. בפועל הושקעו מיליארדים עד היום במלחמה במחירי הדיור ואנו עדיין בשלב שהמחירים ממאנים לרדת. יש כיום לא מעט עתודות קרקע המוחזקות בידי הקבלנים, קיימת הוראה לפיה קבלן שירכוש קרקע ויוציא היתר בניה תוך פחות מ 24 חודשים יזכה להנחה של אחוז אחד בלבד במס רכישה (5% במקום 6%). הטבה זו אינה משמעותית ולרוב אינה משיגה את מטרתה. אני סבור שניתן להציע לאותם קבלנים, כי ככל שהם יתחילו בניה תוך 24 החודשים הקרובים, גם אם הקרקע נרכשה לפני מספר שנים, הם יקבלו החזר מלא של מס הרכישה. בפועל מבחינת עלות תועלת, למדינה לא מדובר בהרבה כסף ומצד שני, מדובר בתמריץ משמעותי להתחלת הבניה ומכירת דירות, מה שיביא גם לגביית מיסים נוספים ממכירת אלפי יחידות דיור שאלמלא ההוראה לא היו נבנות בשנים הקרובות.

רו"ח יגאל רופא: השאלה בעייתית שכן מסתתרת בתוכה הנחה שבאמצעות כלים פיסקליים אפשר להשפיע על כוחות השוק להיצע ולביקוש של דירות.

כנראה שפתרון הבעיה איננו במישור המס. עם זאת, אם כבר משתמשים בכלים פיסקליים אזי יש להמשיך עם הכלי שכבר מיושם והוא העלאת מס הרכישה על תושבי חוץ ועל דירה שאיננה הדירה הראשונה.

מנגד הייתי שוקל להעניק הפחתת מס למי שימכור דירות "ישנות" כך שיותר דירות ייכנסו למעגל ההיצע – דירות שלא נמכרות היום שכן המס עליהן הנו גבוה. בנוסף הייתי שוקל לתמרץ חברות קבלניות באמצעות הפחתת שיעורי המס על מכירה של דירות.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד: דחיקת המשקיעים באמצעות מס רכישה כבד מייצרת קפאון, וקושי בתחום של הפשרת דירות להשכרה. הקטנת מס הרכישה תוכל לבטל ליקוי זה.

כיצד תתמודד רשות המיסים עם מהפיכת המיסוי הבינלאומי בארצות הברית בפרט, ובמדינות ה OECD ככלל?

 עו"ד ורו"ח יוסי אלישע: בשני העשורים האחרונים, מדינת ישראל מקפידה להתעדכן וליישר קו עם המגמות העולמיות בתחום המיסוי. כך לדוגמא, המעקב השוטף שמבצעים גורמי הממשל אחר יוזמת ה-BEPS והדוחות המפורסמים מכוחה, ואנו עדים ליוזמות חקיקה ולפרסומים מקצועיים מצד רשויות המס, הנעשים ברוח המגמות והיוזמות הללו. כך לדוגמא, בכל הקשור במיסוי כלכלה דיגיטלית, ובקביעת הקריטריונים ואמות- המידה למיסוי תושבים זרים בפעילותם בישראל. גם בהיבטים של קביעת התושבות לצרכי מס, מיסוי חברות זרות נשלטות, אופציות לעובדים ששינו תושבות, וקביעת חבויות הדיווח. יחד עם זאת, משנת 2002 לא נעשתה חקיקה משמעותית בתחום המיסוי הבינלאומי ולכן ישראל, ללא חקיקה מתאימה, מתקשה להתאים עצמה לשינויים בעולם ולניסיון שנצבר מאז הרפורמה האחרונה. לאור זאת מנהל רשות המיסים הקים ועדה בשיתוף עם הלשכות המקצועיות אשר תפקידה להציע חקיקה מקיפה בתחום המיסוי הבינלאומי. הועדה מקיימת בחצי שנה האחרונה דיונים אינטנסיביים מאוד עם הלשכות במטרה לאפשר את הגשת הרפורמה כבר עם כינון הממשלה החדשה.

רו"ח יגאל רופא: כנראה שייקח מספר שנים אבל מדינת ישראל "תתישר" עם המדיניות החדשה של ארה"ב אשר הינה מתן פטור למשיכת דיבידנדים לתוך ארה"ב, ואני מניח שבסופו של עניין מדינת ישראל תעניק פטור זהה למשיכת דיבידנדים לישראל שכן כיום דיבידנדים לא נמשכים לחברות ישראליות מחו"ל לאור החשש למיסוי.

ארה"ב הבינה זאת והעניקה פטור למשיכת השקעות לתוך ארה"ב וישראל כמו גם מדינות אחרות "יתאימו" עצמן למדיניות זו.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד: מיסוי של תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל גם אם הנוכחות שלהם הינה וירטואלית ולא פיזית.

אילו 'עיוותי' מס חדשים הכי מטרידים אותך, ומה ההשלכות של 'עיוותים' אלו על הכלכלה הישראלית?

