בלעדי לכלכליסט
עלות הזיהום של מפעלי עידן עופר למדינה: מיליארד שקל בשנה
חלק מהמפעלים שבשליטת משפחת עופר עמדו מאחורי 36% מהפליטה של תחמוצות גופרית בישראל ב־2018, כך קובע דו"ח חדש של אדם, טבע ודין שחישב את עלות הנזק הסביבתי. נקודת האור: חל שיפור של 13% בנזק ביחס לשנה הקודמת
- מחקר חדש: האוקיינוסים נחנקים בגלל זיהום כימי ושינויי האקלים
- נלחמים בזיהום הסביבה: 35 חברות ביטוח בינלאומיות הפסיקו לבטח מכרות פחם
- זיהום שמורת הטבע עברונה: קצא"א תפצה בסכום של 100 מיליון שקל
וגנר מזכיר שלמשפחת עופר ענפים שונים של אחזקות בבעלות מלאה או חלקית במפעלים שונים ובדו"ח נערך תחשיב של עלויות הנזק הסביבתי בכלל המפעלים הללו. כך למשל בתחום תחמוצות הגפרית (SO2) שיעור הפליטה של מפעלי משפחת עופר הוא כ־36% מכלל התעשייה בישראל, ואילו בתחום החלקיקים (PM10) שיעור הפליטה של מפעלי משפחת עופר הוא כ־22% מכלל התעשייה בישראל. השורה התחתונה היא, כאמור, נזק בריאותי - כולל מחלות ותמותה - של יותר ממיליארד שקל ב־2018.
משפחת עופר מחזיקה באמצעות החברה לישראל וחברת קאנון במספר עסקים בישראל בהן שלוש קבוצות: בזן, לרבות חברות הבת שלה כרמל אולפינים, גדיב ושמנים בסיסיים חיפה; כיל, לרבות מפעלי ים המלח ורתם אמפרט; ו־OPC - תחנת כוח פרטית לייצור חשמל.
חלק מהמפעלים עמדו בשנים האחרונות תחת ביקורת חריפה של משרדי ממשלה וארגונים שונים ביחס לזיהום האוויר או הפגיעה בסביבה שהם גורמים. אחד המפעלים הבולטים הוא בית הזיקוק בחיפה - בזן, לגביו התפרסמה באחרונה חוות דעת של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובה המסקנה שיש לבחון אפשרות של סגירתו. בחוות הדעת לא צויינו לוחות זמנים, אפשרויות ביצוע או עלויות כספיות של הצעד הזה.
מפעלים נוספים שעמדו בשנים האחרונות במוקד תשומת הלב הסביבתית הם מפעלי כיל, לגביהם נטען שהם גורמים פגיעה באזור ים המלח. לגבי רותם אמפרט הוגשה במאי 2018 בקשה לתביעה ייצוגית מצד המשרד להגנת הסביבה לאחר הזרמת גבס וחומרים אחרים לנחל צאלים.
חומרים הידועים כמסרטנים
תחום שלישי שנבחן בדו"ח הוא ייצור חשמל בתחנות כוח פרטיות, באמצעות OPC, חברה שנחשבת לחלוצת תחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל. התחנה במישור רתם מייצרת 440 מגה־ואט, שהם כ־3.4% מכוח הייצור המקסימלי של חברת החשמל, והופעלה ב־2013.
"הפליטות נלקחו מנתוני 2018 של מרשם הפליטות לסביבה (המפל"ס) של המשרד להגנת הסביבה, שהם העדכניים ביותר", אומר וגנר. "במרשם מסוכמות הפליטות השנתיות של המפעלים החייבים בדיווח. מדובר בכמעט 600 מפעלים בארץ, שלהם היקפי הפעילות והיקפי הפליטות הגדולים בישראל". עיון בנתוני הדו"ח של אדם טבע ודין מבהיר את שיטת החישוב, כשכל מזהם הוכפל בנתוני הפליטות של המפעלים עד לכימות הנזק הבריאותי.
גופרית דו חמצנית (SO2) שהנזק שלה לסביבה נאמד בכ־57 אלף שקל לטון; תחמוצות חנקן (NOx) כ־40 אלף שקל לטון; חלקיקים (PM10) כ־98 אלף שקל לטון; תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (VOC) כ־21 אלף שקל לטון. מזהמי אוויר בעלי השפעה בריאותית וסביבתית פחמן דו חמצני (CO2) כ־131 שקל לטון. מנגד, בנזן ופורמאלדהיד הם מזהמי אוויר שנפלטים בכמויות קטנות יותר ואין להם עלויות מחושבות, אך "הם הובאו כיוון ששניהם חומרים הידועים כמסרטנים ודאיים בבני אדם", נכתב בדו"ח.
הנתונים אמנם קשים אך ניתן לראות כי חל בהם שיפור יחסי. לפי הניתוח שערכו באדם טבע ודין לגבי נתוני 2017, הנזק הסביבתי הגיע אז לכ־1.27 מיליארד שקל. ביחס לנתוני 2018 נרשמה ירידה של כ־13.3%. הנתונים הללו תואמים את פרסומי המשרד להגנת הסביבה שהכריז באוקטובר האחרון שבשנה שעברה נמדדה ירידה של כ־%10 עד 45% בכמות הפליטות באזור מפרץ חיפה שם ממוקם בית הזיקוק שבשליטת משפחת עופר.
הדו"ח לא בוחן את כל ההיבטים של הזיהום הסביבתי בישראל. בין היתר לא נבחנו תחומי התחבורה והחשמל, שהרי חברת החשמל מפעילה תחנות כוח פחמיות ונחשבת מזה שנים למזהמת הגדולה בתחום ייצור החשמל.
"הפליטות המפורטות במסמך זה מהוות הערכה כללית בלבד", נכתב בדו"ח. "הפליטות של מפעלי משפחת עופר נלקחו עבור המפעלים העיקריים בבעלותם בארץ, ולא בוצעה חקירה מקפת של כלל האחזקות והבעלויות שלהם, וייתכן שיש להם אחזקות במפעלים נוספים בארץ ובחו"ל". באדם טבע ודין מציינים שמדובר בשלב זה בהערכת חסר כיוון שלא כל נזקי זיהום האוויר מתומחרים, ויש מזהמי אוויר נוספים שאינם כלולים בתחשיב. עוד מציינים שם שלא נמדדה התרומה של עסקי משפחת עופר לצמצום זיהום האוויר, זאת בהפעלת תחנות כוח פרטיות בכוח גז טבעי שמונעות שימוש בפחם.
תרומה לצמצום זיהום אוויר
"הפליטות הרשומות במפל"ס עוזרות להבין את היקפי הפליטות בארץ ולשפר את המדיניות הסביבתית, אך הן אינן מהוות אינדיקציה להפרה של החוק או התקנים כיוון שגם פליטות שנעשות כחוק (במסגרת היתרי הפליטה של המפעלים) מדווחות, וגם להן יש כמובן משמעויות סביבתיות", מסכמים בארגון.
מ־OPC נמסר בתגובה כי "תחנות הכוח של OPC מייצרות חשמל באמצעות גז טבעי בטכנולוגיות מתקדמות ובנצילות גבוהה. ייצור חשמל באמצעות גז טבעי מחליף פחם אשר על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה גורם לזיהום אוויר של עד פי שלושים בהשוואה לגז טבעי. בהתאם לכך התועלת הסביבתית הנובעת מייצור חשמל על ידי OPC מול החלופה בפחם נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה".
מהחברה לישראל, מבזן ומחברת כיל סירבו להתייחס לכתבה.