פרשנות הסכמי גירושין – בחזרה להלכת אפרופים?
מוגש מטעם DUN'S 100
בהלכה חדשה קובע בית המשפט העליון, כי בפרשנות חוזה בין שני צדדים לחוזה עסקי, לא כל שכן, בסיטואציה בה מעורב מכרז, פרשנות החוזה תהיה בעיקרה בהתאם ללשון ההסכם. הלכה זו, מעלה שוב לכותרות את הלכת אפרופים.
בפסק דין מנומק היטב, קובע כבוד השופט שטיין, כי ההכרעה בנוגע לפרשנות הסכמים, תתבצע תוך התחשבות בהבדלים בין הסכם סגור ומפורט להסכם פתוח, המנוסח בקווים כלליים בלבד. לקביעתו: בדרך כלל חוזים פתוחים מסמיכים את בתי המשפט לקרוא לתוכם תנאים וחיובים חדשים, על בסיס עקרונות משפט כמו תום לב, הגינות וסבירות. זאת, בעוד כל תנאיו של חוזה סגור מוגדרים היטב. חוזה זה, יש לפרש לפי לשון ההסכם הכתובה והברורה.
כבוד השופט גרוסקופף אשר הצטרף לתוצאות פסק דינו של כבוד השופט שטיין, קבע, כי יש להפעיל דיני פרשנות שונים, בהתייחס להסכמים, כאשר הוא מבחין בין מתקשרים עסקיים למתקשרים פרטיים וקובע כי דיני הפרשנות החוזיים מבקשים להגשים שלוש תכליות שונות.
לקביעתו של כבוד השופט גרוסקופף, בחוזה הפרטי, התכלית הראויה היא הגשמת רצון הצדדים במועד כריתת ההסכם, מאחר שמדובר בשני צדדים רציונאליים ושווים, אך בעלי היכרות חלקית עם רזי פרשנות החוזים. לעומתם המתקשרים בחוזה העסקי הם צדדים רציונאליים, שווים אך מתוחכמים דיים, כדי לעצב משפטית את החוזה כרצונם ועל כן, שאיפת דיני הפרשנות צריכה להיות שכלול החוזה. "בחוזה הצרכני, כיבוד ערכי השיטה היא התכלית המקבלת מעמד מרכזי, וזאת בשל חוסר השוויון הקיים בין הצדדים, המעורר חשש לניצול לרעה של כללי הפרשנות החוזיים על ידי הצד החזק (העוסק) נגד הצד החלש (האדם הפרטי)".
התיק שעמד בפני השופטים הנכבדים היה תיק עסקי. לתפיסתי, מן הראוי להוסיף לחלוקה שעשה כבוד השופט גרוסקופף נדבך נוסף, המתייחס לחוזים מתחום דיני המשפחה. לחוזים אלו, יש לתת מעמד פרשני מיוחד, או לסווגם באופן דומה לחוזה צרכני, בו יש צד חזק וצד חלש. זאת, משום הסיטואציה הייחודית האופפת את דיני החוזים בתחום זה והכוונה הנה בפרט להסכמי הגירושין.
אמנם, הסכמי גירושין נעשים בין שני אנשים פרטיים, אלא שלעיתים נדירות, שני אנשים אלו נמצאים במצב של שוויון, כלכלי או אחר. כמו כן, היבטים רבים של חוקי מדינת ישראל בתחום דיני המשפחה, אינם שוויוניים. עפ"י דין, גבר המבקש להתגרש, יכול לחיות עם אישה אחרת ולהביא ילדים לעולם, אישה לא יכולה להביא ילדים לעולם עד שתתגרש, אחרת ילדיה יחשבו ממזרים. אף "חזקת הגיל הרך, שרירה וקיימת מאז שנת 1962 ועל פיה, עד גיל שש, ילדים יהיו בחזקת אמם, משמע : האב מופלה לרעה, עפ"י חוק ארכאי. נדגיש, כי, עפ"י הדין במדינת ישראל, עד גיל שש, מוטלת רק על האב, החובה לשאת במזונות הילדים. הדינים הללו, מעמידים את הצדדים להסכם, במצב של אי שוויון מהותי ומאפשרים להפעיל אסטרטגיות מתוחכמות ולחצים כבדים, המביאים לעיתים את הצדדים, להסכמים מקפחים ובעייתיים ביותר, אשר מושגים תחת לחץ ופוגעים בחייהם של המתגרשים.
