תרצו זכוכית מגדלת? הסיפורים הקטנים שמסתתרים בדוחות הכספיים

העסקים במגזר צריכים אוויר

רשות התחרות רוצה הקלה במגזר הערבי

דיסקונט

תחום: בנקאות

בעל שליטה: אין

שווי שוק: 18.5 מיליארד שקל 

רשות התחרות חטפה בסוף השבוע מכה, כשפסילת מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד, שעליו היא חתומה, התהפכה בבית המשפט להגבלים עסקיים. הדו"חות של בנק דיסקונט חושפים כי הרשות עוסקת בימים אלה בנושא תחרותי נוסף הקשור לבנקים - רמת התחרות במגזר הבנקאות בחברה הערבית, והניסיון להגביר אותה.

לפי הדו"חות של בנק דיסקונט, בחודש ספטמבר האחרון פנתה הרשות לדיסקונט - ול"כלכליסט" נודע כי למערכת הבנקאית כולה - ודרשה נתונים לגבי שירותי בנקאות במגזר הערבי. לפי בנק דיסקונט, דרישות הנתונים של הרשות התמקדו בעסקים קטנים.

גם החברה־הבת מרכנתיל קיבלה דרישה דומה. מרכנתיל הוא בנק דומיננטי יחסית במגזר הערבי, ולכן רשות התחרות התנתה את המיזוג שיזם דיסקונט בין מרכנתיל לבנק דקסיה במכירת חלק מתיק האשראי של דקסיה, שממוקד באשראי לרשויות מקומיות ערביות. ואמנם, התיק הזה נמכר לבנק אגוד.

לפני שנה ערכה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון בנושא מחסור בשירותי בנקאות וחנק אשראי במגזר הערבי, תסמינים שבהיעדר שינוי, עלולים להוביל לשוק השחור.

בכירים בלשכת המסחר מטעם המגזר הערבי טוענים כי שוררת אפליה של הבנקים נגד עסקים במגזר הערבי, וכי אי־אמון בהצלחתם מחבל בצמיחתם הכלכלית.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) התבטא בעבר בדיון בוועדת הכלכלה ואמר כי קיבל פניות מקבלני עפר ובנייה שהלינו כי הורידו להם מסגרות אשראי אף שלא חל שינוי לרעה בפעילותם. לדבריו, המהלך נעשה אך ורק בשל החלטה מערכתית של הבנקים. מצב זה מונע מהם להתמודד במכרזים, מה שמסכן את עתידם.

מעניין מה תעלה בדיקת הרשות לתחרות, ומה יהיו, אם יהיו, הצעדים האופרטיביים שהיא תבצע מול הבנקים כדי להקל על מתן אשראי עסקי במגזר זה.

רחלי בינדמן

סניף של מרכנתיל. בנק דומיננטי יחסית במגזר הערבי צילום: אוהד צויגנברג

דחו את ההחלטה

המבוגרים חסכו לכלל 300 מיליון שקל

כלל ביטוח

תחום: ביטוח

בעל שליטה: בנאמנות (משה טרי)

שווי שוק: 3 מיליארד שקל 

הדו"חות של כלל היו הגרועים בענף, עם הפסד רבעוני של יותר מחצי מיליארד שקל. התעמקות בהם מגלה שהיא ניצלה מהפסד גרוע בהרבה - עוד 419 מיליון שקל לפני מס, או 290 מיליון שקל אחריו. לכלל תיק ביטוחי המנהלים השני בגודלו אחרי מגדל.

הפוליסות שהונפקו מ־2013 מקנות מקדם קצבה מובטח, שמגן מפגיעה בקצבה בגלל התארכות תוחלת החיים. הכספים שנחסכו עד 2008 ניתנים למשיכה הונית פטורה ממס, ואלה שנחסכו מאז כפופים למשיכה כקצבה חודשית.

בכלל מעדיפים שהלקוחות ימשכו את הסכום חד־פעמית בפרישה ולא כקצבה, שכן בתיקים הישנים (עד 2001) היה מקדם נמוך מאוד, ומאז תוחלת החיים נסקה. מבדיקה אקטוארית שביצעה לאחרונה עולה כי חלק ממבוטחי כלל ממשיכים לעבוד ולא זקוקים לכסף מיידית, ומעדיפים למשוך את הכספים בגיל מבוגר מגיל הפרישה, 67.

