בכירי סימנס ישראל: "התחרות מול השחקנים הסיניים בארץ היא פייק"

איך פעלתם מאז פרשיות השוחד מול חברת החשמל ומכירת הציוד המקולקל במחיר מופקע?

פלדל: "היום אני יכול להגיד שסימנס ישראל כבר לא מושחתת. סגרנו את כל פרשיות השוחד, ומה שנשאר זה קרטל ה־GIS (פשרת ציוד הולכה 465 מיליון שקל - ל"ג), שזה בבית המשפט לקראת סגירה. אני חושב שניקינו הכל, וזה אחרי חמש שנים מהיום שנכנסתי לתפקיד".

חזרתם לדבר עם חברת החשמל?

"הצלחנו לתקן מול חברת החשמל את היחסים. אפילו הופענו עם מנהל השירות שלנו בדירקטוריון חברת החשמל כדי להציג מה עשינו כדי לתקן את דרכי העבודה שלנו, כולל כל הנספחים מימי דן כהן. זה מאמץ ועלות שרק חברה גדולה שהסתכלה במבט רחב איך אפשר לעשות עשתה".

מה הכי זעזע אותך?

"כל פרשייה היתה בפני עצמה, ובסוף זה נגמר בפיצוי של מאות מיליונים. אני שמח שאפילו היה דיון ממשלתי אם לסגור את הדלת בפנינו והחליטו שלא. שילמנו הרבה קנסות אבל הוכחנו מה נעשה כדי להיות נקיים".

מה דעתך על הפרטת חברת החשמל?

"לא היתה למדינה ברירה, ואם אני רואה מה קרה בתע"ש, שנבלעה באלביט, אז חברת החשמל עשתה אחרת. התהליך יצא טוב ובלי נזק לחברה או למדינה. יש תופעות מעבר וחיכוכים, אבל באופן כללי יצרו תחרות בייצור".

תחנת הכוח שלכם באזור כפר סבא מעצבנת לא רק את התושבים אלא גם את עיריית קלקיליה.

"קודם כל תהליך להקמת תחנת הכוח עבר אישורים על פי חוקי המדינה, ומי שמוביל אותו הוא ריינדיר, אנחנו לא הבעלים. יש לנו שם 33%, הפניקס 40% והשאר היזמים. לגבי הביקורת על מיקום התחנה, זה טבעי שתושבים וראשי ערים ופוליטיקאים משמיעים את דעתם, אף שחלק מנסים למנף את הסיפור ברמה הפוליטית ובטח בתקופה בחירות. מקווה שזה יתקדם בצורה לגיטימית, ומבלי שמישהו ילך לגדר הגבול ויבקש שהשכנים ישלחו מכתב לשר האוצר שהקמת התחנה היא סתירה להסכמי אוסלו".

שידלו מישהו לזייף משבר?

"זו ההערכה שלי. אף אחד לא אוהב תחנת כוח בחצר שלו, אבל מרחקי הבטיחות שלנו מהאוכלוסייה הם מעל לבנצ'מארק העולמי. אני לא גר שם ולא רוצה להגדיר את המאבק של התושבים נגד התחנה שלנו כ'נימבי' (לא בחצר האחורית שלי), מצד שני עוד לא ראיתי תחנה שעברה מסלול הקמה בלי מאבק. עברנו את זה בבאר טוביה, שם אנחנו ספקי הטורבינה".

למה בכפר סבא נכנסתם גם לבעלות בתחנת הכוח?

"לא היה קל לשכנע את ההנהלה העולמית להשקיע מחדש בישראל, אחרי פרשיות השוחד והלאמת פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, שם החזקנו 20%. לישראל יש שם של מדינה בירוקרטית ועם תהליכי אישורים ארוכים ולא מתלהבים לפרוש פה סיכונים".

"הרבה מתחרות סיניות, עם אותו מנהל"

בהשקעה בסולל בבית שמש הפסדתם מאות מיליונים. חשבתם שתאירו את העולם עם חשמל תרמו־סולארי ולא יצא מזה כלום.

"היום אנחנו מסתכלים על משק האנרגיה ברמה העולמית, ואין ספק שהעולם הולך לכיוון של ייצור מבוזר ואגירה, והסוללות עוזרות לקדם את זה. בעתיד אולי נראה גם מימן".

