"דרך מינויו של ערן סער למנכ"ל היא תקלה. ההחלטה הצריכה אישור אסיפה"

משפטנים בכירים בתחום דיני ני"ע מתחו אתמול ביקורת על היחס המקל שהעניקה רשות ני"ע לאי.די.בי פתוח הפרטית ודסק"ש הציבורית שבשליטת אדוארדו אלשטיין בשאלת המינוי הכפול של ערן סער כמנכ"ל בשתי החברות. סער מונה למנכ"ל בהחלטת דירקטוריון בלבד, ודבר מינויו לא הובא לאישור אסיפת בעלי המניות.

אתמול חשף "כלכליסט" כי רשות ני"ע החליטה שלא להתערב בנושא, אף שלכאורה מדובר בעסקת בעלי עניין. "זה מקרה קל שבו אין ספק לקיום עניין אישי של בעל השליטה במינוי", אמר ל"כלכליסט" אחד המשפטנים הבכירים. "החלטת הרשות לא מובנת לי. היא יכולה ליצור אנדרלמוסיה ולהוות תקדים בעייתי שבעקבותיו בעלי שליטה יקבלו החלטות דומות שכרוכות בחברה פרטית וציבורית, ויוותרו על קיום אסיפת בעלי מניות".

סער אמור לכהן ב־20% משרה באי.די.בי הפרטית וב־80% משרה בדסק"ש הציבורית, עם תקרת עלות שכר שנתית של 9 מיליון שקל. במקרה כזה, 7.2 מיליון שקל מעלות השכר יושתו על קופת דסק"ש הציבורית. דבר זה הופך, לכאורה, את מינויו לעסקת בעלי עניין שחייבת באישור אסיפת בעלי מניות ברוב בלתי תלוי בדסק"ש. "אי אפשר להבין את הרשות במקרה הזה. היא אפילו לא חייבה את דסק"ש להודיע שדעת הרשות שונה. יש כאן חשש גדול לסבסוד צולב שבו דסק"ש הציבורית מסבסדת את אי.די.בי הפרטית", אמר אותו משפטן.

אותו משפטן אמר, עם זאת, כי היועמ"ש של הרשות, אמיר וסרמן, הוא "אדם ישר, אם כי חסר יכולות מנהיגותיות ודי אפור, שאם היו שואלים אותו, סיכוי גדול שהיה מכריח אותם ללכת לאסיפה". וסרמן הוא גיסו של סער אולם ברשות מדגישים כי לא עסק כלל בנושא, מאחר שהסכם ניגוד העניינים שלו כולל התחייבות לא לעסוק בענייניו של סער. משפטן אחר אמר כי וסרמן נוהג בנוקשות ולחומרה בדיני תאגידים, ודווקא בשל כך בולטת ההקלה שהעניקה הרשות לאי.די.בי.

וסרמן הגיע לרשות ני"ע ב־2011 ממשרד רוזנברג הכהן שבהמשך התמזג עם משרד צבי אגמון. מי שייצגה את סער בהליך אישור כהונתו מול הרשות היתה עו"ד שיראל גוטמן־עמירה, לשעבר מנהלת תאגידים ברשות. היא, סער ווסרמן, בקדנציה הקודמת שלו ברשות לפני שהצטרף למשרד פרטי, עבדו יחד ברשות. ברשות דוחים טענות לגישה נוחה יותר שמקבלים לקוחותיה של גוטמן־עמירה וטוענים כי בכל מוסד ישנם גורמים שיצאו מהמשרד ועובדים מולו מהשוק הפרטי, וזה גם המקרה של גוטמן־עמירה.

משפטן אחר שמעורב בתיקים בכירים בשוק ההון אמר גם הוא כי "אין ספק שזו תקלה וההחלטה הצריכה אישור אסיפה. מנגד, זו אינה הבעיה האמיתית, אלא רק סימפטום נוסף להתנהלות שהולכת על הגבול כל הזמן". ברשות טענו גם אתמול כי ההחלטה התקבלה בצורה מקצועית ולפי התקנות, וכי הדרך שבה פעלה אי.די.בי מחויבת במקרים שבהם חברה מגייסת מנכ"ל שעובד בחברה אחרת ולא מוכן לקחת את הסיכון שלא יאושר באסיפת בעלי מניות. ברשות מזכירים את המקרה של גיל שרון שבעטיו נאלצה אי.די.בי לשלם מיליוני שקלים פיצוי לשרון אחרי שמינויו כמנכ"ל נפסל באסיפת בעלי מניות.

בינתיים נודע ל"כלכליסט" כי אי.די.בי לא צפויה לכלול הערת עסק חי בדו"חות הרבעון שיתפרסמו ביום חמישי, וכי כוונת הדירקטוריון ורואי החשבון שלה, משרד PwC, להימנע מכך, הועברה לרפרנט החברה ברשות ני"ע. לפי הדו"חות המקדמיים שפרסמה החברה, היא סיימה את הרבעון השלישי של 2019 עם הפסד של 155 מיליון שקל לעומת הפסד של 186 מיליון שקל ברבעון המקביל. את ינואר־ספטמבר השנה סיימה החברה עם הפסד גבוה של 407 מיליון שקל לעומת הפסד של 241 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הגירעון בהון עמד בסוף הרבעון על 409 מיליון שקל.

בתגובה נמסר מרשות ני"ע כי היא "פועלת בדיוק על פי החוק. כל 'משפטן' עלום שם מוזמן לפנות אלינו במקום לעיתון ונסביר לו זאת בצורה מקצועית, שקופה והוגנת".

ערן סער. דו"חות אי.די.בי לא יכללו הערת עסק חי צילום: אוראל כהן