ככל שהמשיכה מתבצעת בגיל מבוגר יותר, הסיכוי שהיא תהיה הונית גדל, שכן למבוטח נותרו פחות שנות חיים. עד כה כלל הניחה שהמבוטחים מחליטים איך למשוך את הסכום בגיל הפרישה. כעת התברר לה שלא מעטים מקבלים את ההחלטה מאוחר יותר, ובכך נוטה הכף לטובת משיכה הונית. כתוצאה, רזרבות שכלל שמה בצד כדי להיערך לתשלום קצבאות ממושך חופשיות לשחרור לשורת הרווח.

רחלי בינדמן

קשורה בחבל הטבור

דלק תידרש לפרוע הלוואה אם הדירוג של ישראל ירד

קבוצת דלק

תחום: אנרגיה

בעל שליטה: יצחק תשובה

שווי שוק: 5.8 מיליארד שקל 

בנובמבר 2019 נטלה קבוצת דלק הלוואה מבנק BNP Paribas באמצעות חברה־בת בבעלותה המלאה, DKL Energey. ההלוואה, בהיקף 200 מיליון דולר, נלקחה ל־18 חודשים לכל היותר, או עד שהחברה־הבת איתקה - שהשלימה לאחרונה את רכישת נכסי הנפט של הענקית שברון בים הצפוני ב־1.65 מיליארד דולר נטו - תונפק בבורסת לונדון.

ההלוואה ניתנה בתנאי ריבית ליבור + מרווח של 6.5%, שיעלה ב־0.5% כעבור 12 חודשים ו־15 חודשים. כנגד ההלוואה שועבדו המניות של דלק באיתקה, ונקבע שכל דיבידנד שישולם מאיתקה ישרת קודם כל את פירעון ההלוואה.

עד כאן, הכל סטנדרטי. מה שפחות סטנדרטי הוא אחד הקובננטים (אמות המידה הפיננסיות) שנקבעו להלוואה. אם הדירוג של מדינת ישראל יירד מתחת ל־A פלוס, דלק תיאלץ לפרוע באופן מיידי 50% מהלוואה.

יצחק תשובה. תסריט לא סביר צילום: עמית שעל

כלומר, באופן תיאורטי, פירעון ההלוואה של דלק תלוי בגירעון הגבוה של מדינת ישראל, שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי שלה. עם זאת, כדי שדלק תידרש לפירעון זה, הדירוג של ישראל צריך לרדת בשני נוצ'ים בתוך שנה וחצי - תסריט לא סביר.

דו"חות דלק לרבעון השלישי של 2019 חושפים פרט נוסף. בחודש שעבר השלימה קבוצת דלק את מכירת השליטה בחברת הביטוח הפניקס (32.5%) תמורת 1.57 מיליארד שקל לקרנות ההשקעה האמריקאיות סנטרברידג' וגלאטין. לפי דו"חותיה, שתי קרנות הענק נטלו הלוואה של 548 מיליון שקל ממוסדות פיננסיים כדי לממן את הרכישה, ודלק עצמה העמידה להן הלוואת מוכר של 235 מיליון שקל לחמש שנים.

ליאור גוטמן

קידוח שדלק רכשה באמצעות איתקה מחברת שברון. הלוואה כנגד שיעבוד

בדרך לרכישת הקניון מגינדי

דיונים עם רשות ני"ע על הערכת שווי קניון TLV

רבוע כחול נדל"ן

תחום: נדל"ן

בעל שליטה: מוטי בן־משה

שווי שוק: 2.3 מיליארד שקל

חברת הנדל"ן רבוע כחול נדל"ן, שבשליטת מוטי בן־משה, מצויה בדיונים עם רשות ניירות ערך בקשר להערכת השווי של קניון TLV. כך עולה מהדו"חות הכספיים של החברה לרבעון השלישי 2019. הדיונים עם רשות ניירות ערך מתקיימים במסגרת בחינת טיוטת התשקיף שפורסמה על ידי רבוע כחול נדל"ן.

במסגרת הדיונים החברה העבירה לרשות ניירות ערך הבהרות ותשובות לשאלות שנשאלה. הדיונים של רבוע כחול נדל"ן עם רשות ניירות ערך טרם מוצו.