מימין: ד"ר שמואל פלדל וצחי גולן צילום: דנה קופל

יש לזה עתיד? זה מחייב צנרת הולכה חדשה.

"אני רואה בזה עתיד כי כבר היום מערבבים מימן בגז, והטורבינות שלנו מותאמות בעבודת גז מדולל בלי לפגוע בביצועים. זה תחום מעניין כי אפשר לייצר תחנת כוח בלי להיות תלוי בכלום. אגירה באמצעות ליתיום יון תהיה סחורה, ואילון מאסק עשה פרויקט יפה עם בניית סוללות אגירה. סימנס מבינה בתחום האנרגיה ונרצה להיות שם, אפילו שיש איום סיני שיעשה לענף מה שהם עשו לעולם הפאנלים הסולאריים עם ירידות מחיר חדות".

השחקנים הסינים הם איום או הזדמנות?

גולן: "החיבור המיועד בין חטיבת התחבורה של סימנס לאלסטום (שנעצר בידי הרגולטור האירופי - ל"ג) היה אמור להיות התגובה שלנו למתקפה הסינית. הם מאתגרים את השוק, ומה שקורה בישראל עם הכניסה שלהם לכל ההתחומים זה מיקרו־קוסמוס. אבל באירופה לא תראה מה שקורה בישראל. יצטרכו לעשות משהו עם הסינים כדי לשמור על החברות שמשקיעות פה".

פלדל: "אי אפשר לזלזל בעוצמה של זה, אבל יש כאן פערי תקשורת ותרבות, וחייבים לעשות ממשק יותר טוב בין כולם כדי לשפר הליכי עבודה. אני לא יודע כמה הצדדים בשלים לשיתוף פעולה".

מאוחר מדי, הם כבר בכל מקום בישראל.

פלדל: "זו החלטה מדינית ישראלית שיוצרת תחרות שהיא לא פשוטה, אבל לוקחים בחשבון שהרבה פעמים הסינים מתמודדים במכרזים באמצעות שלוש חברות שהן למעשה חברה אחת ממשלתית. יש אולי הרבה חברות, אבל זה אותו אדם מחליט שם".

צילום: בלומברג

גולן: "כשרק היה דיבור על חיבור בין סימנס לאלסטום, כבר הזהירו מפניו. מנגד, ברכבות העירוניות בתל אביב ובירושלים יש קבוצות שהן רק סיניות. התלוננו על זה אבל אמרו לנו שהמדינה מתייחסת לזה אחרת משום מה. ואף שיש הגדרות מאוד ברורות בתנאי המכרזים, התלוננו על הסינים ופנינו לחשכ"ל, ואז אמרו לנו שלחברות ממשלתיות מתייחסים אחרת, וכנראה שיש פה הכוונה מלמעלה. זו תחרות פייק עם נוכחות סינית, וכנראה שמישהו יושב שם למעלה בממשלה ועושה את ההחלטות שלו".

ואיפה חטיבת המוביליטי נכנסת לסיפור?

גולן: "התחלנו לפני עשר שנים להסתובב במסדרונות משרדי הממשלה. היו המון משקעים במטה הלאומי על ההלאמה ב־2010 של הרכבת הקלה בתל אביב, שם החזקנו בזמנו 20%. גם לא ראו טוב את חילוט הערבות שהמדינה הפעילה, אבל אמרנו למטה העולמי שמה שהיה היה, ועכשיו יש הזדמנויות. האמינו לנו וניגשנו למכרז חשמול רכבת ב־2015. הפסדנו, הפקנו לקחים ולפני שנתיים לקחנו את מכרז הציוד החדש של הרכבת בהיקף של כ־3.8 מיליארד שקל, כולל הקמת מוסך תחזוקה ואספקת 60 קרונות הכי מתקדמים. במרץ 2021 אמורים לקבל קרונות ראשונים. זה יהיה ציוד מעולה עם ספירת נוסעים אוטומטית ומשקל של כל קרון".

החשמול של הרכבת נתקע, פנו אליכם לסיוע?

גולן: "הגשנו הצעה לסייע. בזמן שעשו 60 ק"מ חשמל תל אביב—ירושלים, עשינו בדנמרק 280 ק"מ. המנכ"לית שלנו סיפרה את זה ליו"ר הרכבת, והלסת שלו נפלה. ככל שיצטרכו, נבוא".