זאת ועוד, בחלק מן המקרים, נמצאים שני צדדים העומדים להתגרש, או אחד מהם, בסיטואציה של חרדה, המלווה לעיתים בתחושות דיכאון, כך שלעיתים מזומנות, לא ניתן לדבר על שני אנשים פרטיים הנמצאים במצב רציונאלי.
על מנת לתת תוקף להסכמי הגירושין ולאשרם, על שני הצדדים לעמוד בפני בית הדין הרבני, או בפני בית המשפט לענייני משפחה ולאשר, כי ההסכמים נעשו מרצונם החופשי, לא תחת לחץ וכפיה וכי הם עומדים מאחורי הכתוב בהסכם. אלא שלעיתים מזומנות מידי, אישור זה אינו מייצג את האמת. חלק נכבד מהסכמי הגירושין בפועל, נעשים תחת לחצים כבדים ולעיתים אנשים חותמים עליהם מסיבות לא רציונאליות, כאשר ברקע קיים חוסר שוויון המעוגן בדין ולעיתים חוסר שוויון המעוגן בנסיבות.
מאחר שהסכמים אלו מקבלים תוקף, רק לאחר אישורם בפני ערכאה שיפוטית, מרבית התביעות הנוגעות להסכמים הללו נדחות ובפרט כשהדבר נוגע לפן הרכושי.
לתפיסתי, דווקא בשל נסיבות אלו, מן הראוי לשקול גישה שונה מזו הקיימת היום, לפרשנות הסכמי הגירושין.
עו"ד יעל גיל
אין ספק, כי הקביעה על פיה, הסכמים יש לכבד, היא קביעה ראויה וחשובה. יחד עם זאת, מן הראוי להתייחס להסכמים הנרקמים לעת גירושין, כאל סוג מיוחד של הסכמים, שגם אם אושרו, יש לאפשר לצדדים לפנות לערכות השיפוטיות, תוך הסמכת בית המשפט ליתן להם פרשנות, על בסיס עקרונות משפט רחבים כמו תום לב, הגינות וסבירות וכל זאת, תוך בחינה מעמיקה של נסיבות עריכת הסכם הגירושין.
בחוק בית המשפט לענייני משפחה מצוי כבר סעיף המורה לבית המשפט לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. גם בתקנות סדר הדין האזרחי נקבעה תקנה ברוח דומה.
כפי שנקבע בפסיקה :"מציאות החיים הפגישה את בני הזוג. עקרון תום הלב קובע כי ההתנהגות שלהם זה כלפי זו "צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל... אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם.
יש להשית את לבנו לעובדה שהסכמי גירושין נכרתים בין בני זוג, שהיו בעבר אוהבים, חלק משמעותי ממשפחה אוהבת ואין זה סביר, לא לתת את הדעת, על הפרשנות הייחודית שיש לתת לחוזים הנכרתים בין אנשים פרטיים מהסוג הייחודי הזה. הייחודיות, הן מבחינת המצב הנפשי שעומד ברקע של כריתת הסכמי הגירושין והן מבחינת חוסר השוויון בין הצדדים, הנו משמעותי מבחינת דיני פרשנות החוזים.
נראה שעד היום לא נתנה הדעת על הסוג המיוחד של הסכמי גירושין והפרשנות הייחודית שיש לתת להם. פרשנות שתנסה למנוע את התוצאות של הסכמי גירושין מקפחים, שנעשו בחוסר תום לב גמור. הפרשנות הנוקטת בדיני משפחה, הקובעת כי אין להתערב כמעט לחלוטין בהסכמי הגירושין אשר אושרו בפני רשות, פוגעת בציבור גדול – ציבור המתגרשים. לתפיסתי, מן הראוי לפרש את הסכמי הגירושין, תוך התייחסות הן ללשון ההסכם והן לנסיבות כריתתו, באופן שיוגשמו בו עקרונות היושר, ההגינות, תום הלב וכבוד האדם, אשר חייבים לעמוד בקדמת הבמה, בחוזים פרטיים בין אנשים שהיו נשואים.
מאת עו"ד יעל גיל, משרד עורכת דין יעל גיל , עוסק בדיני משפחה וגירושין.
כתובת האתר : www.yaelgil.co.il
כתובת המשרד : רחוב ברקוביץ' 4, מגדל המוזיאון, תל אביב
