"היתה שיחה לא נעימה. פילבר אמר שהוא ילך לי על הראש"

בחקירתה ב־13 ביולי 2017 העידה עו"ד נויפלד על שיחה טעונה מאוד עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, שהפך לעד מדינה בתיק 4000, בשאלת ביטול ההפרדה המבנית בבזק. נויפלד סיפרה לחוקר: "יום אחד קרא לי המנכ"ל למשרד שלו ואמר לי שהוא רוצה שהשר הנגבי

עוד בנושא:

• "אם למישהו יש רעיון איך שוברים את הבננה, מוזמן"
  

"אני לא זוכרת אם הוא הראה לי קודם לכן מסמך כלשהו, שלמיטב זיכרוני היה דל, או תיקון לרישיון של בזק. בכל אופן באותה פגישה הוא הראה לי את שני הדברים. לגבי תיקון הרישיון, המשמעות שלו היתה — נדמה לי שזאת היתה yes, אבל יכול להיות שזה נגע גם לחברות האחרות — ש־yes תהפוך לחטיבה בבזק. הייתי בשוק כי הופתעתי ולא ידעתי במה מדובר ולא ראיתי את המסמכים האלה לפני זה. שאלתי אותו מי הכין את המסמכים. את התיקון רישיון הכין עובד שלי לשעבר, שאמור היה לצאת לפנסיה והושאל אליו ללשכה כי לטענת מומו (שלמה פילבר – ל.ד) מחלקת רישוי לא תפקדה. אני כמובן מאוד כעסתי ואמרתי לו שזה לא ייעוץ משפטי כי אותו עובד כבר לא עובד בלשכה, והוא גם לא מכיר את נושא השוק הסיטונאי. אמרתי למומו שאני חושבת שצריך שימוע, ואז התחיל דיון ביני ובינו שנפרס על פני כמה ימים בשאלה אם צריך שימוע.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת עו"ד דנה נויפלד צילום: ששון תירם

"הוא אמר שלא צריך שימוע... אמרתי לו שנוכח שינוי הנסיבות וסוג ההחלטה העניין מחייב שימוע. הוא מאוד כעס עליי, היתה לנו שיחה מאוד לא נעימה בהקשר הזה, כולל התבטאות שהוא ילך לי על הראש ושהוא ילך ליועמ"ש לממשלה. אמרתי לו שאם היועמ"ש לממשלה יסבור אחרת ממני, זה בסדר".

"לא במלוא המרץ"

בעדות נוספת של נויפלד ברשות ני"ע ב־25 בינואר 2018 ביקשה חוקרת הרשות לחזור איתה אחורה לדיון שנערך במשרד שנתיים וחצי קודם לכן, במאי 2015, כחודש וחצי לפני אישור עסקת בזק־yes. אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת דאז, ציין כי נוכח מצב השוק הסיטונאי (פתיחת התשתיות הנייחות של בזק לשימושן של ספקיות תקשורת אחרות — ל.ד), יש לשקול אם להתנגד למיזוג או לאשרו לצד תנאים שיבטיחו אי פגיעה בתחרות.

חוקרת: "מה קורה אחרי הדיון?"

נויפלד: "אני חושבת שאבי הלך".

חוקרת: "נכון. הוא מפוטר חמישה ימים לאחר מכן. אתם ממשיכים לטפל בנושא?"

נויפלד: "אחרי שברגר עוזב מגיע מומו ומיד מתחיל לטפל בנושא".

בהמשך עדותה סיפרה נויפלד: "דיברתי עם אבי, ומהשיחות עלה שהוא חושב שזה בגלל ערוץ 10 או בגלל שהוא היה קשה עם בזק בהקשר של השוק הסיטונאי".

חוקרת: "מה זה אומר קשה עם בזק?"

נויפלד: "הוא לא ויתר על יישום השוק הסיטונאי".

חוקרת: "האם היו עליו לחצים בנושא?"

נויפלד: "לא יודעת. היו לחצים של בזק".

חוקרת: "על מה מדובר?"

נויפלד: "הם לא רצו ליישם את המדיניות של השוק הסיטונאי".

חוקרת: "מה היתה עמדת נתניהו?"

נויפלד: "אני לא יודעת. מומו אמר כשהוא נכנס לתפקיד שרוה"מ תומך ברפורמת השוק הסיטונאי וצריך להמשיך בה".

חוקרת: "בפועל מומו קידם את הרפורמה?"

נויפלד: "לא במלוא המרץ".

"הר הבית בידנו"

בעדות נויפלד ב־13 בספטמבר 2017 היא נשאלה על ידי החוקרת על "נסיבות הוצאת האישור להעברת השליטה ב־yes".

החוקרת הזכירה כי ב־23 ביוני 2015, יום החתימה על אישור המיזוג, כתבה יפעת בן חי שגב, אז יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, לפילבר: "הר הבית בידנו! אושר". והוסיפה "בלי תנאים כמובן". לדברי החוקרת, פילבר החמיא לה על עבודה טובה.

נויפלד: "הנושא עמד על הפרק עוד לפני שמומו הגיע למשרד. בזק לחצו על אישור העברת אמצעי השליטה. אנחנו ניסינו לקשור את זה בזמנו, כשאבי ברגר היה המנכ"ל, לשוק הסיטונאי".

חוקרת: "באיזה אופן?"

נויפלד: בגלל החשש התחרותי של להעצים את בזק. למעשה זה נותן לקבוצת בזק ב־100% את yes, אז מצד אחד זה יוצר חשש תחרותי, ומצד שני השוק הסיטונאי אמור לעורר תחרות. אז ניסינו להגיד שאפשר לאשר את אמצעי השליטה בתנאים, שחלק מהתנאים קשורים לשוק הסיטונאי... אני חושבת שהנושא נסגר כשמומו הגיע. הוא לחץ על הנושא כשהוא הגיע וזה הדבר הראשון או אחד הראשונים שהיו בתחילת כהונתו. לבסוף זה אושר בלי תנאים".

חוקרת: "למה?"

נויפלד: "אני לא זוכרת למה זה התגבש ככה, אבל אני כן זוכרת שזה היה בלחץ. היה לחץ גדול מאוד סביב הנושא".

חוקרת: "את יודעת למה היה לחץ?"

נויפלד: "לא. אני יכולה לשער, כי בדיעבד אנחנו יודעים שזה היה חשוב לבזק".

עו"ד נויפלד בחרה לא להגיב.