נפרדו מהפירמידה גם בלי השוט

לגורל יש דרכים נסתרות לסגור מעגלים. המיזוג בין כלכלית ירושלים למבני תעשייה הושלם ב־4 בנובמבר השנה, בדיוק ארבע שנים אחרי שכלכלית ירושלים עשתה את הצעד הראשון שמילט אותה מהסדר חוב. בשעות הערב של ה־4 בנובמבר 2015 הופתעו המשקיעים בשוק ההון לגלות שכלכלית ירושלים בדרך לגיוס בזק של מניות בהנחה משמעותית ביחס למחיר של המניה בבורסה.

יום קודם לכן, מחזיקי איגרות החוב המודאגים של כלכלית ירושלים התכנסו לשם קבלת דיווח על מצב עסקי החברה, שאגרות החוב שלה נסחרו בתשואות זבל. חלפו להן ארבע שנים, ואת אווירת הנכאים שאפפה את המשקיעים באותה אסיפה החליפו האורות הנוצצים של מופע הפירוטכניקה שפתח את כנס המשקיעים של קבוצת מבנה אתמול. כך הוחלף השפל בגאות.

מיזוג מרצון

המבנים הפירמידאליים, שהיו ה"קונץ פטנט" בעשור הראשון של המילניום, הפכו למוקצים מחמת מיאוס בעשור השני שלו. משבר האשראי של 2008, שחשף את ערוותם של הטייקונים ששוחים ללא בגדי ים, חבר לחוק הריכוזיות שנחקק ב־2013 והביא לדילול משמעותי בנוכחות הפירמידות העסקיות בבורסת תל אביב. מקצתן התאדו יחד עם החובות האבודים שלהן למחזיקי האג"ח, ומקצתן נעלמו לנוכח דרישות חוק הריכוזיות שמחייב "קיפול שכבות".

המקרה של קבוצת מבנה שונה. בעוד שפירמידות אחרות התפרקו בצל הסדרי חוב ודרישות רגולטוריות, המיזוג בין כלכלית ירושלים למבני תעשייה נעשה ביוזמת הנהלת החברה. מרצון ולא מכפייה.

בזכות הגזר

ניכר שהנהלתה של קבוצת מבנה הפנימה את החסרונות הטמונים במבנה הפירמידה, ומנגד את היתרונות הגלומים במבנה שטוח וברור. המהלך הזה מכניס את החברה הממוזגת למדדי המניות המובילים בבורסה. אם תשאלו את המנכ"ל דודו זבידה, דירוג האשראי של החברה צפוי להשתפר - ועלויות המימון עתידות להתכווץ. זה המצב הרצוי, שבו שינויים קורים באמצעות גזרים שהשוק נותן, ולא בגלל המקלות שהרגולטורים והמחוקקים מנופפים בהם, עוטי מסכה מאיימת.

מתחם יורופארק בקיבוץ יקום. עלויות המימון של הקבוצה עתידות להתכווץ	צילום: כלכלית ירושלים