 עו"ד ורו"ח יוסי אלישע: קיימים כיום עיוותי מס רבים, אולם אני סבור שבפרט כיום נדרשת חקיקה ספציפית שתערוך סדר באופן מיסוין של חברות ההחזקה בישראל. המודל הכלכלי הנפוץ בעולם כולו הינו חברות אם (חברת החזקה) אשר מרכזת תחתיה את כלל הפעילות ודומה שלאור הפסיקה ועמדות רשות המיסים בתחום המס בשנים האחרונות, נוצרים תמריצים שליליים על מבנה החזקות זה תוך חיובן במס ביתר של חברות ההחזקה במשק. זאת בפרט כאשר מרבית החברות הציבוריות בישראל נשלטות על ידי חברות כאלה או שהן מהוות חברות החזקה ומדובר בפגיעה משמעותית מאוד ביכולת ההתנהלות של החברות במשק והקטנה בפועל של שיעור התשואה שלהן. כך למשל, בתחום המע״מ, רשות המיסים אינה מאפשרת להן לנכות את עיקר התשומות שלהן. בתחום מס הכנסה, הוצאות המימון בהן הן נושאות למימון הקבוצה, אינן לעיתים מותרות בניכוי. כן הפסדי מימון אינם מועברים לשנות המס הבאות, ואף הדיבידנדים המחולקים לאותה החברה לצורך הרחבת היקף השקעותיה ביתר הקבוצה ממוסים באופן עקיף על ידי ייחוס הוצאות באופן המגדיל את חבות המס על יתר הכנסותיה של אותה החברה. עיוות נוסף הקיים כיום המשפיע על חברות החזקה הוא נושא חלוקת רווחים מתוך רווחי שערוך, כאשר צריך לזכור שלאור אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית בישראל, המאזן של כלל החברות הציבוריות עובר התאמות לשווי הוגן. כל אימת שלא יותקנו התקנות, אשר יאפשרו את כניסתה לתוקף של החקיקה בנושא, רשויות המס מבקשות בפועל להטיל מס כפול ובלתי צודק על מקבלי הדיבידנד מרווחים כאמור.

רו"ח יגאל רופא: אינני חושב שישנן עיוותי מס קרדינליים עם זאת, הייתי בוחן תיקונים של הנושאים הבאים:

1. התרה בניכוי של הוצאות ריבית בידי יחידים – כיום יחידים שיש להם פיקדון בבנק ומנגד לקחו משכנתא ויש להם הוצאות מימון נאלצים לשלם מס על הכנסות המימון מהפיקדון אך לא יכולים לקזז את הוצאות המימון בגין המשכנתא. זה לא הגיוני. יש לקבוע שבאם יש הכנסות מימון מפיקדונות והוצאות משכנתא או הוצאות מימון אחרות יש לאפשר לקזז את הוצאות המימון כנגד הכנסות המימון.

2. בדומה להכנסות מימון – ישנם לא מעט מקרים שאנשים משכירים את דירתם ושוכרים דירה אחרת – כיום הם נאלצים לשלם מס על הכנסות השכירות ולא יכולים לקזז את הוצאות השכירות – יש לאפשר זאת תחת מגבלות מסוימות.

3. על אף שזה לא פופולרי הייתי שוקל להגדיל את שיעורי המס שמוטלים על הכנסות פאסיביות כגון רווחי הון דיבידנדים וריביות, ולהקטין מנגד את שיעורי המס על הכנסה מעבודה ויגיעה אישית.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד: תחום אחד בעייתי שיש עליו כמעט קונצנזוס הינו ביטול הפטור ממע"מ לרכישות באינטרנט, על מנת להשוות את התנאים מול הקמעונאי הישראלי. יש לעצור את חוסר השוויון שיש בתחום הזה. יוקר המחיה איננו תירוץ גורף שמאפשר פגיעה וחוסר שוויוניות כלפי אחינו הקמעונאים הישראלים.

ישנם קולות הגורסים כי בתקופה האחרונה רשות המיסים פועלת באגרסיביות רבה יותר, בהשוואה לשנים האחרונות. האם אתה שותף לתחושה זאת?

 רו"ח יגאל רופא: אכן, אפשר לראות שרשות המיסים פועלת בצורה אגרסיבית יותר בכל המישורים – הן ברמה של מס הכנסה והן ברמה של מע"מ. מעבר לתחושה אפשר לראות זאת בנישומים שמזומנים לחקירות על פעולות שלפני 5 שנים לא היו מזומנים לחקירה. לדעתי זו טעות שכן שם לא "יושב" הכסף הגדול. הכסף הגדול יושב מהגדלת העוגה – שזה אומר חברות בינלאומיות ונישומים שלא נמצאים בכלל במעגל – ולא מהפחדה של נישומים שכבר נמצאים שם.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד: אכן יש הקשחה ביחס לנישומים שמחזיקים נכסים בחול וטרם הפנימו את חובת הדיווח המלאה שחלה על נישום ישראלי ביחס לנכסיו בכל העולם.