"אם למישהו יש רעיון איך שוברים את הבננה, מוזמן"

90 יום. זה פרק הזמן שהקציב דירקטוריון בזק ב־24.3.2015 לבעל השליטה בחברה שאול אלוביץ', כדי שיחתים את שר התקשורת דאז בנימין נתניהו על האישור הסופי לעסקת חייו. בעסקה, מונופול התקשורת ירכוש מאלוביץ' את יתרת מניותיו ב־yes.  

העסקה הזאת, שעומדת במרכז תיק 4000, היתה שווה לאלוביץ' עד 1.05 מיליארד שקל. הוא היה זקוק לכסף בדחיפות, כדי לשלם לבנקים חובות עתק.

כשהתקרב הדדליין להשלמת העסקה - 23.6.15 - בכירי קבוצת בזק התגייסו למאמץ ופעלו לתפור את הקצוות מול משרד התקשורת. לפי האישום, מי שדאג שהכל ילך חלק היה שלמה פילבר, האיש שנתניהו מינה למנכ"ל המשרד בראשית אותו חודש. הוא דחף וקידם את העסקה בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרד, הכל כדי שנתניהו יחתום על האישור בזמן. לו הדדליין היה חולף, דירקטוריון בזק היה יכול לבטל את העסקה. כך לפחות חשש אלוביץ'.

ההתכתבויות שנחשפות לכאן לראשונה הן מהיום שקדם לאישור העסקה (22.6.15) ומיום אישורה. הן נתפסו בטלפון של עמיקם שורר, מי שהיה יד ימינו של אלוביץ'. ביום שלפני אישור העסקה פתח אור אלוביץ', בנו של שאול, קבוצה בשם "דנה בננה", על שם דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת. בקבוצה היו חברים שורר, אור ושאול אלוביץ', מנכ"ל yes לשעבר רון אילון ואלי קמיר, היועץ האסטרטגי של בזק, שהיה אחראי על קשר עם פילבר ואנשי משרדו. ההתכתבויות נותנות הצצה נדירה אל מה שהתרחש שם בזמן אמת. 

פילבר שהה באותו זמן בלונדון עם אשתו, אבל גם משם שמר על האינטרס של אלוביץ'. בין היתר, הוא דאג שיוסר מהאישור סעיף שהיה חשוב לאנשי המקצוע במשרד התקשורת, כזה שאפשר להם לקנוס את בזק על הפרה שנעשתה במהלך אישורי העסקה. כפי שעולה מההתכתבויות, הסעיף נמחק, לשביעות רצונם של אלוביץ' ואנשיו.

הפרקליטות רואה בהתכתבות הזאת אחת הראיות המרכזיות להוכחת התזה שלה בתיק 4000. לשיטתה, אלה ראיות לכך שפילבר, בהתאם להנחיות שקיבל לדבריו מנתניהו עם כניסתו לתפקיד, דאג להיטיב עם בזק ועם אלוביץ'. התמורה לכך, לפי האישום, היתה הסיקור המלטף שקיבלו בני משפחת נתניהו באתר "וואלה".

בפרשיית השחתתו של פילבר הוחלט להעמיד לדין על מרמה והפרת אמונים את אלי קמיר ומנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, בכפוף לשימוע. התיק נגד אור אלוביץ' ועמיקם שורר נסגר. שאול אלוביץ' מואשם במתן שוחד. רון אילון לא נחקר כחשוד בפרשה זו.

שרון קלינמן ומיכאל נאור, פרקליטיו של קמיר, מסרו: "הוספת סעיף 7 היתה ניסיון לתקוע 'עז' כדי לטרפד את האישור. גם רשות ני"ע ערך וגם משטרת ישראל סברו שיש לסגור את התיק נגד קמיר ואנו משוכנעים שכך תחליט הפרקליטות".

עורכי הדין שרון קלינמן ומיכאל נאור המייצגים את קמיר מסרו: "אלי קמיר גאה בשירות המקצועי והלגיטימי שנתן לבזק בקבלת האישור. האישור הגיע לבזק בדין ובזכות ולא בחסד. הסירוב לתת את האישור משך כשנה, למרות אישור הממונה על התחרות, לא נבע מסיבה מוצדקת אלא שימש "סנקציה" כנגד בזק רק משום שפנתה לבג"צ בעניין אחר. הוספת סעיף 7 המיותר היתה ניסיון נוסף לתקוע "עז" כדי לטרפד את האישור, ולא בכדי כל גורמי משרד התקשורת אישרו בזמן אמת וגם בחקירותיהם שסעיף זה כלל לא היה נחוץ. נזכיר שוב שגם הרשות לניירות ערך וגם משטרת ישראל סברו שיש לסגור את התיק נגד קמיר ואנו משוכנעים שכך תחליט הפרקליטות.

פרקליטו של שאול אלוביץ׳, עו״ד ז׳ק חן, מסר: ״אין לנו כל יכולת וכוונה לנהל משפט בתקשורת, וודאי שלא כאשר מודלפים שברירי ציטוטים מתוך חומר חקירה עצום. אנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט שיבחן את העובדות לאשורן יגיע למסקנה ולפיה מר אלוביץ׳ לא עבר כל עבירה״.

מסנגורו של אור אלוביץ', עו"ד דרור מתתיהו, לא נמסרה תגובה.