הערכת השווי לקניון TLV מוגדרת כ"מהותית מאוד" ומופיעה בדו"חות הכספיים של רבוע כחול נדל"ן לשנת 2018. לפי הערכת השווי המעודכנת ליום 30.6.2019, שהוכנה על ידי השמאי גרינברג אולפינר ושות', שווי הקניון עומד על 1.6 מיליארד שקל. מכאן שחלקה של אלון רבוע כחול, שמחזיקה ב־50% מהקניון, הוא 810 מיליון שקל.

רבוע כחול נדל"ן מנהלת מגעים מתקדמים עם גינדי, שברשותה מחצית מהזכויות בחברת הקניון - המחזיקה בקניון TLV ובחברת המגורים בשוק הסיטונאי, לרכישת חלקה של האחרונה. ברבוע כחול נדל"ן מציינים שבמועד זה החברה לא יכולה להעריך את סיכויי הבשלת המגעים לכדי עסקה.

רבוע כחול נדל"ן מעדכנת בדו"חות הרבעון השלישי על התפתחות חיובית מעניינת בחטיבת קרקע בשטח של 240 דונם שבבעלות החברה בסיאטל, ארה"ב.

על פי הדו"חות, רבוע כחול נדל"ן פנתה למעריך השווי CBRE לביצוע הערכת שווי עדכנית של הנכס בסיאטל בשימוש הנוכחי ובייעוד הקרקע הנוכחי, כמסוף פטרוכימי ומתקן לעיבור אספלט. על פי הטיוטה הראשונית של הערכת השווי שהתקבלה, שווי הנכס בשימוש (Value in Use) הוא כ־160 מיליון דולר.

נכון להיום, הנכס בסיאטל מוצג בדו"חות הכספיים של רבוע כחול נדל"ן לפי שווי של כ־45 מיליון דולר בלבד. בנוסף לכך, מעריך השווי מעריך שזכות השימוש השנתית בנכס בשימושו הנוכחי נעה בטווח של 11־15 מיליון דולר, בעוד הסכום המשולם לחברה כיום עומד על 1.75 מיליון דולר בלבד. ההסכם הקיים עם המפעיל הנוכחי בנכס מסתיים ב־31 במאי 2020.

במקביל, רבוע כחול נדל"ן בוחנת את הסיווג של הקרקע בסיאטל. ביוני השנה קיבל בית המשפט בארה"ב ערעור שהוגש על ידי התאגיד שבאמצעותו החברה מחזיקה בנכס. בערעור ביקשה רבוע כחול נדל"ן באמצעות שלוחיה, להגיש בשנית בקשה לאישור תוכנית במתכונת של "Urban Center", במקום הייעוד הנוכחי "Heavy Industrial".

ברבוע כחול נדל"ן בוחנים את סיווג הקרקע, את הפעלת הנכס כנכס מניב וכן את טיוטת הערכת השווי וההשלכות החשבונאיות שלה. בשלב זה אין ודאות ששווי הנכס וזכויות השימוש בו בהערכת השווי הסופית יהיו אלו שמופיעים בטיוטת הערכת השווי.

יניב רחימי

מוטי בן־משה, בעל השליטה ברבוע כחול נדל"ן. התפתחות חיובית בסיאטל צילום: אוראל כהן

עושים שריר

הישראלים מתאמנים, אבל בזול

הולמס פלייס

תחום: חדרי כושר

בעל שליטה: ריצ'רד האנטר (יו"ר)

שווי שוק: 357 מיליון שקל

הישראלים מחבבים חדרי כושר, אבל שלא במפתיע, לא אוהבים לשלם עליהם יותר מדי. מדו"חותיה של רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס לרבעון השלישי של השנה ולתשעת החודשים הראשונים של 2019, עולה כי מנוע הצמיחה העיקרי שלה הוא רשת חדרי הכושר הזולים שלה, שמאוגדים תחת המותג אייקון.

נכון למועד פרסום הדו"ח, להולמס פלייס יש 139 אלף מנויים שמתאמנים ב־45 מועדונים; מאז מספר המועדונים עלה ל־48. בתחילת השנה היו לחברה 122.6 אלף מנויים בלבד, שהתאמנו ב־39 חדרי כושר.

