חלון לטמפלרים בחיפה: מלון הבוטיק יוהנס פנדר בתהליך שיקום

בקומה השלישית של בניין אבן חיפאי נאה, שיהפוך בקרוב למלון הבוטיק יוהנס פנדר, רוכנים מעל טלפון נייד יזם הנדל”ן חסן ג'אברין, מעצבות הפנים החיפאיות צילי גלעדי ובשמת אלמגור, ומנהלת הפרויקט מטעם חברת אגוז, תהילה מנצור.

הם מתבוננים בצילומים מבית המלון האפנדי בעכו ומנהלים ויכוח לוהט שבמרכזו ציורי תקרה שיעטרו את תקרות חדרי הקומה במבנה העתיק.

מעצבת הפנים צילי גלעדי: "זה תהליך מורכב, שדרש גם פשרות שימוריות, אבל לא פגענו באלמנטים קיימים, אלא בחרנו בהסתרה שלהם" צילום: שי פרקש

היזם ג’בריל רוצה לשמור על שפה סגנונית מסוימת ומדמיין ציורים מסורתיים בצבעים עזים בסגנון העכואי המפואר. גלעדי ואלמגור מוחות בתוקף: “משהו שנראה ישן, מעיר אחרת ותקופה אחרת, לוקח אותנו למקום לא טוב, של קיטש”, הן אומרות. החזון שלהן הוא ציור תקרה צבעוני עם אמירה עדכנית, שייתן ביטוי לרוח הזמן ולתרבות עכשווית, לצד כבוד לעבר. הדיון נמשך עוד קצת, אבל בסוף גלעדי ואלמגור יקבלו את שלהן. הדיון מדגים את המתח בין חדש וישן, עכשוי והיסטורי. התזה העיצובית של גלעדי ואלמגור גורסת ששימור “זה לא רק העבר, אלא לשמור מה שחשוב לנו ממנו, ולהשאיר מקום למי שיחיה בעתיד”.

מלון הבוטיק יוהנס פנדר. נבנה ב־1893 כבית מידות למשפחת סוחרים וספנים תורכית צילום: שי פרקש

השלושה מקפידים על כל פרט, מפאנל ועד תקרה, שימור פריטי הנגרות המקוריים עד כמה שאפשר, עד לרמת מנגנוני הנעילה בחלונות, ושימוש בחומרי בנייה וצבעים יעודיים לשימור, שפותחו בוונציה. “השימור בנשמתו, לא צריך לשכנע אותו”, המעצבות מתמוגגות מהיזם ג’בריל. “מן הסתם מלון של 13 חדרים הוא לא עסק כלכלי גדול, אבל כל אבן חשובה כאן עבורו ולפעמים הוא מחמיר יותר מאיתנו”. ג׳בריל נזכר מצידו שביום שבו ביקר לראשונה בבניין הוא התרגש עד דמעות. “השיקולים שלי כאן לא ממש כלכליים. הקירות העבים, החלונות המקושתים, זה כמו הבית של סבתא שלי שגדלתי בו. אפשר להרגיש מי שגר פה”, הוא מתפייט.

בסוף השבוע יוכל גם הקהל הרחב להיחשף ולהיסטוריה העשירה ולשחזור המוקפד של הבית באירוע “בתים מבפנים”, במסגרת פסטיבל באוהאוס חברתי של עיריית חיפה ובית הגפן. “יש כאן היסטוריה שאנשים צריכים להכיר”, מצהיר ג׳בריל. ״אנחנו נפתח את המלון לחודשיים רק כדי שאנשים יבואו ויתרשמו”.

תהליך שימור היצירות. דרש פשרות צילום: שי פרקש

 ההיסטוריה של הבית מתחילה ב־1893, כשנבנה כבית מידות מפואר מחומרי בנייה שיוצרו על ידי בעלי מלאכה טמפלרים. ב־1935 עבר הבית לידיו של סוחר לבנוני וחבר מועצה מקומי. בהמשך, אירח המבנה מסעדה ואחר כך שימש לפונקציות שונות של העירייה. בשנים האחרונות הוא עמד ריק, עד שקבוצת יזמים, ערבים ויהודים, שינו את ייעודו, בהתחלה להוסטל ובהמשך למלון בוטיק מפואר.

כשהיזמים גילו את הציורים המרהיבים שיצר הצייר הטמפלרי יוהנס פנדר, הם החליטו שאלה יעמדו במרכז פרויקט השימור. שי פרקש (סטודיו תכלת), מומחה בעל שם לתיעוד ושימור ציורי קיר, הוזמן לשחזר אותם במדויק. חלק מהעבודה כבר הושלם, ובחלק מן החדרים עוד עמלים נשות ואנשי הצוות שלו בעדינות. אך האתגר העיקרי שגלעדי ואלמגור מדברות עליו הוא הפיכת המבנה העתיק לכזה שעונה על הדרישות ממלון בוטיק, שעומד בכל חוקי השימור מחד ובתקני הבטיחות מאידך.

“הגענו לזה בתהליך מורכב, שדרש גם פשרות שימוריות, אבל לא פגענו באלמנטים קיימים, אלא בחרנו בהסתרה שלהם, שתאפשר לחשוף אותם בעתיד”, מסבירה גלעדי. כך למשל, בקומה הראשונה של המבנה התגלה גם חמאם עתיק. בהמשך מתכננים היזמים להוסיף אגף נוסף למלון, אז ייחשף החמאם ויהפוך לחלק מספא עתידי.