והסיוע שלכם יהיה באותה עלות?

פלדל: "איך אתה מודד עלות? אם זה נמרח חמש שנים והמשק מפסיד, למה אתה מודד רק את העלות? כשאתה מסתכל ברמת המיקרו אולי חסכת נקודתית, אבל ברמת המאקרו מהירות הביצוע הכי חשובה. לכן הרכבת היתה צריכה לקחת שלוש חברות חשמול".

גולן: "התמודדו על המכרז בירושלים כקבלנים. ניגשו שמונה קבוצות, ובסוף המדינה קיבלה שתי הצעות, שאף אחת מהן לא מהסבב הראשון של הספקים. כולם מתחבאים אחרי הפוליטקה ומתרצים שהמסילה החדשה בירושלים עוברת אחרי הקו הירוק, אבל הסיבה שרוב המתמודדים ברחו היא שהחשכ"ל עובד לפי תוכנית שלדעתנו לא מתאימה לעולם הרכבות. חלוקת הסיכונים חייבת להיות אחרת".

עכשיו רוצים מטרו ב־150 מיליארד שקל.

גולן: "זה מגה־פרויקט. אנחנו מדברים עם המדינה ואומרים להם שזה מיזם שכמעט ואין לו אח ורע בגודל. רוצים להכניס אותו בחוק הההסדרים עם מינהלת ייעודית. הצענו למדינה להתייעץ עם חברות שיש להן הרבה ניסיון, אבל לנו הישראלים יש נטייה להמציא את הגלגל. נראה מה יסתיים".

"מותג מכשירי החשמל יחוסל"

פלדל: "החברה קיימת יותר מ־170 שנה, פעם השאלה היתה מה התרומה לבעלי המניות. היום לא מסתכלים רק שם, אלא גם על תרומה לפיתוח וקיימות, שזה עולם נקי, רמת בריאות טובה ומיגור עוני".

זה לא קצת גרין וואש?

"זה היה גרין וואש אם היינו נשארים רק עם מטרות הקיימות ובלי הרווחים. אבל אם מתמודדים עם יעדים פיננסיים קלאסיים כמו רווח למניה וגם שומרים על קיימות אז זה לא גרין וואש".

ועומדים במטרות?

"לפי הנתונים של סוף 2018 עומדים בזה".

זה אומר שהיה אפשר לעשות קיימות גם קודם.

"לא היתה מודעות. היום, בנוסף לרווח, מדווחים בחטיבות החברה כמה טון של CO2 יצרת, ומה שותפות העובדים בתרומה לקהילה. סימנס היום חושבת כמו מדינה. יש לה 380 אלף עובדים, אבל ההחלטה היא להתמקד בחטיבות ופעילות, ואז כל אחד נלחם במתחרים שלו ומגייס כסף בסגמנט שלו.

"החברה העולמית הנפיקה את חטיבת הבריאות. חטיבת המוביליטי (תחבורה - ל"ג) היתה אמורה להתחבר לאלסטום, אבל הממונה על ההגבלים באירופה לא הסכים ולכן היא התקדמה לבד".

תירשמו לבורסה גם בתחבורה?

"אולי ילכו לרישום לבורסה, ואולי אפילו עם ביטוי מקומי בישראל, לא ברמת המסחר אלא ברמת העסקים והפיננסים".

מה עשיתם בינתיים עם המטה העולמי?

"סימנס התארגנה בשלוש חברות תפעוליות. חטיבת האנרגיה הולכת בתחילת אוקטובר 2020 להיסחר עצמאית בבורסה בפרנקפורט, ותהיה חלוקה בעין של מניות האנרגיה למי שמחזיק את מניות סימנס".

ובעוד חמש שנים סימנס תתאדה ממכשירי החשמל?

"כן, כמו שבמחשבים ומקררים נשאר המותג, אבל עוד כמה שנים זה ייעלם".

ובישראל?

"כאן אנחנו פעילים בתחום תחנות הכוח והתחבורה".

מחליפו של שמואל פלדל כמנכ"ל סימנס אנרגיה יהיה אריאל פורת, שמכהן כיום כסמנכ"ל הכספים של סימנס ישראל. פורת גם יחליף את פלדל כמנכ"ל זמני לכלל הפעילות של סימנס ישראל.