הצמיחה הזאת נעשתה בהובלת מותג הלואו קוסט של החברה. מתחילת השנה זינק מספר המנויים של אייקון ב־74%, מ־21 אלף ל־36.7 אלף. גם מספר המועדונים גדל משמעותית. אם בתחילת 2019 רשת אייקון מנתה 9 מועדונים, הרי שבסוף ספטמבר הרשת מנתה כבר 16 מועדונים.

מחירו של מינוי באייקון נע בין 99 שקל לחודש, למנוי שמוגבל לכניסה לחדר הכושר בשעות היום בלבד; ל־199 שקל לחודש למינוי ה־VIP, שמאפשר להזמין חברים להתאמן ולהיכנס לכל אחד מחדרי הכושר של אייקון. מחירי המינויים למותג הולמס פלייס גבוהים יותר והם נעים בממוצע בין 220 שקל ל־265 שקל בחודש.

אורי גלאור

מתאמנים בהולמס פלייס. יקר יותר צילום: שי כהן

בגלל הגירעון בהון החוזר

דלשה קפיטל נאלצה לקחת הלוואה יקרה מאוד

דלשה קפיטל

תחום: נדל"ן

בעל שליטה: Michael Shah

שווי שוק: חברה פרטית

חברת הנדל"ן האמריקאית דלשה קפיטל חתמה על הסכם למסגרת אשראי בהיקף של עד 15 מיליון דולר בריבית שנתית אפקטיבית של ליבור + 11%. במסגרת הסכם האשראי נקבעה ריבית ליבור מינימלית של 2%, כך שהריבית בפועל עומדת על 13%. מועד הפרעון הסופי נקבע לספטמבר 2020, עם אפשרות להארכה של שישה חודשים נוספים. במועד השלמת העסקה דלשה משכה 12 מיליון דולר. בעל השליטה בדלשה Michael Shah והחברה עצמה ערבים לחוב.

בעל השליטה נדרש לשמור על שווי עצמי שלא יפחת מ־100 מיליון דולר, והערבים צריכים לשמור על נכסים נזילים לא משועבדים בסכום שלא יפחת מ־5 מיליון דולר. הצורך של דלשה בהלוואה היקרה נובע מהגירעון בהון החוזר, שמסתכם ב־97.3 מיליון דולר נכון ל־30 בספטמבר 2019.

בדלשה מתכוונים להתמודד עם הגירעון בהון החוזר גם באמצעות מימון מחדש של נכסי Section 8, ששוויים עומד על 228.4 מיליון דולר והחוב כנגדם מסתכם ב־89 מיליון דולר. בדו"חות של דלשה מצוין שבכוונתה להשלים מימון מחדש ביחס LTV של כ־70%. כתוצאה מכך החברה צופה לתזרים של כ־65 מיליון דולר לאחר פירעון ההלוואה הבכירה והלוואת המזנין במהלך המחצית השנייה של 2020.

יניב רחימי

הרווחים עלו בעשן

הדליקה שהוסיפה שמן לשריפת המזומנים

שמן תעשיות

תחום: ייצור ושיווק שמנים

בעל שליטה: ממורנדום החזקות

שווי שוק: 113 מיליון שקל

הדליקה שפרצה ב־5 בספטמבר השנה במפעל החיפאי של חברת שמן, הנסחרת בבורסת תל אביב בשווי 113 מיליון שקל, כילתה הרבה יותר מכמה מאות טונות של שמן מאכל. השריפה מצוינת כסיבה המרכזית למעבר החברה להפסד ברבעון השלישי. שמן ירדה בהכנסותיה ל־112.2 מיליון שקל בהשוואה ל־143.9 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.

עיקר הירידה בהכנסות נבעה מירידה בכמות הנמכרת ובמחירי המכירה של הכוספאות (פתיתי מזון עשירים בחלבון המיועדים לבעלי חיים) ומירידה במחירי המכירה של השמנים, בקיזוז עלייה בכמות הנמכרת שלהם.

הדליקה במפעל הורידה את הרווח התפעולי של החברה ל־8.2 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה בהשוואה לרווח תפעולי של 12.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כמו כן, החברה עברה להפסד נקי של 8.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019 בהשוואה לרווח נקי של 1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

זאת, בעיקר עקב עליית סעיף הוצאות אחרות, המיוחסות לאירוע השריפה, ל־10.2 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות אחרות של 126 אלף שקל בלבד ברבעון השלישי של 2018. כתוצאה מכך גם העמיק ההפסד הנקי של החברה לתשעת החודשים הראשונים של השנה ל־2.3 מיליון שקל בהשוואה ל־1.6 מיליון שקל הפסד נקי לתשעת החודשים הראשונים של 2018.

צלי גרינברג

השריפה במפעל שמן. ההוצאות גדלו צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז חוף

פועלים אי.בי.אי

שני שלישים מההכנסות - מעסקה אחת

ההנפקה שסידרה לפועלים אי.בי.אי את הרבעון

פועלים אי.בי.אי

תחום: חיתום

בעלי שליטה: אי.בי.אי בית השקעות (30.5%) ופועלים שוקי הון (28.9%)

שווי שוק: 261 מיליון שקל

חברת החיתום פועלים אי.בי.אי הציגה זינוק של 822% בהכנסות ברבעון השלישי, שהסתכמו ב־22.4 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל־2.4 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. חברת החיתום הציגה שיפור משמעותי ברווחים, עם 8.4 מיליון שקל בהשוואה ל־13 אלף שקל בלבד ברבעון המקביל.

חברת החיתום ציינה כי שני שלישים מההכנסות ברבעון נבעו מעסקה אחת, שבה נטלה החברה־הבת התחייבות חיתומית משמעותית, שבמסגרתה גויסו 525 מיליון שקל בהנפקת המניות של קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל בספטמבר. בעקבות ההנפקה הרוויחה פועלים

אי.בי.אי עמלה של כ־15 מיליון שקל.

רחלי בינדמן

לגלגל 20 מיליון דולר בתוך המשפחה

האם והאחות רכשו שתי דירות מבעל השליטה

ספיר קורפ

תחום: נדל"ן

בעל שליטה: אלכס ספיר (יו"ר)

שווי שוק: 165 מיליון שקל

אמו ואחותו של בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בספיר קורפ אלכס ספיר רכשו מהחברה שתי דירות בפרויקט סרפסייד שבמיאמי, בקומה השמינית, בתמורה לסכום כולל של 20 מיליון דולר.

בנוסף, העניקו השתיים הלוואות בכ־3 מיליון דולר כל אחת, אשר ישמשו את חברת הפרויקט להשלמת הבנייה עקב עלייה בתקציב הפרויקט. ההלוואות ניתנו בריבית של ליבור חודשי בתוספת 4.5% והן יעמדו לפירעון במרץ 2020. עוד צוין בדו"ח כי במהלך נובמבר העניקה אחת הרוכשות הלוואה נוספת של 5.8 מיליון דולר בתנאים דומים. הלוואות אלו ניתנות לפירעון על דרך קיזוז מהתמורה מהדירות שרכשו השתיים.

אורי גלאור

אלכס ספיר, בעל השליטה בספיר קורפ

ויכוח בגמר החשבון

המחלוקת שמחקה לאפקון 20 מיליון שקל

אפקון החזקות

תחום: תעשייה ותשתיות

בעלי שליטה: משפחת שמלצר

שווי שוק: 753 מיליון שקל

אפקון, זרוע התעשייה והתשתיות שבשליטת משפחת שמלצר, דיווחה על מחיקה של 20 מיליון שקל. זאת בשל פערים מול אינטל בקשר לצורך בעדכון התמורה החוזית בפרויקט הקמפוס החדש שלה בפתח תקווה, שאותו בונה אפקון עבור אינטל. אפקון לא ציינה את פרטי המחלוקת עם אינטל. בניית הקמפוס החדש בפתח תקווה החלה באוקטובר 2016, כאשר הפרויקט הסתיים ביולי 2019.

נכון לסוף 2018 הוערכו ההכנסות מהפרויקט ב־548 מיליון שקל ושיעור ההשלמה עמד על 77.2%. את הרבעון סיכמה אפקון עם הפסד של 25.2 מיליון שקל, בעיקר הודות למחיקה הגבוהה. את הרבעון המקביל סיכמה אפקון עם רווח של 11.5 מיליון שקל. בעקבות הדו"ח החלש צללה מניית אפקון ב־8.7%.

אורי גלאור